שתף קטע נבחר

מדע בין כוכבים: מה אתם יודעים על שביטים?

כאשר השביט מתקרב לשמש, הקרח מתנדף ועמו משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח ואלו יוצרים זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בעבר האמינו כי בוא השביט מבשר רעות

 

 

בעבר האמינו בני אדם כי כוכב שביט מבשר על בוא מלחמה או פלישה של צבאות, היו כאלה שראו בו גם כמביא מחלות ומגפות עצומות מימדים. מה אנחנו באמת יודעים על שביטים? שביט או בשמו העממי - כוכב שביט הוא גוף קטן המשייט בחלל ובכך דומה לאסטרואיד אבל מובדל ממנו בהרכבו שעשוי בעיקר מקרח מים בו כלואים גזים ואבק.

 

בשונה מכוכבי לכת שמקיפים את השמש במסלולים כמעט מעגליים, מרבית השביטים חגים סביב השמש במסלול אליפטי וקיצוני. כאשר השביט מתקרב לשמש, הקרח מתנדף ועמו משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח ואלו יוצרים זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ.

 

המסלול האליפטי של השביטים מביא אותם לקרבה יתרה לשמש, שלעתים מגיעה רק לכמה מיליוני ק"מ, חלקם אף מתקרבים אליה יתר על המידה ואז נופלים ונבלעים לתוכה. אבל בקצה השני של מסלולם הם הרבה יותר רחוקים, והם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש ואף יותר. במערכת השמש שלנו מרוכזים השביטים בעיקר ב-2 אזורים: בחגורת קייפֶּר המצויה מעבר לנפטון, כוכב הלכת הרחוק ביותר במערכת השמש, ובעננת אורט המקיפה את כל מערכת השמש ככדור של מיליארדי גופים עמומים וקפואים.

 

 (צילום:  NASA, ESA, and Z. Levy (STScI)) (צילום:  NASA, ESA, and Z. Levy (STScI))
(צילום: NASA, ESA, and Z. Levy (STScI))

 

לעתים, השפעת כוח הכבידה של השמש או התנגשות עם גוף אחר, מנתקת את אחד השביטים ממקומו ואז הוא נסחף לכיוון השמש אותה הוא מתחיל להקיף במסלול מאוד אלפטי או במסלול כזה שלאחר מעברו לידה הוא נזרק ממערכת השמש לבלי שוב.

 

אז מהו שביט בעצם? גוש קרח המורכב לרוב ממים קפואים, שבו כלואים גזים, אבק, אבנים קטנות וסלעים בגדלים שונים. כשהשביט רחוק מהשמש הוא רק "כדור קרח עמום" שמשייט לו לבד בשקט. כמות החום שמגיעה אליו מהשמש קטנה מאוד ולא מספיקה כדי לנדף את הקרח. בגלל שהשביט כל כך קטן ומצוי הרחק במסלולו, קשה לזהות אותו בטלסקופים.

 

ככל שהוא מתקרב אל השמש ועוצמת הקרינה ממנה עולה, הוא הופך לתוסס יותר ויותר והקרח שעל פניו מתחיל להתנדף - בגלל תנאי הריק השוררים בחלל, הקרח מדלג על שלב הביניים של נוזל והופך מקרח ישר לגז.

 (צילום: Gerald Rhemann, נאס"א) (צילום: Gerald Rhemann, נאס
(צילום: Gerald Rhemann, נאס"א)

  

סביב השביט נוצרת הילה של גזים ואבק. קרינת השמש דוחפת הלאה את האבק והגז וכך נוצר זנב השביט, אותו ניתן לראות נמתח תמיד בכיוון המנוגד לכיוון השמש. למעשה לשביט יש שני זנבות: זנב אחד בולט שעשוי מחלקיקי אבק, והשני כחלחל הנוצר מתגובה בין קרינת השמש וגזים שנפלטים מהשביט. זנב האבק יכול להגיע לאורך של 10 מיליון קילומטרים והשני לאורך של 100 מיליון קילומטרים. לאחר מאות הקפות סביב השמש, כשכל סיבוב יכול לקחת בין שנים בודדות לעשרות אלפי שנים ואף יותר, מאבד השביט חלק ניכר מהקרח שיש בו ונשאר רק כדור העשוי מסלעים ואבק ברובו, שלעתים מתפרק בחלל.

 

ב-1682, אסטרונום בריטי, בשם אדמונד האלי, צפה בתופעת השביט בשמי אנגליה וניסה להבין מה הוא ראה. כשעבר על מסמכים עתיקים שתיארו תצפיות על כוכבי שביט במאות שקדמו לכך, הוא מצא שהשביט דומה במאפייניו לשביט שהופיע ב-1531 וגם ב-1607.

 

מכאן הוא הבין ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחוזר כל 76 שנה וניבא כי השביט ישוב בשנת 1759. נבואתו אכן התגשמה, אך האלי לא זכה לראות את שובו של השביט מאחר ומת 17 שנה קודם לכן.  אז אם לא הייתם בפעם האחרונה שהוא עבר פה ב-1986 תוכלו לתפוס את שביט האלי שקיבל את שמו מהמגלה שלו, בהופעתו הבאה בשנת 2062.

 

כיום, לא רק שאנו יודעים ששביטים אינם מבשרים מזל רע, אלא שהם עשויים להיות מקור של חלק מהמים על כדור הארץ, וכן בשל התרכובות האורגניות המצויות בהם בשפע, השביטים עשויים להיות השליחים של זרעי החיים שנשתלו כאן בכדור הארץ.

 

יעוץ מדעי: ד"ר יגאל פת-אל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים