שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    השורשים האסטרונומיים של חנוכה וכריסמס
    חנוכה, חג המולד והיום הקצר ביותר בשנה. איך הם קשורים זה לזה? ואיך כולם מתקשרים לגובה השמש בשמיים ולמנהגים פגניים

    ב-21 בדצמבר חל מפנה החורף. בשפה עממית זה היום הקצר ביותר בשנה או תחילתו של החורף האסטרונומי. אם כן מדוע הוא חל בנקודת זמן מאוד מסוימת? ומה הקשר שלו לחג החנוכה?

     

    כדור הארץ נע סביב השמש במסלול אליפטי קמעה כאשר ציר הסיבוב שלו נטוי בזוית של 23.5 מעלות ביחס לאנך למישור ההקפה. מחצית השנה פונה חציו הדרומי של כדור הארץ אל השמש ובחציה השני חלקו הצפוני. וזו הסיבה העיקרית לעונות השנה - בחצי הכדור הפונה אל השמש יהיה קיץ ובחצי השני חורף.

     

    אפשר להבין את הסיבה לחילופי העונות מהתנועה המדומה של השמש על כיפת השמיים; אם נמדוד במשך השנה את מיקום השמש מעל האופק בדיוק בשעת הצהרים, כאשר היא מצויה בדיוק בדרום, נראה שבקיץ היא הרבה יותר גבוהה מאשר בחורף. בישראל מגיע גובהה לכ-81 מעלות מעל האופק ביום הארוך ביותר ולכ-34 מעלות ביום הקצר ביותר.

     

    כל מה שרציתם לדעת על השמש. כתבתו של אסף קוזין    (יוצר: אסף קוזין, קרינות: שירי הדר, עריכה ואנימציה: שי שבתאי)

    כל מה שרציתם לדעת על השמש. כתבתו של אסף קוזין    (יוצר: אסף קוזין, קרינות: שירי הדר, עריכה ואנימציה: שי שבתאי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ההבדל בגובה השמש מעל האופק בין הקיץ והחורף מביאים לשתי תוצאות: כאשר השמש גבוהה יותר מעל האופק היא מחממת באופן יעיל יותר את הקרקע. ולכן חם יותר. קרני השמש פוגעות בזווית חדה יותר בקרקע ולכן סך הקרינה המתקבל ליחידת שטח גבוה יותר. כמו כן ככל שהשמש גבוהה יותר מעל האופק, קרניה חודרות באופן יעיל יותר את האטמוספירה (דוגמה קיצונית להשפעת גובה השמש מעל האופק על יעילות הקרינה שלה לכך היא שעות השקיעה או הזריחה).

     

    בנוסף, ככל שגובה השמש מעל האופק גדול יותר, כך גדול יותר חלק המעגל של מסלולה המדומה בשמיים המצוי מעל האופק, לכן יש יותר שעות אור. זו הסיבה שהימים מתארכים (נזכור - הכוונה במונח "יום" - שעות האור מתוך סך שעות היממה).

     

    שמש נמוכה

    בחורף השמש נמוכה יותר ולכן קר יותר ואורך היום קצר יותר. פעמיים בשנה, בימי השוויון, אורך היום משתווה בדיוק לאורך הלילה (באופן מעשי זה לא קורה ביום השוויון עצמו כי האטמוספירה מאפשרת לנו לראות את השמש כמה דקות לפני זריחתה האמיתית וכמה דקות לאחר שקיעתה האמיתית).

     

    לוּ נביט על השמש מדי יום בעת הצהרים מהיום הארוך ביותר, נראה שמדי יום היא תראה נמוך יותר (כמובן שאין להביט בכל אופן על השמש - סכנת עיוורון!). מגמה זו תימשך עד ליום הקצר ביותר, וברגע מסוים, שחל לאחר היום הקצר ביותר, השמש תתחיל לעלות צפונה והימים יתחילו להתארך.

     

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     

    המגמה מתהפכת ולכן נקרא יום זה "יום היפוך החורף" (בלעז - Winter solstice). אגב, קל לתאר את הפניקה שאחזה בקדמונים שראו בעיניים כלות מדי שנה את השמש נעה לכיוון האופק, מאיימת לרדת אל האופק ולא לעלות יותר. לכן, סמוך ליום הקצר ביותר נערכו ברחבי העולם העתיק טקסים שלוו לעתים בהעלאת קורבנות, כדי לכפר על החטאים ולשכנע את האלים שיסירו את רוע הגזירה. והנה הפלא ופלא, זעקת החוטאים נשמעה מדי שנה ולראיה - השמש חזרה לעלות והימים החלו להתארך שוב. עד לשנה הבאה.

     

    לאות תודה והוקרה נערכו פסטיבלים בכל העולם לחוג את חזרת השמש למסלולה. שני שרידים של פסטיבלים אלה הם הכריסמס (חג המולד), הנחוג מיד לאחר היום הקצר ביותר וחג החנוכה.

     

    הכריסמס 

    הראשון מבין השנים, הוא הכריסמס, המציין את לידתו של ישו. חג זה נחוג שלא במקרה, מיד לאחר היום הקצר בשנה, כאשר השמש נולדה מחדש. פסטיבלים סביב מותה ולידתה של השמש נחוגו בכל העולם העתיק ומקדשים רבים הוקמו למטרה שתכליתה לציין את מועד היום הקצר ביותר בשנה, כאשר סטונהנג' באנגליה הוא אחת הודגמאות לכך.

     

    תחייתו של ישו, המקבילה לתחייתה של השמש וחג הכריסמס הכרוך בכך, הם למעשה המשכם של חגים שנחוגו באותו תאריך בדיוק בעולם ההלניסטי והרומי, בפסטיבלים כמו הסטורנאליה (לכבודו של סטורן). חג המולד אם כן, הוא גלגול ישיר של פסטיבלים שנועדו לציין את לידתה של השמש החדשה, שלימים התגלגלה ללידתו של ישוע.

     

    חג החנוכה 

    יש הרואים במוטיבים שבחג החנוכה, חלקם מאוחרים, למוטיבים של התאוששות השמש לאחר היום הקצר ביותר בשנה.

     

    השפעות פגניות ניכרות בכל המסורת והתרבות היהודית. החל מהשורה הראשונה של ספר בראשית, שבה מוזכרת תהום (תיאמת הבבלית), סיפור המבול (אוטנפישתים), גן העדן (הגן של סידורי בעלילות גליגמש). צריך לזכור שאבותינו לא חיו בעולם מנוכר והם היו חייבים לאמץ את מנהגי העמים הסובבים אותם בייחוד אם הם ציינו תופעות טבע. אין בכך כל פסול, זה טבעי והיהדות פשוט הכניסה פירושים מונתאיסטיים לתופעות הטבע שהם ראו. חג החנוכה לא יוצא מכלל זה והוא דוגמה מצוינת לשילוב אלמנטיים אסטרונומיים שנחוגו בכל רחבי כדור הארץ בחג יהודי טהור.

     

    נרות חנוכה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    נרות חנוכה(צילום: shutterstock)

     

    ברור לכל שחג החנוכה מבוסס על ספר המקבים, ספר חיצוני. אין ספק שהאירועים ההיסטוריים שהם הבסיס לחג החנוכה התרחשו במציאות. אולם, קשה להתעלם מהשפעות חיצוניות ששורבבו לחג החנוכה:

     

    נס פך השמן לא מוזכר במקור והוכנס למסורת החג מאות שנים מאוחר יותר.

     

    אחד משמותיו של חג החנוכה הוא חג המאורות (בספר בראשית השמש היא המאור הגדול והירח הוא המאור הקטן).

     

    לא ברור מנין נלקח המספר 8, שהרי המספר המקודש ביהדות הוא 7. יש האומרים שהוא קשור לבית המקדש ולמזבח, אך יש כאלה שטוענים שהוא גם קשור למספר גרמי השמיים - שמש, ירח, ארץ, וחמשת כוכבי הלכת שהיו ידועים אז. בהקשר זה אפשר לראות בשם "שמש" הבבלי למקור שמו של הנר שבו אנו מדליקים את הנרות, אם כי כמובן שההסבר הרווח הוא ששמו נגזר מהמילה לשמש.

     

    בגלל היותו של חג החנוכה חג מאוחר, הוכנסו בו מוטיבים שנחוגו בכל התרבויות מסביב באותה תקופה ואלו באים בהקשר של אור (נצחון האור על החושך, לפידים וכדומה).

    כל החגים העבריים הקדומים הם חגים אסטרונומיים הקשורים לעונות השנה והם מקבילים לחגים פגניים שנחוגו בעבר בהתאם לעונות השנה. זהו אך טבעי ואין בזה פסול. המילה חג מקורה בדבר החוזר על עצמו.

     

    גם הכריסמס מקורו בחגיגות שנחוגו בעולם העתיק לכבוד היום הקצר ביותר. על כך אין עוררין. הכנסיה מינפה את החגיגות האלה להסבר של ביאת המשיח (הוא ישו) אותו המשילו לשמש.

     

    ולסיום, אין טוב יותר מציטוט דעת חכמים בקשר לאחד ממקורות חג החנוכה):

     

    "תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר: 'אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים'. עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה. כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר: 'מנהגו של עולם הוא'. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים". (בבלי מסכת עבודה זרה ח ע"א).

     

    חג אורים שמח!

     

    מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וספר השנה האסטרונומי המפורט לשנת 2016, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2016 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מצפה הכוכבים בגבעתיים האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים