שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בגיל 60 נילי אלדר זוכה בתואר 'מדריכת השנה'
    בכנס הקרוב של ארגוני הילדים והנוער בישראל תזכה נילי אלדר בהוקרה מיוחדת בשל פעילותה מעוררת ההשראה בקרב בני נוער. בטור אישי היא מספרת איך אחרי שהחליטה לצאת לפנסיה ולפנות מקום לצעירים היא הקימה מסגרת בלתי פורמלית לבני נוער בישוב בו היא גרה. "אני חיית שטח, עבורי הגיל אינו מגבלה", היא אומרת

    בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

     

    לאחרונה התבשרתי שנבחרתי ל"מדריכת השנה" של ארגון נוע"ם. זאת במסגרת כנס "מחנכי ומחנכות השנה" השנתי של מועצת ארגוני הילדים והנוער בישראל אשר ייערך במהלך החודש הקרוב, בשיתוף משרד החינוך. אחת לשנה נבחר מכל ארגון מדריך העורך פעילות מעוררת השראה ביותר בקהילה של כל ארגון וארגון בישראל. אני מודה על הבחירה ומעריכה את המעמד וההוקרה.

     

    שמי נילי אלדר, היום אני בעשור השישי לחיי. לפני כ-10 שנים, בגיל 50, פרשתי ממערכת החינוך. מערכת בה עבדתי שנים רבות ואהבתי מאוד. הייתי מדריכה, מחנכת ומורה להיסטוריה, גיאוגרפיה ושל"ח, חינכתי אלפי תלמידים לאהבת הארץ. לימדתי בשלושה בתי ספר באזור כפר ורדים, היישוב בו אני גרה, וזה היה גן עדן.

     

    עוד במדור 60 פלוס: בגיל 81 ההלך האולימפי שאול לדני מספר איך שורדים

     

    חיה את הטבע גם בגיל מבוגר. נילי אלדר. (צילום: ארגון נוע"ם) (צילום: ארגון נוע
    חיה את הטבע גם בגיל מבוגר. נילי אלדר.(צילום: ארגון נוע"ם)

     

    לפני הפרישה חינכתי כיתות י', יא' ו-יב', שני מחזורים ברצף והרגשתי בשיא. אבל בתוכי חשתי שזה לא הוגן שתלמידים צריכים "לשאת" את המורים המבוגרים עד לפנסיה, הרגשתי שזה הזמן לפנות מקום לצעירים. בעיקר בתור מורה לשל"ח שמובילה את הטיולים, העניין נהפך לא פשוט. זה נראה לי לא הוגן כלפי התלמידים שהם צריכים ללכת אחריי כשקצב ההליכה שלי כבר לא ממש תואם את שלהם. הילדים תמיד יהיו באותו הגיל (רק מתחלפים כמובן), אבל אנחנו אנשי החינוך, מתבגרים.

      

    יום אחד הגיעו אליי שלוש בנות בוגרות כיתה ט' מהיישוב. הן שאלו אם אני מוכנה לעזור להן להקים סניף של ארגון הנוער נוע"ם בכפר ורדים. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתנדבת במקומות שונים, בכל הפעילויות ביישוב, מאוד פעילה בשטח ובטבע ויש לי ניסיון רב עם בני נוער. אך סירבתי בנימוס. עזבתי את בית הספר כי חשבתי שאני מבוגרת מידי עכשיו מחזירים אותי לתנועת נוער. הבנות התעקשו ואף מצאו תירוץ שאי אפשר היה לסרב לו: "אם נפנה למישהו צעיר הוא אחרי שנה ייסע לטיול הגדול בחו"ל ואחר כך ירצה ללכת ללמוד, הוא ימצה מהר וירצה להתקדם ולעזוב. את בגילך לא תעזבי לשום מקום". והן צדקו, ובכל זאת – קשה לסרב לבנות בכיתה ט' חדורות מוטיבציה שמבקשות עזרה בלהקים מסגרת בלתי פורמאלית לבני נוער בישוב, כיוון שלא מצאו תשובה במסגרות הקיימות.

     

    עוד במדור: אופנועים וצניחה חופשית: החיים באקסטרים בגיל 70

     

    הצוות החינוכי מתבגר וצריך לפנות מקום לדור הצעיר (צילום: ארגון נוע"ם) (צילום: ארגון נוע
    הצוות החינוכי מתבגר וצריך לפנות מקום לדור הצעיר(צילום: ארגון נוע"ם)

    לאחר כמה ימים מצאתי את עצמי במחנה קיץ של ארגון נוע"ם ביער בן שמן. רק מלכתוב ולהיזכר באותו היום כבר עומדות לי דמעות בעיניים. הייתה שם המון תמימות, כוונות נקיות, ילדים נאיביים שעושים הכל באהבה והתלהבות לא נורמלית. לא היו שם פירוטכניקות או אומנים או כוכבי ילדים, לא סדנאות ומתקנים מרשימים. הכל היה פשוט. עמדו לי דמעות בעיניים ואז היה לי ברור שאני שם.

     

     

    אז הקמנו סניף של ארגון נוע"ם בכפר. ביישוב יש תנועת נוער גדולה ומבוססת ועושר רב של חוגים ופעילויות לילדים ונוער וזה בהחלט מאתגר. אתגר נוסף היה שכפר ורדים הוא יישוב חילוני מובהק ורוב האוכלוסייה לא עושה אבחנה בין דתיות ויהדות. גם אני לא אדם דתי. נוע"ם הוא ארגון מסורתי קונסרבטיבי. מה שמיוחד בארגון הוא שהוא מסורתי, אך בעל ערכים פלורליסטיים, איש איש באמונתו יחיה וחלק משמעותי מהמטרות הינן לתת למען הזולת ולראות את האחר, לקבל את כולם מבלי לדרוש להשתנות. בארגון מרחב מחיה גדול ויש מקום לכולם. הארגון הוא קהילתי למען הקהילה בכפר וזה מה שמשך אליו עוד ועוד ילדים ונוער.

     

    בשנה הראשונה הצטרפו לפעילות 30 ילדים. עם הזמן הצטרפו עוד ועוד וכיום, לאחר כ-5 שנים מהיום בו הקמנו את הסניף, הוא מונה כ-80 ילדים ונוער בגילאי ב' ועד יב'. צוות ההדרכה מונה 15 מדריכים.

     

    עוד במדור: בת 98: "הנתינה שומרת אותי בריאה וחזקה"

     

    נילי ובני הנוער בפעילות ביישוב (צילום: ארגון נוע"ם) (צילום: ארגון נוע
    נילי ובני הנוער בפעילות ביישוב(צילום: ארגון נוע"ם)

      

    אני מאמינה שהחינוך הבלתי פורמאלי נותן הזדמנות לילדים ולנוער להביא לידי ביטוי את היכולות החברתיות שלהם מפתח כלים מנהיגותיים, ערכיים, ומעצים את האחריות האישית והחברתית שלהם. זהו המקום בו הילדים והנוער יכולים להרגיש בבית ולבנות ביחד מקום שכל אחד יכול להביא את עצמו ולתת ביטוי לאישיותו.

      

    כמבוגרת האחראית, תפקידי להקנות להם ולהורים ביטחון ולאפשר לנוער להוביל. אני משתדלת להיכנס לראש שלהם ולחשוב דרך העיניים שלהם, מה מעניין אותם ואיך הם רואים את הדברים מהגובה שלהם. לזה אני מביאה את הידע שלי והניסיון שלי במעטפת הלוגיסטית. בשונה מחינוך רגיל, הילדים באים לפעילות בלי שאף אחד יכריח אותם. אני רק מעצימה אותם ומאפשרת להם.

     

    כיום אני לא מרגישה שהגיל הוא מגבלה, אני עדיין חיית שטח, אוהבת טיולים ולישון בחוץ. בארגון אני אשאר כל עוד יצטרכו אותי ואפנה את מקומי ברגע שירגישו צורך. אני מגיעה לפעילות ומתרגשת מהילדים כל פעם מחדש. גם היום ויותר מתמיד, הם נותנים המון תקווה.

      

    גם בעבור בארב מקלאוו בת ה-82 הגיל אינו מהווה מגבלה. צפו בה ובשותפתה לריצה ויקי גריפיטס הצעירה ממנה ב-9 שנים שוברות יחד שיאים בריצה ארוכה והרבה דעות קדומות

      

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מגדלי הים התיכון
    צילום: ארגון נוע"ם
    בפעילות עם בני נוער. נילי אלדר
    צילום: ארגון נוע"ם
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים