הילדים של היום הם לא הילדים של הלילה
הג'ואיש מאנקיז מכניסית קצת יידיש לPאנק, פוטומט מתקרחנים כמו ילדים קטנים, הגרייט מאשין נוגעים בכוכבים בהתמוטטות עצבים ואלי סורני מעיז לחדש קלאסיקה של בוב דילן. "חדש על המגש" עם כל מה שבועט באוזן
שיישרפו
המון זמן שלא היה לנו הרכב טריו אלקטרוני תל אביבי במדור! טוב, זה לא ממש מדויק, שכן העיר המרכזית בורכה בלא מעט כאלה בעשור האחרון, אבל כחובבי אלקטרוניקה ושלישיות מי אנחנו שנלין? במיוחד כשמדובר ב-ISADORA, להקה שמורכבת מאיזדורה קאופמן הניו-יורקית, המפיק דותן מושונוב מתהילת סודהביט וירון גורן, שמתופף גם עם גארדן סיטי מובמנט.
את הקליפ היפהפה לשיר "Let It Burn" ביימו מיכאל מושונוב ולאל אוטניק, והוא מכיל שלל נשים וגברים, יפות ויפים, נופים מרהיבים ודברים נשרפים. כן, נכנסו למוד של חריזה, מה תעשו?
ילדה של (סצנת ה)לילה
"ילדה של הלילה", שירה של להקת פוטומט, מספר את סיפורם של כל הילדים שההורים שלהם מסרבים להתבגר. אולי להתבגר זו לא המילה הנכונה, כמו להיכנע לקונבנציות. מרבית הזוגות שיביאו ילדים יכנסו באופן כמעט לא מודע, מכוח האינרציה והעייפות, לחיי שגרה אפרפרים של הירדמות מול ריאליטי שחוק ומהדורת לילה. לצדם, יש גם כאלה שהחליטו להגיד כן לחיים, בין שהם חובבי הופעות, אנשי לילה או סתם לא רוצים להרגיש שהחיים מתמצים בלהשכיב את הילד לישון ולהתרסק למיטה שעות בודדות אחריו.
פוטומט משלבים ביצירתם היפ-הופ, פאנק, Fאנק, רוקנ'רול ודיסקו, בהפקה שנעה בין העכשווי לנוסטלגי. את הקליפ לשיר החדש הם צילמו, לצד האנימציה של המאיירת שרי כהן, בגן בפלורנטין, ובו ילדים שלדבריהם "עשו הרבה יותר רעש משהיה צפוי עד שלבסוף התעלפו". לילדי הווידאו שלום.
איך אומרים קוף ביידיש?
גיטרה חשמלית ואקורדיון, כלייזמר וPאנק, הומור ואטיטיוד של רוקסטארז שלא נולדו אתמול. הג'ואיש מאנקיז מגישים את הגרסה שלהם למוזיקה יהודית עכשווית, עם שירים ביידיש ואנגלית עטופים רוק, פאנק וסאונד בלקני.
השמינייה, שמונה את יוסי רייך, אסף פריינטה, גאל זיידנר, רן בגנו, יולי באום, מורן רמון ועמר הרשמן, הוציאה את אלבום הבכורה שלה כבר ב-2014. כעת הם חוזרים עם "High Words", שירם החדש המלווה בקליפ שצולם במגרש גרוטאות פוטוגני.
באמת סליחה
"אני מצטער, אבל באמת הייתי צריך ללכת, את מכירה אותי - כמה קשה לי היה לי לעזוב". נוגה, כנה וקליט עד מאוד. "Sorry", שירו הראשון של גבע אסקרוב מאלבומו השלישי שבדרך (והראשון באנגלית), הוא טקסט של אדם שמבקש סליחה על שעזב, אבל לא מתחרט לרגע.
לפנינת האינדי-פופ הצנועה הזו, שמגיעה עטופה בקליפ מן האולפן, יש פוטנציאל הידבקות-אוזן גבוה וקסם מלודי שאולי עוד יהפוך אותה ללהיט של ממש. אז יאללה, לוו איתה איזו פרסומת. או שפשוט תקשיבו, שוב ושוב.
ריקוד המכונה
כבר שש שנים שגרייט מאשין נמנית עם הרכבי הגיטרות המעניינים והמוצלחים באינדי הישראלי. בהווייתה, חלוצת מועדון הריאליטי ריהב סנטר (ז"ל וחבל), היא הרבה יותר מלהקה נותנת בראש, וברזומה שלה ניתן לכלול פסטיבלים שיזמה ואופן חשיבה שכולו סגנון חיים אלטרנטיבי ושיתופי. מי שנכח בהופעה של הרכב המטאל-סטונר-פסיכדליה הזה יודע שקשה לקטלג אותה תחת הגדרה אחת, ושבכל הנוגע לפרפורמנס לא מדובר במופע קונבנציונלי. ב-29 באפריל ישיק ההרכב, שמונה את האחים עומר ואבירן חביב ומיכאל יצחקי, את אלבומו השני והחדש "Love" במועדון הבארבי בתל אביב.
זה ממש עוד מעט, ועד אז תוכלו להתענג על "Last MF", השיר שפותח את האלבום, שמספר, כדבריהם, על "מרטין קולינס - ישות מוחשית, הוויה שמיימית של כוכב שנמצא גבוה וחווה נסיקה רגשית. הוא חווה התמוטטות וכועס על הבית שלו שנחרב". הקליפ שמלווה אותו הוא למעשה פרשנות של שאול לוריא, במאי, חבר ואיש להקת קין והבל 90210, מצולמת על ידי גאיה סעדון. אותנו זה זרק אל ימי ה"דבנגרז בולז" העליזים של הניינטיז, אז היינו צופים בוונסה וורוויק, מתענגים על המבטא הבריטי שלה ומחכים שפיטר סטיל יופיע.
החיים ממשיכים
לפני עשר שנים הוציא אלי סורני, זמר ומפיק מוזיקלי, את אלבומו הראשון "החיים כבר התחילו". ניכר שהם אכן התחילו עבור היוצר, שהספיק מאז להלחין פסקולים לסרטים וסדרות טלוויזיה, ועבד עם שמות כמו אהובה עוזרי, נינט, קורין אלאל, ירמי קפלן, תמר אייזנמן ואחרים. עם אלאל, אגב, הוא אף ניגן גרסה של "אנטרקטיקה" מאלבומה המצליח "חברים שרים קורין".
אז אמנם עברו מאז כמה שנים, אבל זה לא אומר שהחיים מתקרבים לסיומם. אפילו עוד לא חשוך לגמרי, כשם אלבומו החדש והשני. את האלבום מלווה גרסה של סורני לקלאסיקה "It's Not Dark Yet" של חתן פרס הנובל הטרי בוב דילן, והיא מובאת כאן לפניכם. האם הגרסה המעוברתת תתקבל כפי שהתקבל פעם "גשם כבד", העברות של אביב גפן לשירו של דילן, "A Hard Rain's Gonna fall"?
