לא קונה את המאבק של טביב / בעיטה חופשית

ניסיתי, התאמצתי, עקבתי אחרי ההצהרות והתפניות בעלילה והגיע הזמן להודות: אני לא מצליח להתלהב מהמאבק של אלי טביב בגזענות של חלק מאוהדי בית"ר ירושלים. עד כה זה נראה כמו הרבה דיבורים ורעש מבלי לעשות ולו פעולה אחת משמעותית. במאבקים מהסוג הזה יש חשיבות לאמירות ערכיות ולהעלאת הנושא הטעון אל סדר היום הציבורי, אבל יחד איתן חייבות לבוא פעולות, גם כאלה שמשלמים עליהן מחיר. כי אין מאבק בלי סיכון ובלי מחיר.

אצל טביב זה נראה בדיוק הפוך - כשהוא התחיל לשלם מחיר גבוה מדי מבחינתו על הגזענות של אוהדי קבוצתו, רק אז הוא נזכר לצאת למאבק. נכון, כשנאבקים ברעה חולה כמו גזענות, יש נטייה לאמץ כל מי ששם כתף וזועק בלהט את המילים הנכונות, אבל גם מותר להעלות סימני שאלה לגבי העיתוי והאינטרס.

טביב על הספסל(צילום: גיל נחושתן)

ובמקרה של טביב, סימני השאלה רבים ומציקים. למה דווקא עכשיו? מדוע לא נשמע קולו קודם לכן במאבקים דומים? עד לאן הוא מוכן ללכת במאבק נגד לה פמיליה?

אני מכיר את הטענה שמדובר בטהרנות מיותרת לפיה אם כבר הבעלים של בית"ר ירושלים יוצא למאבק נכון, לא צריך לפשפש בציציות האינטרסים שלו אלא לתת לו רוח גבית. זה יכול להיות נכון, אלא אם מישהו משתמש במאבק צודק וקופץ על עגלה שתסדר לו יחסי ציבור טובים כדי לטשטש צדדים אחרים ובעייתיים יותר שאותם הוא סוחב על גבו. נניח, השאלה העקרונית האם אדם שהורשע בתקיפת קטין ובשיבוש הליכי משפט יכול לשמש כבעלים של קבוצת כדורגל.

ההתעסקות בכך היא לא קטנונית ולא צדקנית, היא מהותית - כי המאבק נגד גזענות חשוב מכדי שיקפצו עליו טרמפיסטים עמוסי אינטרסים. את המאבק הזה צריכים לנהל אנשים שזה בוער בהם באמת ולא מי שזיהו פה הזדמנות.

משתמש במאבק צודק בשביל יחסי ציבור טובים. אלי טביב(צילום: אורן אהרוני)

אני חייב לומר שעוד לא פיצחתי לגמרי את המוטיבציה ומה שמניע את טביב במאבק המדובר ואין לי כוונה לחרוץ דין לגבי אותנטיות הלהט שלו. אני רק מתעקש להציב סימני שאלה וגם דרישה לדברים שיש בהם פחות דיבורים ויותר מעשים.

זה יופי לשבת על הספסל ברגליים שלובות ומבט מרצין ולהכריז "רשמנו הישג גדול במאבק בגזענות" כפי שהצהיר אתמול טביב אחרי המשחק מול מכבי חיפה. אבל כרגע אלה רק מילים, דיבורים באוויר, לא מעבר. השחקן הערבי שעוד לא חתם בבית"ר ירושלים יגדיר את זה הכי מדויק: "כאלם פאדי".

ניקיטה רוקאביציה ראוי לכרטיס צהוב 

בטח שמתם לב ש:

1. מכבי חיפה שועטת לכיוון הכרטיס לאירופה. האם התואר אלופת הארץ לריצה בגארבג'-טיים שוב יטשטש את גודל הכישלון?

2. אין צביעות מגוחכת יותר מאשר שחקנים שלא חוגגים אחרי גול נגד האקסית בה שיחקו מספר חודשים. כמו על התחזות ברחבה, גם על ההתחזות הזו צריך לתת כרטיס צהוב.

3. ליגת העל סגורה. למי שמשתעמם מומלץ להציץ לכיוון הליגה הלאומית ולעקוב אחר הביצועים של ערן לוי.

מומלץ לעקוב אחר הביצועים שלו. ערן לוי(צילום: ראובן שוורץ)