יום חג לענף שלנו / אירה ויגדורצ'יק

מבחינתי, יום האישה הוא יום חג להתעמלות האמנותית. ישנו חיבור חזק בין השניים: זהו ענף הספורט היחיד שנותר נשי, ענף המאפשר לאישה ביטוי דרך חופש התנועה שלה, ענף המחזק את כל איפיוני האישה וקיים למענה. בעיני נשים רבות, ההתעמלות האמנותית נולדה בזכות יום האישה.

נשים גדולות

• עולות למגרש: תכירו את הדור הבא של שופטות הכדורגל בישראל
• לא עושה חשבון: לירון פנאן בראיון אישי
• אני ואת: הספורטאיות הצעירות פוגשות את מודל החיקוי
  

אני חיה את הענף בכל רגע מגיל שש - תחילה כמתעמלת ולאחר מכן כמאמנת שהגיעה עם נבחרת ישראל לאולימפיאדה. אני מעבירה את תורתה של פורצת הדרך, שבהשראתה ועל עקרונותיה קם במאה הקודמת ענף ההתעמלות האמנותית. אפילו נולדתי ביום האישה, ולכן אני מרגישה שזוהי מהות חיי. אישה חופשייה היא זו היכולה לבטא את עצמה ולעסוק בכל מה שתרצה, ללא תלות.

צפו בביקור אירה ויגדורצ'יק במערכת ידיעות אחרונות ו-ynet

יום הפועלות הבינלאומי, המוקדש לאישה העובדת, צמח מהתנועה הסוציאליסטית. מהות היום היא מתן אמנציפציה (שוויון זכויות) לנשים בעולם גברי. הרעיון התגבש בעקבות מאבק גלוי ב־1909 בארה"ב, אז פרצה שביתה של פועלות נגד אי־השוויון המגדרי. השביתה הייתה מושפעת ממאבק הפועלים בברית־המועצות שהתרחש באותה התקופה למען שוויון בין כל המעמדות והמינים.

איזדורה דאנקן (1927־1877), אגדה אמריקאית, החלה לרקוד בתקופה שבה גדלה המודעות לחופש הביטוי של נשים. דאנקן יצרה ריקוד שאותו ביצעה יחפה, לבושה טוניקה חופשית, ולא בלבוש הריקוד הנהוג של שמלת ערב או בגדי בלרינה. כל זאת בתקופה שבה הנשים התחילו להתנגד לחוסר השוויון.

ויגדורצ'יק. מעבירה את תורתה של איזדורה דאנקן (צילום: אורן אהרוני)

המשותף ליום האישה ולענף הוא היותם סממן של הסוציאליזם, או מה שנשאר ממנו כיום. הלבוש היה מנוגד לזה הנהוג, והמהות הייתה של מחול לצלילי מוזיקה שבה אישה מביעה בריקוד את כל מה שהיא רוצה. האישה אינה מבצעת תנועות סטנדרטיות של ריקודים סלוניים, אלא תנועות חדשניות שלא הוצגו עד אז. המהות שנוצרת היא חופש האישה מכל המוסכמות המקובלות.

דאנקן התרשמה מהמהפכה הסובייטית, שחרטה על דגלה את חופש האישה וזכויות שוות לנשים. ב־1917 היא הגיעה לברית־המועצות בזמן המהפכה שהובילו הנשים הנאבקות. היא באה להקים אקדמיה חדשה למחול ולייסד אסכולה חדשה.

הריקוד בא בתגובה למהפכה הסוציאליסטית, שיצרה מצב שבו לנשים אסור היה לרקוד, ללבוש בגדי ריקוד או לענוד תכשיטים. האישה הייתה שווה לגבר בעבודה הקשה ובלבוש. ועדיין, השלטון הסוציאליסטי ידע כי האישה צריכה לקבל דרך ביטוי ייחודית לה. הנשים קיבלו אישור להגיע לבית הספר של דאנקן כדי להתנתק מהבורגנות ולהתחבר לנשיותן.

דאנקן התחתנה במהלך שהותה בברית־המועצות עם אחד מסמלי רוסיה, המשורר סרגיי יסנין, שצמח ממעמד הפועלים. כשהבינה כי הסוציאליזם לא משחרר באמת את האישה, חזרה לארה"ב (וסיימה את חייה בצרפת). בזכותה הענף התפתח בברית־המועצות בהתבסס על ריקוד המקנה חופש לאישה, כולל אביזרים שהיא אוחזת בידיה.

לא במקרה אני חוזרת שוב ושוב על המילה "חופש". ההתעמלות האמנותית היא בעיניי המהות של חופש האישה. חשוב להדגיש כי הענף מחזק את רצונות האישה ברוח ובעשייה ולא מבליט את המיניות שלה. הגוף לא משמש ככלי להצגת מיניות, אלא ככלי לביטוי עצמי, לתנועה – וכמובן, לחופש