שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הנשים הקפיצו את שיעור התעסוקה בישראל מעל ל-OECD
    שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל עומד על 80% - גבוה מממוצע ה-OECD. לפי נתוני האוצר הפער לטובת ישראל נובע משיעור השתתפות גבוה של נשים בכוח העבודה. עם זאת, בין קבוצות האוכלוסייה קיימים פערים גדולים - בזמן ששיעור השתתפותם של גברים יהודים לא חרדים עומד על כ-90%, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות מגיע ל-35% בלבד

    כוח נשי. שיעור ההשתתפות הגבוה של ישראל בשוק התעסוקה בהשוואה ל-OECD ולארה"ב נובע משיעור גבוה יחסית של נשים שמשתתפות בכוח העבודה, כך עולה מהסקירה השבועית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

     

    כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

     

    לפי הנתונים שעולים בסקירתו של הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, בישראל שיעור ההשתתפות בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עמד בינואר 2017 על 80% - שיעור הגבוה מממוצע ה-OECD (כ-78%) ומארה"ב (כ-77%), אך עדיין נמוך מהשיעור בגרמניה, יפן ומדינות סקנדינביה.

     

    על פי האוצר, הפער לטובת ישראל נובע משיעור גבוה יחסית של נשים שמשתתפות בכוח העבודה, בעוד ששיעור ההשתתפות של גברים דומה לממוצע ה-OECD. אמנם שיעור ההשתתפות באופן כללי באוכלוסייה הוא גבוה יחסית, אבל בין קבוצות האוכלוסייה השונות קיימים פערים גדולים. לדוגמה, בזמן ששיעור ההשתתפות של גברים יהודים לא חרדים עומד על כ-90%, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות (35%) וגברים חרדים (50.8%) נמוכים מאוד.

     

    כמו כן, שיעור ההשתתפות של גברים ערבים נמוך הן ממוצע ה-OECD והן מהשיעור בקרב היהודים הלא חרדים בכל הגילאים, בעיקר בגילאי 50+. אחת הסיבות לכך היא ריכוז תעסוקתי גבוה של גברים ערבים במקצועות שמחייבים כושר פיזי, כמו בנייה וחקלאות, שמתאפיינים בפרישה מוקדמת. סיבה נוספת היא אופיים של חלק ממשקי הבית בחברה הערבית כרב-דוריים, מה שמאפשר לצעירים במשק הבית לתמוך בהוריהם שפרשו משוק העבודה.

     

    גם שיעור השתתפותם של הגברים החרדים הצעירים נמוך משמעותית משיעור ההשתתפות של יתר קבוצות האוכלוסייה ומהשיעורים הממוצעים ב-OECD, כמו גם נמוך משיעור ההשתתפות של גברים יהודים לא חרדים עם פחות מ-12 שנות לימוד. בהקשר זה, הנתון המרגיע הוא שבשנים האחרונות נרשמת עלייה בשיעורי ההשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה, במיוחד בקרב הצעירים, והפערים בין קבוצות האוכלוסייה מצטמצמים.

     

    נשים חרדיות עובדות יותר; ערביות - פחות

    בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בהשתתפות נשים חרדיות בכוח העבודה, מה שהביא את שיעורי ההשתתפות שלהן לגבוה במיוחד ודומה לשיעורי ההשתתפות בשבדיה, שנחשבת למובילה בהיבטים של שוויון מגדרי בשוק העבודה. שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות אמנם נמוך מהשיעורים המקבילים של הנשים היהודיות הלא חרדיות, ובכל זאת גם הוא גבוה מממוצע ה-OECD. עם זאת, אחוז הנשים החרדיות שמועסקות במשרה חלקית הוא גבוה, וזאת בעיקר בשל הצורך לטפל במספר רב של ילדים.

     

    לעומתן, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות נמוך מאוד. שיעורי השתתפותן של נשים ערביות דומה לשיעורי ההשתתפות של נשים בטורקיה, המדינה בה שיעורי ההשתתפות של נשים הן הנמוכים ביותר ב-OECD.

     

    יש לציין כי הפער בין נשים יהודיות לערביות מבחינת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה מצטמצם ככל שיורדים בגיל. אבל בקצב הצמצום הנוכחי, שיעור ההשתתפות של צעירות ערביות יהיה זהה לשיעור ההשתתפות של צעירות יהודיות לא חרדיות רק בעוד 50 שנה.

     

    כצפוי, הסקירה מוצאת שקיים קשר חזק בין רמת ההשכלה להשתתפות בכוח העבודה בכלל קבוצות האוכלוסייה, ובעיקר בקרב נשים. לפי סקר כח אדם, ל-45% מהנשים היהודיות הלא חרדיות בגילאי העבודה יש לפחות תואר ראשון לעומת 19% מהנשים הערביות ו-28% מהנשים החרדיות.

     

    חוץ מההשפעה שיש להשכלה על ההשתתפות בכוח העבודה, "הפערים ברמות ההשכלה בין קבוצות האוכלוסייה הם גורם מרכזי לפערים הגדולים בשכר ובפריון לעובד שקיימים בין הקבוצות", כותבים באוצר. השכר הממוצע ברוטו של נשים יהודיות לא חרדיות הוא 54.3 שקל לשעה - נמוך בהרבה משכרם הממוצע ברוטו של גברים יהודים לא חרדים, שעומד על 68.2 שקל לשעה.

     

    כמו כן, השכר הממוצע ברוטו לשעה של נשים יהודיות לא חרדיות, גבוה משמעותית לעומת השכר הממוצע ברוטו לשעה לנשים ערביות, שעומד על 39.6 שקל לשעה, בדומה לשכר של גברים ערבים - 39.2 שקל לשעה - סכום נמוך בהרבה מזה של הגברים היהודים הלא חרדים. במקביל אליהם, נשים חרדיות מרוויחות 45.7 שקל לשעה, פחות מנשים יהודיות לא חרדיות ופחות מגברים חרדים (53.1 שקל לשעה).

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים