שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח: ניסיונות התאבדות, יותר עניים ויותר מעשי פשע בקרב בני נוער
    דו"ח המועצה לשלום הילד לשנת 2015 מציג תמונה מדאיגה באשר למצב בני הנוער במדינה, שעשרה אחוז מהם דיווחו שהלכו לישון רעבים ואחרים היו חשופים לפגיעה והוזנחו. יש גם כאלה העידו כי נפגעו פיזית ומילולית בדרך לבית הספר ו-28 אחוזים דיווחו: "שתינו אלכוהול לפחות פעם בחודש"

     

    דו"ח מדאיג של המועצה לשלום הילד    (צלם: אורי דוידוביץ )

    דו"ח מדאיג של המועצה לשלום הילד    (צלם: אורי דוידוביץ )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    12 אחוז מתלמידי כיתה י' ניסו להתאבד; 34 אחוז מכלל אוכלוסיית הילדים מוגדרים עניים; מספר התיקים הפלילים עלה ויותר בני נוער היו חשופים לפגיעה. כך עולה, בין היתר, מהדו"ח השנתי של המועצה הלאומית לשלום הילד שמתפרסם היום (ב') והוגש לנשיא המדינה ראובן ריבלין.

     

    הדו"ח מראה כי בסוף שנת 2015 חיו בישראל 2,768,700 ילדים המהווים 33% מכלל האוכלוסייה. בעשור האחרון ממוצע הילדים במשפחה עמד על 2.4. באותן השנים מספר הילדים המוסלמים גדל ביותר מפי שלושה. ב-2015 נמסרו לאימוץ בישראל 115 ילדים, עלייה שנמשכת מאז 2010. מספר הלידות של נערות עמד בשנת 2015 על 1,085 ומהווה ירידה מאז שנת 2008. מנתוני הגיוס לצה"ל עולה כי ישנה ירידה: 83 אחוז מהבנים התגייסו במחזורים של 1992, ואילו בשנת 2015 אחוזם הוא 75. בקרב הבנות יש ירידה מ-67 ל-57 אחוז, כשהעיקר הסיבות לכך הן פטור מטעמי דת או נישואים.

     

    אלימות ותדמית: לא מגיעים ללימודים, עושים דיאטה

    בתחום האלימות עולה כי בני נוער דיווחו על אלימות מילולית ופיזית במהלך ההסעה לבית הספר. בשנים תשס"ט-תשע"ה, בין שלושה לחמישה אחוזים דיווחו על הימנעות מהגעה לבית הספר מחשש לפגיעה בהם. בשנת תשע"ה דיווחו 13% מתלמידי כיתות ה'-ו', 9% מתלמידי ז'-ט' ו-6% מתלמידי כיתות י'-יא' כי נפגעו מאלימות מילולית בזמן ההסעה הבית ספרית. 8% מתלמידי כיתות ה'-ו', 5% מתלמידי ז'-ט' ו-4% מתלמידי כיתות י'-יא' דיווחו כי נפגעו מאלימות פיזית בזמן ההסעה הבית ספרית.

     

    בפרק ילדים ובריאות עולה כי מאז תשע"א אחוז התלמידים שמשקלם עודף נשאר יציב בכיתות א' ו-ז' (כ-20% וכ-30% בהתאמה). בשנים תשע"א-תשע"ו הסתמנה ירידה בתופעת תת המשקל בכיתות א' ו-ז'.

     

    25.8% מתלמידי כיתות ו', ח' ו-י' עשו דיאטה או פעילות אחרת כדי לרדת במשקל. הפעילויות השכיחות ביותר לשמירה על המשקל הן פעילות גופנית (79.5%), שתייה מוגברת של מים (69.7%) אכילת פירות וירקות (66.5%), אכילת פחות מתוקים (61.5%), כמות קטנה יותר של אוכל (45.5%), דילוג על ארוחות (32.2%). כ-6% מהתלמידים דיווחו על דימוי גוף רזה או שמן מדי.


    באשר לבריאות הנפש עולה כי 12% מהתלמידים בכיתה י' דיווחו כי חשבו להתאבד, 7.6% מהם הכינו תוכנית על אופן ניסיון ההתאבדות, 7.3% ניסו להתאבד לפחות פעם אחת במהלך השנה ו-4.5% נפצעו במהלך ניסיון התאבדות. עוד עולה מהנתונים כי 108 ילדים ובני נוער נהרגו בשנים 2015-2016, כשרוב המקרים התרחשו בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר). סיבת המוות השכיחה ביותר הייתה תאונת דרכים.

     

    מאז 1992 ועד 2015 ניכרה ירידה במספר הנהגים עד גיל 18 שהיו מעורבים בתאונות דרכים (878 ב-2015 לעומת 2,535 ב-1992). עוד עולה מהשנתון שקיץ 2016 היה קטלני עבור ילדים ובני נוער בנתוני התאונות: בחודשי החופש הגדול אירעו שבעה מקרים של השארת ילדים ברכב שהסתיימו במוות, ועלה מספר הילדים ובני הנוער שנהרגו במהלך החופש הגדול בעשור האחרון (25 ילדים ב-2016 לעומת 16 ב-2015).

     

    כ-28.0% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים. עם זאת, מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014.

     

    עוד עולה מהנתונים כי רק כ-12.0% מתלמידי כיתות ו', ח' ו-י' דיווחו כי התנסו בעישון סיגריות או מוצרי טבק אי פעם בחייהם, לעומת חמישית מהם שהתנסו בעישון נרגילה (21.1%). 10.6% מהתלמידים בכיתות י'-יב' דיווחו כי השתמשו בריטלין ללא מרשם רופא לפחות פעם אחת ב-30 הימים האחרונים. סוג החומר שבו נעשה השימוש הנפוץ ביותר בשנה האחרונה בידי תלמידי יא'-יב' הוא חשיש/מריחואנה (10.2%), ובמקום השני נטילת כדורי מרץ, הרזיה, שינה או הרגעה ללא מרשם רופא (6.6%) וגת (6.6%).

     

    עוני: יותר ילדים עניים בפריפריה

    נכון לשנת 2015, נמצאים 839,377 מהילדים מתחת לקו העוני. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי 4 (מ-8.1% ב-1980 ל-30.0% בשנת 2015) ובעשור האחרון שיעורם מכלל אוכלוסיית הילדים הוא 34% בממוצע. עוד עולה כי הילדים עניים יותר בפריפריה מאשר במרכז.

     

    במחוזות ירושלים והצפון תחולת העוני עומדת על כ-50 אחוזים, והיא כמעט כפולה מזו שבמחוזות תל אביב (19.1%) והמרכז (12.7%). פערים נרשמו גם בין המגזרים ונמשך הגידול בתחולת העוני בקרב משפחות ערביות עם ילדים. בקרב ילדי החברה החרדית תחולת העוני גדולה פי שלושה ויותר מתחולת העוני בקרב ילדים יהודים ובכלל. בבתי הספר כ-10% מהתלמידים דיווחו שהלכו לישון רעבים בגלל חוסר מזון בבית, כשבשנת 2014 ירד אחוז התלמידים שדיווחו על ממצא זה אך נשאר גבוה ובמיוחד במגזר הערבי: 19.8% ב-2014 לעומת 37.1% ב-2011.


    נכון לתחילת 2016 עולה כי 448,730 ילדים היו מוכרים לשרותי הרווחה (16.2% מכלל הילדים בישראל). מדובר בעלייה מתמדת מאז שנת 2001 של 54.5 אחוזים. בנים עד גיל 14, היו מוכרים יותר מבנות, יהודים יותר מערבים וילדים ממוצא אתיופי מנו 38.7% מכלל הילדים העולים המוכרים לשירותי הרווחה.

     

    בשנת 2015 הופנו 43,971 דיווחים חדשים על קטינים לטיפולם של עובדים סוציאליים לחוק הנוער, סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו הזנחה (33.5%), התעללות פיזית (26.1%) והתעללות מינית (11.0%), רוב הילדים בסיכון שנפגעו, נפגעו בידי אחראי מתוך המשפחה.

     

    מעורבים בפלילים: פחות תיקים, יותר מעצרים

    מספר הקטינים החשודים בעבירות (2.6% מבני הנוער) ירד במשך עשור מ-23,527 בשנת 2005 ל-21,211 בשנת 2015. התיקים השכיחים ביותר בהם היו מעורבים קטינים היו תיקי עבירות נגד הסדר הציבורי, תיקי רכוש ותיקים שעניינם גופו של אדם. בשנת 2015 - 72.2% מהתיקים הפליליים, שנפתחו לקטינים החשודים בעבירות - נסגרו. בעבירות מין יותר ממחצית מהתיקים נסגרו מחוסר ראיות.

     

    על אף הירידה במספר הקטינים החשודים בעבירות, חלה עליה במספר המעצרים הפליליים של קטינים שהכפיל את עצמו משנת 2000 והגיע ל-5,351 בשנת 2015. יחד עם עליה זו, מספרם של הקטינים השפוטים נמצא במגמת ירידה. ב-2014 הורשעו 1,825 קטינים: 47 אחוז מהם על עבירות נגד ביטחון המדינה, 21.5 אחוז על עבירות של סדר ציבורי, 15.2 רכוש, 9.4 גופו של אדם.

     

    מהדו"ח עולה גם כי מאז 2006 ועד 2015 גדל מספרם של התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים מ- 14,513 ל-17,677. בשנת 2015 נפתחו 4,122 תיקים בגין עבירות בתוך המשפחה (23.3% מכלל התיקים) מתוכם: 15.2% בגין עבירות מין. ב-2015 נסגרו 58% מסך התיקים שנפתחו בגין עבירות כנגד ילדים בתוך המשפחה, רובם המוחלט הסתיימו בהרשעה.

     

    גם בעבירות אלימות נצפתה מגמת גידול. בשנים 2015-2006 מספר התיקים הפליליים שנפתחו במשטרה בגין עבירות כנגד חיי אדם עלה מ-46 מקרים ל-69 מקרים בהתאמה ובשנת 2015 בלבד נפתחו 69 תיקים פליליים בגין עבירות כנגד חיי אדם, בתוכם 10 בגין רצח, 30 בגין ניסיון רצח, 14 בגין גרימת מוות ברשלנות ו-3 בגין הריגה. בשנים 2003-2015 אירעו 68 מקרי מוות של ילדים במשפחה.

     

    נתוני עבירות הסייבר שעולים מהדו"ח מגלים תמונה מדאיגה: 30% מבני הנוער דיווחו שיצרו קשר עם אנשים זרים ברשת ו-15% מהם אף דיווחו כי נפגשו עם זרים שאותם הכירו ברשת. 75% מהורים דיווחו שילדיהם לא נחשפו לתכנים מסוכנים או נפגעו ברשת, לעומת 45% מבני הנוער שכן דיווחו על פגיעה או חשיפה. עוד עולה כי 9.6% מהתלמידים דווחו שלפחות פעם אחת בחודשיים האחרונים היו קורבנות לפגיעה באמצעות הרשת, כאשר בנים דיווחו יותר מבנות ותלמידים ערבים פי שניים מתלמידים יהודים. בני הנוער עצמם מודים כי 43% מהם עשו שיתוף, לייק או הפיצו תמונה ברשת נגד מישהו ו- 39.6% העידו שנפגעו מבריונות ברשת ולא סיפרו על כך לאיש.

     

    המועצה לשלום הילד: מודאגים מהפערים שנוצרו

    מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן, מוטרדת ממספר הילדים העניים בישראל ומהפערים שנוצרו: "שיעור הילדים העניים עדיין בלתי מתקבל על הדעת. הפערים בין ילדים עדיין משמעותיים ומקוממים, מספר הילדים בסיכון ונפגעי התעללות לא פחת. יש יותר מדי מצוקות ופחות מדי מענה בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, אכיפת החוק וההגנה על ילדים".

     

    עוד טענה וינדמן כי "הנתונים מדגישים שהורדת מיסים ישירים וקיצוצים בתקציבי המשרדים לא יביאו מזור לילדים בסיכון, לא לאלה מתחת לקו העוני, לא לנפגעי התעללות, לא לילדים שצריכים טיפול רפואי בבית חולים או סיוע בבית הספר. דווקא הילדים שתלויים בשירותים הציבוריים לא יזכו לקבל אותם במהירות ובהיקף הנדרש, אם בכלל".

     

    נשיא המדינה ראובן ריבלין, התייחס לנתוני המועצה לשלום הילד ואמר: "הדו"ח הזה שולח אותנו לעבוד – אנחנו צריכים לבלום את מגמת העוני, להיאבק בעבריינות, להגביר את ההתנדבות והמעורבות החברתית, ולפתוח עוד אפיקים להעשרה ולהצטיינות. אני לא רואה בדו"ח הזה דו"ח המתאר רק תמונת מצב נוכחית. אני רואה בדו"ח הזה מעין נבואה, חזון למועד, בבואה של העתיד. אני מאמין כי ילדינו הם עתידנו. אם לא נשכיל להעניק לילדינו משאבים חומריים ורגשיים, חינוכיים ומשפטיים ולהוות עבורם מגן ומשען – עתידנו יהיה לוט בערפל".

     

    גולן ג'ורנו, פסיכותרפיסט, התייחס באולפן ynet לנתונים על אודות נערים שחשבו להתאבד. לדבריו, "אנחנו לא מזהים איזושהי החרפה בנושא, אנחנו מזהים יותר ביטוי עצמי שקשור לרשת, לאינטרנט. הטכנולוגיה שמאפשרת דיווח עצמי, כמו גם בקשת סיוע וזעקה לעזרה. הורים לא צריכים לפחד לדבר עם הילדים שלהם על מצוקה או אם יש להם מחשבות אובדניות".

     

    באולפן התארח גם איתן גולדברג, מייסד עמותת "בשביל החיים" שמסייעת למשפחות שיקיריהן התאבדו. גולדברג, שבתו התאבדה לפני 22 שנה בגיל 17, אמר כי "אסור להתייחס לילדים שלנו כאל דבר מובן מאליו. צריך לשים לב לזה, וברגע שנגדיל את הנורות האדומות – נוכל להציל את הילדים שלנו".

     

    לסיוע ניתן לפנות ל:

    ער"ן - עזרה ראשונה נפשית 1201

    עמותת בשביל החיים 03-9640222

    סהר - סיוע והקשבה ברשת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים