שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    חוקרים מאוניברסיטת ת"א פענחו צלילים מ"שפת העטלפים"
    באוניברסיטת תל-אביב אמרו כי החוקרים - ובראשם ד"ר יוסי יובל - הגיעו לדיוק רב בפענוח מגוון היבטים של "השיחות" בין העטלפים: ב-90% מהמקרים הם זיהו נכונה את העטלף "המדבר", וב-65% גם את זה שאליו הופנה המסר; בכ-80% מהאירועים הם הצליחו לפענח גם את התוכן

    חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפענח צלילים מתוך "שפת העטלפים", ולזהות מי מעביר את המסר למי, ובאילו מצבים. המחקר המסקרן מתפרסם אחר-הצהריים (יום ה') בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature.

     

    "עטלפים הם יונקים מאוד חברותיים, שחיים במושבות של אלפי ואף מיליוני פרטים", מסביר ראש קבוצת המחקר, ד"ר יוסי יובל מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. "למעשה, הערים הגדולות ביותר בכדור הארץ הן ערי עטלפים, ותושביהן חייבים לתקשר ביניהם. אנחנו ביקשנו לבחון מה בדיוק הם אומרים זה לזה".

     

    מה אתה אומר? עטלפים מדברים. באדיבות אוניברסיטת ת"א    (צילום: לי הרתאן, באדיבות אוניברסיטת ת"א)

    מה אתה אומר? עטלפים מדברים. באדיבות אוניברסיטת ת"א    (צילום: לי הרתאן, באדיבות אוניברסיטת ת"א)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לצורך המחקר - שבוצע בשיתוף עם תלמידי המחקר מור טאוב ויוסף פרת - הקליטו החוקרים את קולותיהם של כ-20 עטלפים מסוג עטלף הפירות המצרי, החיים בשבט משלהם - במעבדה שבמחלקה לזואולוגיה. ההקלטות בוצעו באופן רציף, 24 שעות ביממה, לאורך תקופה של כחודשיים וחצי, ולווו גם בצילומי וידאו של המתרחש במושבה. בסך הכול הוקלטו מאות אלפי אירועי תקשורת בין העטלפים, והמחקר התמקד בסופו של דבר בכ-15,000 אירועים, שניתן היה לשייכם לקונטקסט מסוים.

     

    "בתהליך הפענוח השתמשנו באלגוריתמים המשמשים כיום לזיהוי קולי באפליקציות טלפוניות", אומר ד"ר יובל. "בדקנו במחשב מאפיינים של הספקטרום הקולי של העטלפים השונים, באמצעות אנליזות של גלי הקול, וגילינו שאפשר לחלץ מידע רב מקריאות העטלפים".

     

     (צילום: ערן עמיחי, אוניברסיטת תל-אביב) (צילום: ערן עמיחי, אוניברסיטת תל-אביב)
    (צילום: ערן עמיחי, אוניברסיטת תל-אביב)

     (צילום: מיקי סמוני-בלנק, אוניברסיטת תל-אביב)
    (צילום: מיקי סמוני-בלנק, אוניברסיטת תל-אביב)

     

    באוניברסיטת תל-אביב אמרו כי החוקרים הגיעו לדיוק רב בפענוח מגוון היבטים של "השיחות" בין העטלפים: ב-90% מהמקרים הם זיהו נכונה את העטלף "המדבר", וב-65% גם את זה שאליו הופנה המסר; בכ-80% מהאירועים הם הצליחו לפענח גם את התוכן, או ההקשר שבו "נאמרו" הדברים. ההקשר, שזוהה על סמך הקול בלבד, אומת לאחר מכן בעזרת צילומי הווידאו של האירוע.

     

    בסך הכול זוהו ארבעה מצבים חברתיים שונים, המתאפיינים בקריאות ספציפיות: מריבה על מזון, לדוגמה כשעטלף אחד מנסה לחטוף מזון מאחר; ניסיון הזדווגות - כשזכר "מנסה את מזלו" עם נקבה, והיא ממאנת ומגרשת אותו; ויכוח במהלך השינה - ציוץ שמשמעו ככל הנראה 'הערת אותי!'; ומריבות כלליות בין שני עטלפים התלויים זה לצד זה מגג המערה.

    ד"ר יוסי יובל (צילום: שטפן גרייף)
    ד"ר יוסי יובל(צילום: שטפן גרייף)

     

    "מכיוון שעטלפים חיים בחושך, אך טבעי הוא שהתפתחה ביניהם תקשורת קולית משוכללת", מסכם ד"ר יובל. "אם אנחנו הצלחנו להפיק מהקולות מידע ברמת דיוק של כ-80%, ניתן להניח כי עטלף אחר שנמצא בסביבה, בעל מוח שעבר אבולוציה מתאימה, מבין 100% מהנאמר. זוהי כנראה דרך חשובה להעברת מידע חברתי בין חברי המושבה, מעין 'רכילות' אם תרצו, כמו בכל קהילה עם חיי חברה מפותחים. האם ניתן ללמוד ולהשליך משפתם גם על התפתחות השפה שלנו, בני האדם? לשם כך דרוש מחקר נוסף, אך ייתכן בהחלט שהתשובה חיובית".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיקי סמוני-בלנק, אוניברסיטת תל-אביב
    קבוצת עטלפי פירות רעשניים במושבה
    צילום: מיקי סמוני-בלנק, אוניברסיטת תל-אביב
    מומלצים