שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מדד הדמוקרטיה: הישראלים מאמינים פחות בפוליטיקאים, במשטרה ובבית המשפט
    הסקר השנתי שהוגש לנשיא: רוב הציבור מסכים שחייבים לשמור על הדמוקרטיה, 71% מהיהודים סבורים שארגוני זכויות האדם והאזרח גורמים נזק למדינה

     

    הישראלים לא מאמינים במוסדות השלטון: על פי מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2016 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נרשמה ירידה משמעותית באמון הציבור במרבית המוסדות שנבדקו ביחס לשנה שעברה וביחס לממוצע המשוקלל של האמון בהם כפי שנמדד החל משנת 2003. בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים. אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5% (לעומת 35% אשתקד), האמון בממשלה עומד על 27% (לעומת 36% אשתקד) ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14% (לעומת 19% אשתקד).

     

    נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, הגיש היום (ב') את נתוני המדד לנשיא המדינה ראובן ריבלין. גם במוסדות נוספים שנבדקו חלה השנה ירידה: האמון במשטרה עומד על 40% (לעומת 42.5% אשתקד), האמון בבית המשפט העליון עומד על 56% (לעומת 62% אשתקד); האמון בנשיא המדינה ראובן ריבלין עומד השנה על 61.5% (לעומת 70% אשתקד).


    בפילוח לפי מחנה פוליטי: רוב קטן של נותני אמון אצל הימין (54%), רוב גדול אצל המרכז (81%) ובשמאל 90%. באמון הציבור בתקשורת חלה ירידה משמעותית והוא עומד על 24% בלבד (לעומת 35.5% אשתקד). המוסד היחיד השומר על רמת האמון הגבוהה בקרב הציבור הוא צה"ל שזוכה לאמון בקרב 90% מהציבור היהודי (לעומת 93% אשתקד) ו-82% בציבור הכללי.

     

    הפוליטיקאים מנותקים

    רוב הישראלים סבורים שהפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של הציבור (75%) ו-64.5% סבורים שהפוליטיקאים אינם עובדים קשה ואינם מבצעים את תפקידם כראוי. 79% סבורים שפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם ו-47% סבורים שאין בישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה (ירידה של 10% בהשוואה לשאלה זהה שנשאלה במדד 2012).

     

    61% מהערבים מסכימים שהמנהיגים הערבים דואגים בעיקר לבעיות של הפלסטינים בגדה ובעזה ופחות מדי לבעיות של הערבים הישראלים. 42% מהישראלים סבורים שכדי להתמודד עם הבעיות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל.

     

    מצב האומה

    חרף חוסר האמון במוסדות הפוליטיים, רוב אזרחי המדינה גאים בהיותם ישראלים (86% מהיהודים ו-55% מהערבים). כבעבר, הערכת מצבה הכללי של ישראל נוטה גם השנה לחיוב: 36% מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40% סבורים שהוא בינוני ו-23% סבורים שהוא רע.

    78% מהיהודים ו-60.5% מהערבים סבורים שמצבם האישי טוב. כמו כן, שני שליש מהישראלים אופטימים לגבי עתידה של ישראל. רוב היהודים (71%) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צרה. הציבור הערבי חצוי בשאלה זו (42% מסכימים עם האמירה ו-44.5% אינם מסכימים איתה).

     

    דמוקרטיה כן, ארגוני זכויות אדם לא

    רוב הציבור מסכים כי מדינת ישראל חייבת לשמור על אופייה הדמוקרטי כדי להתמודד עם אתגריה (85%). רוב (60%) גם סבורים שיש להבטיח חופש ביטוי גם לאנשים שמתבטאים נגד המדינה. ואולם, התרגום לשפת מעשה מעיד על בעיות בהפנמת ערכים דמוקרטיים מרכזיים ועל רמה נמוכה של סובלנות לדעות ביקורתיות: למשל, 71% מהיהודים (אך רק 23% מהערבים) סבורים שארגוני זכויות האדם והאזרח גורמים נזק למדינה, עלייה של 15% משנה שעברה.

     

    מעבר לכך, יותר ממחצית (52.5%) מהציבור היהודי סבורים שיש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שלא מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

     

    הערבים מקופחים אבל יש להשקיע ביהודים

    יותר ממחצית (53%) מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים. ובכל זאת, קרוב למחצית מהיהודים (44.5%) תומכים בכך שישראל כמדינה יהודית תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודיים מאשר לערביים.

     

    כמו כן רוב יציב בציבור היהודי (השנה 59%) מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים. זאת בניגוד לרוב (72%) מהערבים התומכים בהצטרפות של מפלגות ערביות לממשלה ומינוי שרים ערבים.

     

    עם זאת, הסקר העלה נכונות ניכרת לקרבה חברתית (שכנות, חברות, עבודה משותפת) בין יהודים לערבים, למעט נושא הנישואין שהוא בבחינת טאבו בשני הציבורים.

     

    חיים במתח

    53% מהישראלים סבורים שהמתח המשמעותי ביותר בחברה הישראלית הוא בין יהודים לערבים, עלייה של 6% לעומת אשתקד. 24% סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין ימין לשמאל, 10.5% סבורים שהמתח החזק ביותר הוא בין דתיים לחילונים, ורק 1.5% בלבד סבורים שהמתח בין מזרחים לאשכנזים הוא החזק ביותר בחברה הישראלית.

     

     
    רק כרבע (26%) מהציבור סבורים שקיים איזון בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי בישראל של היום. 45% סבורים שהרכיב היהודי חזק מדי ו-23% שסבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי.

     

    צורכי ביטחון מעל הכול

    72% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי בלבד. 62.5% מהיהודים סבורים שבמלחמה בטרור אין מקום לשיקולי מוסר ומותר להשתמש בכל האמצעים כדי למנוע פיגועים, ו-51% סבורים שאם שב"כ, המשטרה או הצבא חושדים במישהו שהוא מעורב בטרור, צריך לתת להם סמכות מלאה לנהל את החקירה בלי שום מגבלות חוקיות. 58% מהציבור מסכימים שהמדינה רשאית לעקוב באינטרנט אחר אזרחיה לצורכי ביטחון.

    אנחנו והעולם

    על פי מדדים בינלאומיים, מיקומה בעולם של הדמוקרטיה בישראל אינו גרוע, אם כי בתחומים מסוימים יש מקום רב לשיפור. מתוך 12 מדדים בינלאומיים שהרכיבו גופים בני סמכא בעולם (הבנק העולמי, יחידת ההערכה של האקונומיסט ועוד), ישראל ממוקמת ברבעון העליון במדדי ההשתתפות הפוליטית, תפקוד הממשלה, שלטון החוק, תפיסת השחיתות, איכות הרגולציה והפיתוח האנושי; ברבעון השני בזכויות פוליטיות ואזרחיות, חופש העיתונות (שבו ירדה ישראל מדירוג של "חופשי" ל"חופשי באופן חלקי"), ייצוג ואחריותיות וסיכון פוליטי.

     

    במדדי הזכויות האזרחיות נמצאת ישראל ברבעון השלישי בלבד, ובמדד היציבות הפוליטית והעדר אלימות וטרור ממקומת ישראל ברבעון התחתון.

     

    "שייכות למחנה פוליטי מסוים נחשבת מילת גנאי"

    הנשיא ריבלין אמר לנוכח התוצאות: "המבנה החברתי הישראלי והאתגרים המדיניים הישראליים - ייחודים. החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים בתוככי מרחב גיאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות מציבים את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים פעם אחר פעם. הדמוקרטיה הישראלית עמדה במבחנים קשים ויכלה להם, ואנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות כדי להצליח להתמודד עם האתגרים הנוכחיים". הוא הדגיש את חשיבותה של "סביבה פלורליסטית, מוגנת, שתעודד את הביקורת, את האתגר, ואת המחלוקת. אסור לנו לאפשר מצב שבו מי שאינו אני, מי שחושב אחרת ממני, מסומן, מתויג והופך לאויב שמולו אני מנהל מלחמה".

     

    לדבריו, "לצערנו, כיום עצם השייכות למחנה פוליטי מסוים נחשבת מילת גנאי. האמירה שיריב פוליטי הוא סמולני בסמ"ך כמובן, או ימני, מספיקה היום כדי לקעקע את הלגיטימיות שלו. זה שיח איום שלא מגן על הפלורליזם ועל הצמיחה של אלטרנטיבות פוליטיות, אלא מנסה לחנוק אותן".

     

    יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "הירידה הדרמטית של אמון הציבור במוסדות השלטון משקפת מגמה עולמית של היחלשות המוסדות הפוליטיים. מדינה שאזרחיה אינם נותנים אמון במוסדותיה תתקשה לגייס אותם למאמצים קולקטיביים והמשטר בה ייאבד בהדרגה את הלגיטימיות הציבורית שלו".

     

    פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה שעמדה בראש צוות המחקר: "נתוני המדד מצביעים על תהליך שישראל עוברת, שבמסגרתו נחלשת בקבוצת הרוב היהודית התמיכה במודל הדמוקרטי הליברלי, השם במרכז את זכויות הפרט והאזרח ללא הבדל גזע מין ודת, וגוברת התמיכה במודל דמוקרטי אחר, המדגיש את האינטרסים והערכים של הלאום היהודי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים