שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סופרים מוחים: "בפרס ספיר מחקו את כל הספרים שיש להם נגיעה פוליטית"

    יומיים אחרי הכרזת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות, סופרים מבקרים את הרשימה וטוענים כי ספרים שנוגעים בנושאים אקטואליים כמו חטיפת ילדי תימן או עליית שלטון משיחי בארץ - נשארו בחוץ. "זו הפניית גב לקוראים והתנתקות מוחלטת מישראל של היום", אמר הסופר איימן סיכסק. מארגני הפרס: "ועדת השיפוט ישרת לב"

    "כל הספרים שנשארו בחוץ לא עושים הנחות לחברה הישראלית ומדברים בצורה נוקבת על מה שנהיה מאיתנו", מסכמת הסופרת איריס אליה כהן את עמדתה על בחירת הרשימה הסופית של המועמדים לפרס ספיר 2016. "זה מטריד. תפקידה של הספרות הוא גם לגעת בפצעים, אפילו לגרד בהם".

     

    יומיים לאחר שהוכרזו חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס, מתעוררת ביקורת חריפה על הרשימה - שנעדרת כל גוון פוליטי וכל

    התייחסות לנושאים שנויים במחלוקת. "אתה מסתכל על הרשימה המקורית של 12 המועמדים לפרס, ועל החמישה שנכללו ברשימה הסופית - ונראה שפשוט מחקו את כל הספרים שיש להם נגיעה פוליטית או אקטואלית", אמר אתמול ישי שריד, שספרו "השלישי", שעוסק בחזון אפל שבו גורמים משיחיים השתלטו על ישראל והביאו לחורבנה, לא נכלל בחמישייה הסופית. "הספר של איריס אליה כהן, שלא נכנס, עוסק בחטיפת ילדי תימן, הספר של דרור בורשטיין עוסק פחות או יותר כמו הספר שלי באפוקליפסה בתקופת שלטון משיחי, וגם איימן סיכסק עוסק בפלסטין וגם לא נכלל. זה לא נראה לי מקרי, זה נראה כמו מגמה". שריד אף הודיע שבשל הטעם הנפגם, לטענתו, הוא יתרום לצדקה את 20 אלף השקלים שקיבל על מועמדותו.

     

    "זו הפניית גב לקוראים והתנתקות מוחלטת מישראל של היום", הוסיף הסופר איימן סיכסק. "אם מישהו יקרא את חמשת הספרים המועמדים הוא יקבל את הרושם שמה שמעסיק היום אנשים בישראל זה שואה ורוסיה של המאה ה-19". שריד וסיקסק, עם זאת, מבהירים כי הם לא מבקרים את הסופרים שנבחרו או את ספריהם, אלא מעלים שאלות על תהליך בחירת הרשימה.

     

    אין זו הפעם הראשונה שנשמעת ביקורת על פרס ספיר, הפרס החשוב ביותר בספרות בישראל. הפרס, שנוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות ואת תרבות הקריאה, ידע לא אחת שערוריות וטענות כלפי הרכב הוועדה והחלטותיה, והשיא נרשם ב-2009 - כשזכייתו של אלון חילו על ספרו "אחוזת דג'אני" בוטלה לאחר שנחשף ניגוד עניינים של ראש הוועדה דאז, יוסי שריד.

     

      

    "זה סיפור של מדינה פוליטית מאוד", מסביר גבריאל בן שמחון, שספרו "המרוקאי האחרון" לא נכלל ברשימה הסופית. "השלטון משתנה מפעם לפעם, הממשלה משתנה, אבל התיאטרון והתרבות נשארים בתמונה של מפא"י של 1948".

     

    ממשרד הפיס, מארגן הפרס, נמסר בתגובה: "אכזבתו של ישי שריד מובנת, אך צר לנו שהוא נאלץ לסיפור קונספירטיבי על מנת לקבל את העובדה שספרו לא נכלל ברשימה הקצרה. כשייחשפו שמות השופטים יוכח עד כמה טענותיו מופרכות ומביכות ועד כמה האמת והמציאות פשוטות. ועדת שיפוט ישרת לב, חופשית ומשוחררת מהשפעה זרה הרכיבה את רשימת חמשת הספרים המובילים משיקולים ספרותיים ומקצועיים בלבד. אילו שיקולים לא ענייניים היו מובילים את הוועדה, כלשונו של שריד, הרי שספרו לא היה זוכה להיכלל ברשימה הארוכה של הפרס".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ידיעות אחרונות
    "תפקידה של הספרות לגרד בפצעים"
    צילום: ידיעות אחרונות
    לאתר ההטבות
    מומלצים