שתף קטע נבחר

ישראל תסייע ללמד מהגרים מוסלמים באירופה על זכר השואה

מתאמת הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות שהשתתפה בסמינר של האיחוד בישראל, סיפרה על עלייה באנטישמיות ועל המאבק בה בעזרת יוזמות חינוכיות בקהילות מיעוטים. ישראל צפויה לסייע בקרב מוסלמים

 

כנסייה בצרפת. איך לנטר אנטישמיות? (צילום: AFP) (צילום: AFP)
כנסייה בצרפת. איך לנטר אנטישמיות?(צילום: AFP)

ישראל והאיחוד האירופי סיכמו: ישראל תסייע לאירופה ללמד מהגרים מוסלמים חינוך לזכר השואה; ישראל ואירופה יפעלו יחד לנטר שיח שנאה ואנטישמיות באינטרנט. כך סוכם בסמינר העשירי של האיחוד האירופי וישראל למאבק בגזענות, קסנופוביה ואנטישמיות שהתקיים ביומיים האחרונים.

 

בסמינר השתתפו נציגים ממשרד החוץ הישראלי, הנציבות האירופית, שירות החוץ האירופי, הסוכנות לזכויות אדם, חברי כנסת, מומחים ממשרד החינוך, מכוני מחקר, ארגוני חברה אזרחית וחברות טכנולוגיה.

 

קתרינה פון שנורביין, מתאמת הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות המבקרת בימים אלה בישראל לרגל הסמינר, אמרה כי "ברוב מדינות אירופה האנטישמיות בעלייה. אנו לא יודעים אם זה בגלל שאנשים מדווחים יותר כי הם חשים ביטחון לדווח. קשה מאוד לפענח את הנתונים. אבל יש תחושה כללית לפחות במערב אירופה שהאנטישמיות עולה וזאת אחת הסיבות שהאיחוד האירופי החליט למנות מתאמת מיוחדת למאבק באנטישמיות. אנחנו רוצים להתמודד עם זה. זה מדאיג אותנו מאוד".

 

האיחוד האירופי וישראל הסכימו בסמינר להמשיך את שיתוף הפעולה ההדוק במאבק באנטישמיות, במיוחד באמצעות יוזמות חינוכיות חדשות בקרב קהילות מיעוטים והאוכלוסייה בכללותה, והתמודדות עם שיח-שנאה בוטה.

 

האירופים ביקשו מישראל לסייע להם בקידום פעילות חינוכית בנושא חינוך לשואה בקרב אוכלוסיות של מהגרים מוסלמים מצפון אפריקה. האירופים חוששים שאלה מנותקים לגמרי מידע על השואה ואין להם כלים חינוכיים ללמד זאת.

 

חינוך לשואה בשפה הערבית

ישראל הציגה בסמינר פעילות חינוכית שהיא מקיימת בנושא חינוך לשואה בשפה הערבית במגזר הערבי והבדואי. הנציגים האירופים ביקרו בקיבוץ לוחמי הגטאות, שם הציגו להם אמצעים רבים ללימוד ההסטוריה של השואה. כמו כן ביקרו במרכז יד בן צבי כדי ללמוד על ההסטוריה של השואה בתוניסיה ובלוב. "הצגנו בפני האירופים כל מיני אפשרויות, דרכים שבהן אנו מלמדים את זה בארץ, כדי שיבדקו אם ניתן ליישם גישות דומות באירופה. אם רוצים לדבר עם נוער מרוקאי שנמצא בצרפת, צריך נקודת אחיזה כדי שלא תהיה הכחשה", הסביר עקיבא תור, ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ.

 

החלק השני של הסמינר עסק בפיתוח כלים משותפים לישראל ולאיחוד האירופי לבקרה פרו אקטיבית של שיח שנאה ואנטישמיות באינטרנט. חברות האינטרנט טוענות שהן לא יכולות לנטר אנטישמיות. "גם האירופים וגם אנחנו יודעים שזה לא נכון, באמצעות אלגוריתמים חזקים ניתן לנטר אנטישמיות ואנחנו עובדים ביחד בכיוון הזה. אנחנו בהחלט מזהים רצון טוב מצד האירופים לשתף פעולה", הוסיף תור. "לאור מופעי חוסר סובלנות גוברים באירופה, במזרח-התיכון ובמקומות נוספים, הממשלות והממשל הציבורי חייבים למצוא דרך לפתח כלים חדשניים להתמודדות עם האתגרים החדשים. חשוב שניזום ונהיה יצירתיים בפריצת נתיבים לחינוך לסובלנות, ועלינו לעמוד על המשמר ביתר שאת כנגד השימוש בטכנולוגיה מתקדמת להפצת שנאה", סיכם.

 

פון שנורביין אמרה במפגש: "בשנה החולפת אירופה מתמודדת עם אתגרים רבים. אנטישמיות גואה הינו אחד מהם, ויש לו השלכות על כלל האוכלוסייה. עלינו לאחד כוחות להיאבק באנטישמיות, ובכל הצורות הנוספות של גזענות, בצורה הוליסטית ותוך התווית מדיניות ברורה; אכיפת חוק לגבי פשעי שנאה; התמודדות עם שיח-שנאה מקוון בלתי-חוקי, כמו גם על-ידי נקיטת אמצעי מנע כחינוך ובניית שותפויות. ערכינו המשותפים נמצאים תחת מתקפה, ועלינו להיאבק למענם יחד".

 

בתשובה לשאלה אם יש קשר בין עלייה באנטישמיות באירופה לבין ההגירה המוסלמית ליבשת, אמרה פון שנורביין: "אנטישמיות הייתה הרבה לפני ההגירה המוסלמית. אני יודעים שזה מתחיל עם היהודים אבל זה לא עוצר שם. האלימות שראינו בהתקפות הטרור שכוונו נגד קהילות יהודיות – עכשיו מכוונות לאוכלוסיות אחרות. ברטר שיש גם טרוריסטים בתוך האוכלוסייה המוסלמית וזה דבר שמאוד מדאיג אותנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים