הפלסטינים נגד ארה"ב: תרומתה למו"מ שלילית

הפלסטינים שוב מבקרים קשות את הממשל האמריקני היוצא של הנשיא קלינטון. בדו"ח שהוציאה המחלקה המשפטית של מינהלת המשא ומתן הפלסטיני, שבראשה עומד אבו מאזן, מראשי אש"פ והרשות הפלסטינית, נכתב כי במשך שבע השנים החולפות אימץ הממשל את עמדתה של ישראל.
הדו"ח קובע כי ארה"ב השתתפה במשא ומתן כצד שלישי ולא כמתווך, זאת באמצעות המעורבות הגדולה של השליח האמריקני במשא ומתן, דניס רוס. מנסחי הדו"ח מאשימים את ארה"ב, כי נקטה לכל אורך המשא ומתן מדיניות של ערפול בעמדות, שהובילה לקשיים רבים בתהליך השלום. העמדה האמריקנית, על פי הפלסטינים, התאפיינה בסיוע לישראל לנרמל את יחסיה עם מדינות ערב ועם מדינות שהביעו סימפטיה כלפי הפלסטינים וזכויותיהם. תהליך השלום נוצל כעידוד לאותן מדינות שדחו כל אפשרות לנורמליזציה עם ישראל, להתחיל ולהתקרב לישראל, בטענה שהשלום קרוב מאוד.
עוד קובע הדו"ח, כי האמריקנים התעקשו על המשך קיום התהליך ולא על תוכנו, ובכך תרמו למסקנה שהתקבלה על ידי עמי האזור, כי תהליך השלום הוא אשליה, וכי למעשה מטרת התהליך האמיתית היתה להוציא את ישראל מהבידוד האזורי ממנו סבלה.
בדו"ח נכתב כי ארה"ב תמכה בעמדות האידיאולוגיות הישראליות, וכי "רוס ואנשי צוותו הודיעו לנו כי הם חשים זיקה רגשית לישראל והודו כי אינם יכולים להפריד בין עמדתם האישית ובין תפקידם המקצועי בתהליך. עובדה זו יצרה קשיים רבים וסיבוכים משפטיים, והשפיעה באופן שלילי על התהליך".
הפלסטינים קובעים כי ארה"ב השלתה את הצדדים בטענה כי הבסיס לתהליך הן החלטות האום 242 ו-338, שמשמעותן נסיגה ישראלית מלאה לקווי 67', אבל למעשה התמקד התהליך בניסיון לכפות על הפלסטינים פשרה בנוגע להחלטות האו"ם. "האמריקנים ראו בדרישה הישראלית להמשיך בכיבוש שטחים פלסטינים רחבים - צורך הגיוני, מורלי וחוקי". על פי אבו מאזן והמחלקה המשפטית, התעלמו האמריקנים מהצורך של הפלסטינים להתפתח ולשפר את רמת חייהם, והתמקדו אך ורק בניסיון להשיג ביטחון לישראלים.
האמריקנים, טוענים מנסחי הדו"ח, התאמצו להגיע להסכם זמני וחלקי תוך התעלמות מהשלכות הסכמים אלה על היציבות באזור בטווח הארוך.