שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מההשתקעות עד לדריסה ולהריסה: "דחו את כל הצעות הפשרה"
    תושבי הכפר אום אל-חיראן שבו נרצח היום רס"ב ארז (עמדי) לוי חששו כי בתיהם ייהרסו לצורך הקמת יישוב יהודי, אך בית המשפט העליון דחה בעבר את טענותיהם. ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב טוענים כי 20 משפחות התפנו בהסכמה לשכונה חדשה וקיבלו קרקע בחינם: "נציגי חמש משפחות חזרו בהם ברגע האחרון". אדמה במחלוקת

     

     

    תיעוד הפיגוע מהאוויר

    תיעוד הפיגוע מהאוויר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ב-1956 הורה המושל הצבאי בנגב לבני שבט אבו אלקיעאן להשתקע במתחם עתיר אום אלחיראן, באזור ואדי עתיר, בסמוך למועצה המקומית חורה. ב-2002 החליטה הממשלה להקים 14 יישובים בצפון הנגב, כולל היישוב חירן - ועל חלק מהאדמות שוכן הכפר אום אלחיראן. אחרי 15 שנה ללא מציאת פתרון הולם התרחשו הבוקר (יום ד') במקום עימותים אלימים, שבמהלכם נרצח השוטר רב-סמל בכיר ארז (עמדי) לוי בפיגוע דריסה. הדורס, תושב הכפר יעקוב מוסא אבו אלקיעאן, נורה ונהרג.

     

    בשנת 2004 ביקשה המדינה לפנות את האדמות שנמצאות באזור נחל יתיר בצפון הנגב ולהעבירן לרשות המדינה. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל אז את התביעה, וקבע כי המדינה היא בעלת הקרקע. תושבי הכפר הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בעיר, וטענו כי הכוונה להקים יישוב יהודי במקום הכפר הבדואי היא אפליה אסורה.

    הבתים לאחר ההריסה (צילום: AP) (צילום: AP)
    הבתים לאחר ההריסה(צילום: AP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    גם הערעור לבית המשפט המחוזי נדחה. לכן הגישו התושבים באמצעות ארגון עדאלה בקשת רשות ערעור בהליך מיוחד והגיעו עם דרישותיהם עד לבית המשפט העליון, שדחה ב-2015 בהרכב של שלושה שופטים את הבקשה והורה גם הוא באופן סופי לפנות את האדמות.

     

    בכפר אום אלריחאן, שהמבנים בו נהרסו היום לאחר העימותים האלימים, התגוררו לטענת תושביו 1,000 בני אדם. עוד טענו בכפר כי המושל הצבאי עקר את התושבים מהקרקע שלוש פעמים בשנותיה הראשונות של המדינה, עד שהתיישבו במתחם.

     

    עימותים בין חברי כנסת ערבים לשוטרים    (צילום : רועי עידן)

    עימותים בין חברי כנסת ערבים לשוטרים    (צילום : רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    העימותים נמשכו גם אחרי פיגוע הדריסה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    העימותים נמשכו גם אחרי פיגוע הדריסה(צילום: EPA)

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     (צילום: ישראל יוסף) (צילום: ישראל יוסף)
    (צילום: ישראל יוסף)

     (צילום: ישראל יוסף) (צילום: ישראל יוסף)
    (צילום: ישראל יוסף)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    עוד טענו התושבים כי התנהגות המדינה במשך שנים העידה על הסכמתה למתן רישיון להחזיק בקרקע. כך לדברי התושבים, בסוף שנות ה-90 קיבלו תושבי הכפר סיוע ממשלתי לשיקום מבנים שנהרסו בשיטפון. התושבים אף מחו על אפליה בכך שעל אדמותיהם יוקם יישוב יהודי, ושזו הסיבה לפינוים ולהפרה של זכותם לדיור.

     

    המדינה מצדה טענה כי מאז שנות ה-80 ישנם ניסיונות להגיע להסכמות עם התושבים, ולהעבירם לתחום המועצה האזורית חורה שמחוברת לתשתיות ומוכרת על ידי רשויות הרווחה. בנוסף טענה המדינה כי ביישוב חורה יקבלו תושבי אום אלחיראן קרקעות וכך לא ייפגעו זכויותיהם.

    השוטר שנרצח רב-סמל בכיר ארז (עמדי) לוי ()
    השוטר שנרצח רב-סמל בכיר ארז (עמדי) לוי

     (צילום: דנה קופל) (צילום: דנה קופל)
    (צילום: דנה קופל)

    "המדינה היא בעלת המקרקעין שבמחלוקת, שנרשמו על שמה במסגרת הליכי הסדר", נכתב בפסק הדין של שופט העליון אליקים רובינשטיין ב-2015. "המבקשים לא קנו זכות במקרקעין אלא ישבו בהם כבני רשות חינם, שבוטלה כדין על ידי המשיבה. במצב דברים זה, אין הצדקה להתערבות בפסקי דינם של בתי המשפט הקודמים".

     

    השופט הוסיף כי "אכן, סוגיית הקרקעות בנגב וזכויות המדינה מזה וזכויות האזרחים הבדואים מזה, היא מן הקשות המאתגרות את מערכת הממשל, ומעורבת ברגשות טעונים ובוויכוחים פוליטיים. אך נאמר כבר כאן, כי הכרעתנו תחומה לתיק שלפנינו. אף שאין עינינו ואוזנינו אטומות לסוגיות הציבוריות, הסוגיות הללו חורגות ככלל מתיק זה לעבר ויכוח על המצב בנגב, הבנייה הבלתי חוקית המסיבית שבו מזה, שאין הנוסע בדרכי הנגב יכול שלא להבחין בה.

     

    "ברי כי גישת פשרה ראויה ביחס למחלוקות משפטיות מעין אלה, המתעוררות אגב סוגיית ההתיישבות הבדואית בנגב, בטרם כינונו המיוחל של הסדר כולל בנושא, שימנע – ככל האפשר – סכסוכים נוספים מסוג זה, המתגלגלים תדיר לפתחי בית המשפט; וכי ככל שהשכל הישר יגבר והפוליטיקה מסוגים שונים תושם הצדה, יש סיכוי רב יותר לכך. על הרשויות ותושבי הפזורה כאחד לקדם פתרונות מעשיים למחלוקות, ויפה שעה אחת קודם".

      

    שופטת בדעת מיעוט 

    לעמדתו של רובינשטיין הצטרף גם השופט ניל הנדל. בדעת מיעוט הייתה השופטת דפנה ברק-ארז, שסברה כי מעמדם של בני המקום חזק והיה על המדינה לאפשר להם להישאר ביישוב החדש שנבנה. "מה גם שהמדינה הצהירה בפנינו לאורך ההליך כולו כי היישוב החדש שמוקם הוא יישוב 'כללי', קרי אינו יישוב 'סגור' בפני אזרחים בדואים שירצו להתגורר בו", ציינה השופטת ברק-ארז.

     

    השופטת, שכאמור הייתה בדעת מיעוט, סברה שיש לאפשר להם לקבל קרקע באותו יישוב במקום הקרקע שהם מקבלים ביישוב חורה. דעתה לא התקבלה והפינוי אושר למעשה על ידי בית המשפט העליון.

     

    עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל מרכז עדאלה ומי שייצג את התושבים בבית המשפט, אמר כי "מה שקרה היום זה המשך להודעת ראש הממשלה שהביע את שמחתו על הריסת הבתים בקלנסווה והתייחס לזה כמבצע מלחמה וכך התייחס גם למקרה הזה. למרות שמדובר באחד מפסקי הדין המזעזעים והגזעניים שניתנו כאן הוא עדיין הכיר בנרטיב של התושבים, שהם לא פולשים ושיש להציע להם חלופות לפני הפינוי אבל זה לא נעשה".

     

    עו"ד ג'בארין הוסיף: "פנינו ללשכת ההוצאה לפועל וליועץ המשפטי לממשלה ונדחינו. אין מחלוקת שהמקרקעין רשומים על שם המדינה אבל רוב היישובים בארץ הם כאלו והיא לא יכולה להתנהג כמו בעל מקרקעין פרטי. לא הוצעה אף הצעה לתושבים והמהלך הזה התבצע באופן כוחני".

     

    "חמש משפחות הביאו לפיצוץ המו"מ"

    מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב נמסר כי "בעקבות המשא ומתן שהבשיל לכדי הסכם לפינוי בהסכמה תוך מתן פיצויים נדיבים והטבות חריגות - 20 משפחות עברו לגור בחורה בשכונה חדשה, שהמדינה מפתחת עבור המתפנים שיקבלו את הקרקע ללא תמורה לאחר שקיבלו בצורה מסודרת מגרשים חלופיים בהסכמה תמורת פינוי בהסכמה. הרשות לפיתוח ההתיישבות הבדואים בנגב פועלת ותמשיך לפעול כדי להסדיר את כל ההתיישבות הלא חוקית של האזרחים הבדואים בנגב.

     

    "במסגרת מאמצים אלו, הגיש משרד החקלאות, שהרשות היא חלק אינטגרלי ממנו, תוכנית חומש למגזר הבדואי בהיקף 3 מליארד שקל, שנדונה בממשלה ביום ראשון האחרון. התוכנית מפרטת את כל האמצעים והפעולות שהמדינה תפעל בהם כדי להסדיר את התיישבות הבדואים, ובהם בניית 25 אלף יחידות דיור חדשות על אדמות מדינה למען אותם בדואים שיפונו מאדמות שהם יושבים עליהם לא כחוק, ובנוסף למען ההתפתחות הטבעית המואצת של המגזר הבדואי.

     

    "חמש משפחות נוספות שתוכנן לפנותן במבצע היום סירבו לכל מאמצי ההידברות במסגרת המשא ומתן ודחו את כל הצעות הפשרה. נציגי המשפחות הגיעו אתמול בלילה לחתימה על ההסכם ורשות הבדואים ניהלה איתם מו"מ עד לשעות הלילה המאוחרות בכדי להסדיר את פינויים לשכונה החדשה בחורה, כמו במקרים הקודמים, אך נציגי המשפחות חזרו בהם ברגע האחרון מההסכמות ולא חתמו על ההסכם כאשר הם הציבו עוד ועוד דרישות מופרזות מה שהוביל לכך שהתפוצץ המשא ומתן".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים