הורים מסכמים שנה: הבטחות שלא קיימנו
אלינור וזוהר החליטו לא להתווכח ליד הילדים, עדי תכננה להיות פחות מחוברת לטלפון, לימור וצביקה רצו ללמוד לשחרר ורעות ניסתה להימנע מהערות על אוכל לבתה. למה היה קשה כל כך לעמוד בהבטחות? ומה היעד ל-2017? הורים עם הפנים לשנה החדשה
לכל אחד מאתנו יש הבטחה הורית, גלויה או סמויה. שנה חדשה היא הזדמנות טובה להיות עם היד על הדופק, להבין היכן טעינו, מה למדנו מההבטחות על עצמנו כהורים ומה הילדים שלנו למדו מאיתנו.
"השנה בעלי ואני הבטחנו לא להתווכח מול הילדים. אם אחד אומר משהו, השני מגבה אותו, אבל לצערי זה לא קרה". משתפת אלינור חזק מרמלה, אמא של עפרי (3.5) ועילאי (1.5). הילדים יכולים למשל לבקש חטיף לפני הארוחה, אני אסרב ורגע אחרי יופיעו מולי עם חטיף ביד, משום שאבא שלהם נתן".
- איך זה משפיע על היחסים בינכם?
"כל אחד כועס שבן הזוג לא גיבה אותו ולכן זה גורם לוויכוחים. אנחנו משתדלים לא לריב ליד הילדים אבל זה קורה לעיתים, בעיקר אחרי יום עמוס או קשה. הרבה פעמים זה נובע מהחולשה שלי לילדים. הייתה לי ילדות לא פשוטה והבטחתי שלא משנה מה עברתי, הילדים שלי יקבלו הכל. חששתי שאם אסרב למשהו או אחסיר מהם, זה יהפוך אותי לאמא לא טובה. לכן קשה לי לעמוד בפניהם, אני נמסה. השנה למדתי שזה בסדר לפעמים לכעוס או להגיד לא. עפרי למד לשחרר כי גם אני קצת שחררתי, למרות הרצון לעטוף אותו בלי הפסקה.
- יש לך הבטחות לעצמך לשנה החדשה?
"אני רוצה לסמוך על בעלי יותר. הוא אבא מקסים שיודע לעשות הכל".
- איך הילדים מגיבים?
"מעיין מעירה לי על זה. היא אומרת - 'אמא, תעזבי את הטלפון'. איתמר, לעומת זאת בדיוק כמוני, כל הזמן רוצה זמן מסך. אנחנו מגבילים בשעות אבל הוא תמיד סביב זה: מתי יקבל את המחשב, במה ישחק. הוא ההשתקפות שלי וזה מתסכל שאני לא מצליחה לתת דוגמה אישית".
- מה למדת על עצמך?
"אני כל הזמן בתהליך. מנסה להבין מה הדחף שלי להיות מחוברת בזמן אמת. הרי אני יכולה לענות להודעות גם אחרי שעתיים או להעלות סטטוס לפייסבוק כשהילדים עסוקים בשלהם. אני משתדלת לפחות בזמן הארוחות להרחיק את הטלפון.
- יש לך יעדים לשנה החדשה?
"לבעלי ולי יש מסורת, בכל כיפור, אנחנו כותבים יעדים בכל התחומים, כלפי עצמנו וכלפי המשפחה. מקריאים את ההבטחות ורואים במה עמדנו או לא. השנה החלטנו להוריד זמן מסכים ולהשתדל להחליף את החטיפים בפירות, לתת יותר דגש לתזונה בריאה בבית".
.JPG "איתמר ומעיין ג'יבלי תתכוננו - השנה יותר פירות ופחות חטיפים (צילום: אלבום פרטי)")
"החלטנו שהגיע הזמן לשחרר", אומרת לימור גרוס קלינגר מקרית ביאליק, אמא של אור (12), שקד (8) ויובל (3.5). "בעלי ואני הרגשנו שכל החיים האכלנו את אור בכפית ושהגיע הזמן שיתמודד בעצמו. הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז. בתחילת השנה דאגנו שיקבל את האישורים שמגיעים לו בזמן בחינות ושחררנו".
- הצלחתם לעמוד במשימה?
"הוא ויתר מראש. לא הציג את האישורים, לא ביקש להכין בחינות על מחשב כמו שמגיע לו ולכן קיבל ציונים נמוכים. זה הכריח אותנו לחזור ולהמשיך לדבר עם המורים לפני בחינות, להסביר להם על הקשיים ולהילחם על מה שמגיע לו.
.JPG "משפחת קלינגר (צילום: אלבום פרטי)")
למה אור לא נלחם על הזכויות שלו?
"הוא התבייש כי זו כיתה חדשה וחשש מהתגובות של התלמידים והמורים".
יצאת עם תובנות בעקבות השנה האחרונה?
"מצד אחד, כאמא, את רוצה לשחרר. מצד שני, מתסכל אותי שהוא התייאש. הוא לא מגיע לציונים שהוא ראוי להם בגלל שלא נלחם על ההקלות שמגיעות לו. הוא ויתר, נוח לו, התרגל שאנחנו שם בשבילו כל הזמן. בפן החברתי שחררתי יותר, הוא מרגיש חופש פעולה ועצמאות".
"השנה ניסיתי לשלוט במה שהבכורה מכניסה לפה ולא הצלחתי. לקחתי קשה את העובדה שהייתי בחוסר שליטה בנוגע למה שהיא אוכלת", אומרת רעות שלומי רסלר ממושב עין הבשור, אמא של מעיין (7) גלי (5) וליבי (שנתיים). "אני יכולה להעיר לה - 'את באמת צריכה את זה?', 'את רעבה או שסתם בא לך לנשנש?' והיא אומרת לי לעזוב אותה ושהיא אחראית על הגוף שלה. היא ילדה עם ביטחון".
- מה הילדה שלך לימדה אותך?
"אני מנסה להגן עליה הרבה פעמים והבנתי שלפעמים זה מזיק יותר ממועיל. הילדה שלי לימדה אותי שהיא לא המראה שלי, היא לא שלוחה שלי, אלא בנאדם בפני עצמו. אני משתדלת לסלוח לעצמי, מבינה שזה חלק מהמהות ההורית, לעשות טעויות, להתנצל וללמוד".
- מה את מצפה מעצמך לקראת השנה החדשה?
"לפעמים בזמן כעס או תסכול, אני מעירה הערות עוקצניות ולא נעימות. הייתי רוצה לעשות ההפך - דווקא כשהבנות באות ממקום של התנגדות גדולה, להגיד מילים חיוביות, מילים של אהבה".
"התחלה של שנה חדשה מזמנת שאיפה להשתפר במשהו. בייחוד בתחום ההורות, כאשר חשוב לנו להצליח גם בפני הילדים", מסבירה שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית. "פעמים רבות הורים מבטיחים הבטחות שלא התחברו אליהן, העתיקו מטרה מאחרים ולעיתים ההחלטה לא מספיק ספציפית או שהם בוחרים בהחלטה שאינה ריאלית עבורם בהתנהלות היום יומית".
- מה אפשר לעשות כדי לעמוד בהבטחות שלנו?
"ישנם ארבעה דברים שחשוב לעשות: חשיבה מראש על המטרה, תכנון, יעד ריאלי ואחר כך המחשבה מה יעזור לנו להצליח. הרעיון המנחה הוא הבטחות קטנות וממוקדות שמחוברות אליכם ולשגרה היום יומית. חשבו מה יעזור לכם להצליח. אם למשל החלטתם השנה לבלות יותר זמן עם הילדים, חשבו כיצד תוכלו ליישם החלטה זו בשגרה. אולי כדי לקיים את ההבטחה תוכלו לצאת פעמיים בשבוע מוקדם מהעבודה או להגיע כל יום שעה מוקדמת.
"עצה נוספת חשובה היא שיתוף הילדים ובן הזוג בהחלטות. השתדלו ליצור דיונים משותפים, כך תוכלו להיות עם היד על הדופק ולהיעזר בבני המשפחה למימוש ההבטחות".
צונץ אף ממליצה למצוא עוגנים שיעזרו לממש את המטרות: לוח מחיק עם רישומים או תזכורות בנייד. "מצאו תנאים שיאפשרו את מימוש ההבטחה. אם למשל החלטתם לשוחח יותר עם הילדים, חשבו מתי הזמן הטוב ביותר: הליכה משותפת, שיחה בארוחת ערב ועוד. וכמובן אל תשכחו לטפוח לעצמכם על השכם כאשר אתם מצליחים, ואם מרגישים שנכשלתם, כמו בוויז, חשבו מסלול מחדש, הגדירו מטרה אחרת או חפשו עוגנים שיעזרו לכם להצליח במטרה הקיימת".
אין הורה שלא טועה מדי פעם. הנה כמה דוגמאות:
לפנייה לכתב/ת 
