שתף קטע נבחר

צילום: גטי אימג'ס

הקפיצה הגדולה קדימה: פרידה מוו מינשיה

"מחוץ לרדאר": בניגוד לטום דיילי, היא לא הפכה לסלבריטאית-על, אבל הקופצת למים הסינית שפרשה השבוע ראויה להיזכר כגדולה ביותר בהיסטוריה, ולא רק בגלל המחיר הכבד ששילמה בדרך למעמדה

כשטום דיילי הבריטי זכה בגיל 15 באליפות העולם לבוגרים בקפיצות למים, הוא הפך לסנסציה של ממש בספורט הבריטי ולשם שגור בכל בית בממלכה. למרות שהגיע מענף פחות פופולרי, דיילי נהנה ממעמד סלבריטאי המזכיר כזה של כדורגלנים בכירים. חייו האישיים סוקרו בהרחבה בתקשורת, תמונותיו עיטרו שלטי פרסומת בולטים ובין אם רצה בכך או לא, הוא הפך לפנים של ענף הקפיצות למים, לא רק בבריטניה, אלא בכל העולם המערבי.

 

לכל הכתבות של "מחוץ לרדאר"

 

אלא שדיילי רחוק מאוד מלהיות הקופץ למים הטוב ביותר בהיסטוריה או אפילו הקופץ הטוב ביותר כיום. למעשה, ביחס לקופצים הגדולים ביותר, מאזנו האולימפי צנוע מאוד ומסתכם בשתי מדליות ארד. וו מינשיה הסינית (31), לעומת זאת, היא ללא ספק אחת הקופצות למים הגדולות בהיסטוריה, ולא יהיה אף מוגזם לפסוק שהיא הגדולה מכולן. עם תארים קשה להתווכח, ומעולם לא הייתה קופצת עם רשימת הישגים כל כך ארוכה כמו של וו הכוללת בין השאר שבע מדליות אולימפיות, מתוכן חמש מזהב, ו-13 מדליות באליפויות העולם. למרות כל אלו, הודעת הפרישה של וו בשבוע שעבר, לא ממש עוררה הדים בעולם המערבי.

 

מישהו מופתע שכך זה הסתיים גם בריו? מינשיה על הפודיום (צילום: getty images) (צילום: getty images)
מישהו מופתע שכך זה הסתיים גם בריו? מינשיה על הפודיום(צילום: getty images)
 

אולי אלו פערי השפה, האופי הפוליטי של סין או הנטייה של רוב הספורטאים הסינים למופנמות ולשיתוף פעולה מינימלי עם התקשורת המערבית שגורמים לכוכבי העל של הספורט הסיני להישאר בהרבה מקרים הרחק מאור הזרקורים מחוץ לאסיה. וו היא דוגמא מצוינת לכך, מדובר בלא פחות מהספורטאית האולימפית הסינית המעוטרת בהיסטוריה, לא דבר של מה בכך עבור ספורטאית ממדינה שנחשבת לאחת מהמעצמות האולימפיות החזקות בעולם וחזרה מריו עם 70 מדליות (אגב, נסיגה משמעותית ביחס ללונדון אותה סיימה עם 88 מדליות).

 

וו מחזיקה במשותף בשיא הזכיות עבור ספורטאי סיני במדליות זהב אולימפיות (5) והיא היחידה בתולדות המדינה המאוכלסת בעולם שזכתה בשבע מדליות בסך הכול. לו הייתה מגיעה וו ממדינה מערבית, סביר להניח שהייתה נהנית כיום ממעמד של כוכבת על בינלאומית.

 

מינשיה עם הזהב באתונה (צילום: getty images) (צילום: getty images)
מינשיה עם הזהב באתונה(צילום: getty images)

 

שום דבר לא שבר את "הילדה השבירה"

ענף הקפיצות למים היה בעבר בשליטה אמריקאית. לראיה עד היום ניצבת בראש טבלת המדליות האולימפיות בענף ובפער עצום. אלא שהחל מאמצע שנות השמונים, ובאופן אגרסיבי הרבה יותר משנות התשעים, השרביט עברה לידי הסינים. באולימפיאדת ריו הקופצים הסינים זכו בשבע מתוך שמונה מדליות זהב אולימפיות שחולקו. בתחרויות לנשים זוכות הסיניות כבר שלוש אולימפיאדות ברציפות בכל מדליות זהב האפשריות. מדליסטית הכסף האיטלקייה, טניה קיינוטו, סיכמה יפה את הפער בין סין ושאר העולם: "אנחנו אפילו לא חושבות על מדליית זהב. הזהב הוא בשביל סין".

 

וו היא הנציגה הבולטת של דור הזהב הסיני שהפך לרמה בפני עצמו בענף הקפיצות למים. היא החלה את דרכה בענף בגיל שש ונוכח כישרונה שבלט לכל עבר כבר כשהייתה בת 13 זומנה לנבחרת סין. עוד כשהייתה בת 15 היא נבחרה לייצג את סין באליפות העולם שנערכה בפוקואוקה שביפן ויחד עם שותפתה גואו ז'ינגז'ינג זכתה במדליית הזהב בתחרות קפיצה מ-3 מ' לזוגות. זו הייתה הפעם הראשונה מתוך שמונה בהן תוכתר לאלופת עולם בקריירה הארוכה שלה.

 

הנציגה הבולטת של דור הזהב הסיני (צילום: getty images) (צילום: getty images)
הנציגה הבולטת של דור הזהב הסיני(צילום: getty images)
 

הקפיצה משלושה מטרים הייתה לכל אורך הקריירה של וו תחום המומחיות העיקרי שלה. מדובר בגובה הנמוך ביותר של המקפצה בתחרות האולימפית. לקופץ יש זמן קצר מאוד לבצע את התרגיל האקרובטי לפני שהוא נוחת למים, מה שמצריך דיוק ותזמון מעולים. יותר מכך, התחום בו הצטיינה וו יותר מכל, הוא הקפיצה הזוגית (סינכרונית), בה מנתרות למים במקביל שתי קופצות שצריכות לבצע את התרגיל בדיוק מירבי ובסינכרוניזציה מלאה ביניהן.

 

הגעה לרמת תיאום מדהימה כפי שוו ושותפותיה לאורך הקריירה השיגו, דורשת משטר אימונים סיזיפי במיוחד. ואכן, מוסר העבודה הכמעט בלתי אנושי הוא ככל הנראה מה שבאמת מבדיל את הקופצים הסינים מיתר הקופצים בעולם. "נראה לי שבעוד אנחנו מתאמנים שש שעות ביום, הסינים פשוט מתאמנים עשר שעות. סגנון החיים שלהם שונה בתכלית", אמרה בנושא הקופצת למים האוסטרלית, אנאבל סמית'.

 

מוסר עבודה בלתי אפשרי (צילום: getty images) (צילום: getty images)
מוסר עבודה בלתי אפשרי(צילום: getty images)

 

לאימונים המפרכים הללו היה גם מחיר פיזי. וו סבלה במהלך הקריירה שלה בערך מכל פציעה אפשרית: שבר ברגל, פציעה במותן וגם מחוסר בהמוגלובין שגרם לה לתשישות רבה באימונים. הבעיות הרפואיות הרבות איתן התמודדה העניקו לה את הכינוי "הילדה השבירה". הפציעות הללו הן גם אלו שהביאו אותה בסופו של דבר להודיע על פרישה בשבוע שעבר בניגוד לרצונה. "אני פורשת בעל כורחי בגלל פציעה ברגל שלא מאפשרת לי להמשיך ולהתאמן", היא מסרה בהודעה לתקשורת הסינית, "חששתי מאוד שהיום הזה יגיע, אבל הסיפור של הקפיצות למים בסין לא התחיל איתי ולא יסתיים איתי".

 

התרכזה בקריירה ולא שמה לב שאמה חולה בסרטן

באופן מדהים, בכל הקשור לתחרויות עצמן ל"ילדה השבירה" היה ככל הנראה לב מפלדה ולמרות שלל הפציעות והקשיים, היא שמרה על יציבות נדירה בענף שלה. וו ניצחה בארבע אולימפיאדות רצופות בתחרות בקפיצה מ-3 מ' לזוגות (!). בניגוד לזוגות מצליחים אחרים בספורט כמו האחים בראיין בטניס, או קרי וולש ג'נינגס ומיסטי מיי טרינור בכדורעף חופים, וו שיתפה פעולה במהלך הקריירה עם שלוש שותפות שונות כשבכל פעם הייתה צריכה לבנות איתה מחדש את התיאום ואת שיתוף הפעולה. זה לא מנע ממנה לנצח עם כל אחת מהן.

 

באולימפיאדת לונדון 2012 השיגה וו דאבל אדיר כשזכתה בזהב גם בתחרות האישית מ-3 מ' ולמעשה מעולם לא סיימה תחרות באולימפיאדה ללא מדליה כלשהי על צווארה. כשזכתה בזהב בריו היא הפכה בגיל 30 לקופצת המבוגרת ביותר בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב אולימפית. כן, דווקא "הילדה השבירה" מתחה את הקריירה ההישגית שלה יותר מכל אחת אחרת.

 

בריו עם השותפה שי טינגמאו (צילום: getty images) (צילום: getty images)
בריו עם השותפה שי טינגמאו(צילום: getty images)

 

וו, כיאה לספורטאית-על בענף הדורש רמת דיוק כה גבוהה, היא פרפקציוניסטית. לטענתה היא לא ממש סופרת את המדליות שלה, ואם התקשורת לא הייתה מזכירה לה אותן, ספק אם הייתה זוכרת בכמה בדיוק מדליות זכתה. מה שיותר מעסיק אותה רוב הזמן הוא ההופעה שלה והשאיפה לשלמות. העיתונאי ההודי, רוהיט בריג'נאט, שסיקר את האולימפיאדה עבור ה"סטרייט טיימס" הסינגפורי, נדהם לראות כיצד המאמן של וו ושותפתה באולימפיאדה האחרונה, שי טינגמאו, הגיב בחוסר סיפוק בולט אחרי קפיצות של השתיים שלצופה הפשוט נראו כמושלמות.

 

אבל לפרפקציוניזם הזה היה גם מחיר כבד ולא רק בהיבט הפיזי. לפני ארבע שנים סין סערה אחרי שאביה של וו חשף בראיון שהעניק לתקשורת האוסטרלית ששמר מבתו בסוד במשך תקופה ארוכה את מותה של סבתה וגם התמודדות ארוכת שנים של אמה עם מחלת הסרטן, הכול כדי לאפשר לה להתרכז אך ורק באימונים ובמטרות הספורטיביות שלה. וו אמנם הכחישה שלא ידעה כי אמה חלתה בסרטן, אבל בסין כבר צצו ביקורות קשות נגד מערכת הספורט במדינה, התובענות המוגזמת שלה והיו שהגדירו אותה כ"חסרת אנושיות".

 

וו לא נתנה לרעשים שצצו להפריע (צילום: getty images) (צילום: getty images)
וו לא נתנה לרעשים שצצו להפריע(צילום: getty images)
 

וו המשיכה בשלה ולא נתנה לרעשים שצצו פתאום סביבה להפריע לה. אמנם אחרי הזהב הרביעי שלה באולימפיאדת לונדון הודיעה כי היא מתכוונת לפרוש, אבל לאכזבת יריבותיה האהבה העצומה שלה למקפצה החזירה אותה לבריכה כבר כעבור שנה. לפני ריו היא ושותפתה שי טינגמאו היו פייבוריטיות כל כך מובהקות שסוכנויות ההימורים הציבו עליהן יחס של 1.07. כשהשתיים אכן הצדיקו את היחס המחמיא עם ניצחון משכנע בפער של 31.77 נקודות מהמקום השני (יותר גבוה מהפער בין המקום השני לשביעי), וו כל כך התרגשה שזנחה לרגע אחד את הפאתוס הרגוע והצנוע שכה מאפיינים אותה ואמרה לתקשורת בפשטות: "אני חושבת שאני פשוט מעולה".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים