שתף קטע נבחר

 
צילום: shutterstock

ארבעה שופטים ואף הכרעה: התיק שמתגלגל שנים

כך נראית הסחבת בבתי המשפט: שופטת אחת קודמה לערכאה גבוהה יותר, שופטת שנייה פרשה במפתיע מכס השיפוט, שופט שלישי החליט שהוא מנוע מלדון בתיק - והשופט הרביעי, שהתבקש לבדוק אם יוכל לקבל אותו במקומו, עדיין לא נתן תשובה. נציב התלונות על השופטים קבע: "כשל מערכתי מתמשך"

תלונה שנידונה באחרונה אצל נציב התלונות על השופטים חושפת טפח מהסחבת האיומה בבתי המשפט בישראל ומעינוי הדין שנגרם בגינה לאזרחים, שפעם אחר פעם נדהמים לגלות כמה לאט טוחנים גלגלי הצדק.

 

במרכז התלונה עומד תיק משפטי סבוך שעניינו מכירת זכויות במסגרת תיק פירוק שיתוף. מדובר בתיק סבוך ומורכב שמעורב בו הרבה מאוד כסף ושמתגלל בבתי המשפט כבר שנים רבות. בתלונה שהגיש בא כוחן של שתיים מהחברות המעורבות בתיק הוא טוען לרשלנות ואי-אכפתיות מצד בית המשפט, לסחבת ולהתמשכות הליכים בלתי סבירה וכן ל”הזנחה ולחוסר מעש קיצוני” בטיפול בו.

 

המתלונן מתאר כצד בתוך שנה התחלפו בתיק לא פחות מארבעה שופטים: השופט הראשונה שטיפלה בתיק קודמה לערכאה אחרת. השופטת השנייה שקיבלה את התיק במקומה טיפלה בו לטענת המתלונן “באיטיות רבה”, עד שגם היא הפסיקה לפתע לטפל בו “ללא כל הודעה לצדדים”.

הנציב ריבלין (מימין) עם נשיאת העליון נאור ושרת המשפטים שקד (צילום: דודי ועקנין, ישראל היום) (צילום: דודי ועקנין, ישראל היום)
הנציב ריבלין (מימין) עם נשיאת העליון נאור ושרת המשפטים שקד

בשלב הבא החליטה סגנית נשיא בית המשפט להעביר את התיק לשופט שלישי, שלטענת המתלונן לא טיפל באף אחת מהבקשות שהגישו לו הצדדים, למעט אחת. בתחילה השיב השופט כי הוא עדיין לומד את התיק ו”לכשיסתיים התהליך בשבועות הקרובים, תינתן החלטה בכל הבקשות התלויות ועומדות”. אלא שהשבועות נקפו, ועל פי התלונה לפתע, ללא כל התרעה מוקדמת או הסבר, קיבלו הצדדים הודעה שסגנית הנשיא החליטה להעביר את התיק לשופט אחר, רביעי במספר. השופט הרביעי, לטענת המתלונן, כלל לא התייחס לבקשות שהוגשו, ביניהן גם בקשה דחופה, וכתוצאה מכך נגרמו לצדדים נזקים כספיים משמעותיים.

 

בתלונה שהגישו לנציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, דורשים הצדדים לבדוק מדוע לא ניתנו החלטות בתיק עד כה ואיך ייתכן שמערכת בתי המשפט לא מסוגלת למנות שופט שיסיים את הטיפול בתיק, שלטענתן קרוב ביותר.

 

נשיא בית המשפט, שהתלונה הועברה לתגובתו, הסביר שמדובר בתיק רב היקף ומורכב ביותר, “שהתנהל לאור מהותו ואופיו משך זמן רב ובפני מספר שופטים, שכן מפעם לפעם חדלו שופטים לכהן בתפקידם וכו'".

 

לטענתו השופטת הראשונה קודמה לבית המשפט המחוזי, ואילו השופטת השנייה טיפלה בתיק במשך כ-51 חודשים ביסודיות רבה ונתנה בו לא מעט החלטות מהותיות, ובין השאר קבעה גם דיון בזמן הפגרה. השופטת השנייה עצמה, שגם היא התבקשה להגיב לתלונה, מסרה כי הטיפול שלה לא היה איטי, אולם מכיוון שמדובר בתיק רב משתתפים והשאלות שעלו בו היו מורכבות, היה צורך להמתין זמן רב לקבלת תגובות הצדדים.

 

בשלב מסוים החליטה אותה שופטת לפרוש מכס השיפוט, וזאת ללא התראה מוקדמת. במצב דברים זה לא היה מנוס מהעברת התיק לשופט שלישי. לדברי נשיא בית המשפט, מאחר שמדובר בתיק כה מורכב וסבוך, נדרש לשופט החדש להשקיע זמן רב בלימוד התיק בטרם יוכל לתת החלטה כלשהי. השופט עשה ככל יכולתו על מנת לקדם את התיק, אולם במהלך לימוד החומר גילה מניעות מצידו להמשיך ולטפל בו.

 

מה עושים? מעבירים את התיק לשופט רביעי. שופט אחד שקיבל את התיק אמר מייד שהוא מנוע מלטפל בו, והשופט הבא התבקש לעיין בתיק ולהשיב אם גם לו יש מניעות. לדברי נשיא בית המשפט בתגובתו לתלונה, השופט שוקד עדיין על לימוד התיק אך בד בבד גם נותן החלטות שונות בו על פי הצורך.

 

לטענת הנשיא אכן מדובר בפרק זמן ארוך ביותר שבו ממתין התיק בצנרת, אבל מדובר בנסיבות חריגות ויוצאות דופן. לטענתו הטיפול בתיק לא הוזנח, וכל העת נעשה מאמץ לקדם אותו תוך הכרה בצורך לתת מענה מהיר לצדדים, אך לא פחות חשוב מכך “מענה מקצועי, יסודי וראוי".

 

הנציב ריבלין לא מצא את התלונה מוצדקת ביחס לכל אחד מהשופטים שהתיק עבר דרכם, אבל מצא אותה מוצדקת בהחלט מהבחינה המערכתית. "מעבר התיק בין מספר שופטים, כשחלק מהם אינו יכול לטפל בו וחלק אחר מנוע מלטפל בו, והצורך ללמוד בכל פעם מחדש את החומר שבתיק, כל אלה נצטברו, במקרה זה, לכלל כשל מתמשך במילוי הצורך והחובה ליתן מענה ראוי למתדיינים”, קבע ריבלין. “על המערכת ליתן מבעוד מועד מענה גם לתיקים מורכבים וגם לאילוצי המשאבים העומדים לרשותה, שהרי זכאים בעלי הדין כי הטיפול בעניינם יתבצע כראוי ותוך זמן סביר, בשים לב לכל הנסיבות הצריכות לעניין".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים