שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לא רק בטון וכבישים: הטבע העירוני מרים ראש
    צבאים בלב ירושלים, בריכת חורף בתל אביב, או דיונה באשדוד: בתוך ג'ונגל הבטון העירוני שבו גרים רוב הישראלים, מסתתרים אתרי טבע מרהיבים הנמצאים באיום מתמיד של בניה. כדי להגביר את מודעות הרשויות וגורמי התכנון, גובש מדריך מדיניות לשמירה על הטבע העירוני. יוזמי המסמך מרגיעים: "הכוונה אינה לעצור פיתוח"

    אם אתם מתגוררים בעיר, כשתבקשו לראות מעט טבע בוודאי תיכנסו למכונית ותתניעו, כשאתם משאירים מאחוריכם את בנייני הבטון הצפופים. אבל בתוך ג'ונגל הבטון שבו רגילים העירוניים לחיות מסתתרים אתרי טבע מרהיבים לא פחות ממה שתוכלו למצוא ביערות הישראלים. צריך רק לדעת לחפש.

      

    תל-אביב נגמלת מהדברה: צפו ב"מהפכה הירוקה"

    טבע או בניינים? גבעת המריבה בין ת"א לגבעתיים

    11 פיקוסים עתיקים נכרתו בכיכר דיזנגוף

     

    הבעיה היא שהטבע העירוני הזה נמצא בסכנה תמידית, כשהוא מאויים על ידי תוכניות פיתוח ובניה. חלק מהרשויות, מעטות אומנם, זיהו את הנכס האסטרטגי שיש בידיהם והחלו לבצע סקרי טבע עירוניים. ירושלים ותל אביב היו בין הרשויות הראשונות שהחלו במהלכים אלה, בניסיון לשמור על מעט הטבע שנותר בתחומן. אבל לאחרונה יזמו המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע מדריך המפרט את הדרכים בהן ניתן לשמור על הטבע בתוך העיר ובשוליה. בנוסף נערכים כיום בכל רחבי הארץ סקרי טבע עירוני במטרה לבדוק אלו ערכי טבע יש בכל עיר וכיצד ניתן לשמור עליהם. כך, המתכננים והאדריכלים ייאלצו להביא בחשבון את ערכי הטבע העירוני בכל תוכנית פיתוח.

    צבאים בירושלים (צילום: יערה ישראלי) (צילום: יערה ישראלי)
    צבאים בירושלים(צילום: יערה ישראלי)
    "הכוונה אינה לעצור פיתוח, אלא לעודד עקרונות פיתוח מקיים, המשלבים הן את שימור הקיים והן שיקום ושחזור של מערכות אקולוגיות לפי הצורך", מסביר מנחם זלוצקי, ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה. זלוצקי מציין כי בעבר הרשויות לא נתפסו כשותפות טבעיות לשמירה על הסביבה: "פעם נושא הטבע היה תלוי במהנדס עיר כזה או אחר או בראש העיר".

     

    עם זאת, לדבריו, במהלך השנים חל שינוי בהתייחסות לנושא: "אנחנו עדים לתופעות של התרחבות הערים וגידול האוכלוסיה בהן, הרבה פעמים על חשבון שטחים טבעיים ואיכותיים. יש מהלך חיובי של הגדלת הצפיפות בעיר ושיפור התחבורה הציבורית. מרבית האוכלוסיה תמשיך להתגורר בערים. לכן, חשוב שבערים תהיה איכות חיים ואיכות סביבה נאותה, וחלק מזה הוא שמירה על השטחים הפתוחים בתוך הערים. יש לא מעט שטחים טבעיים שעדיין נשארו ושצריך להכיר אותם ולהכיר את הפוטנציאל והחשיבות שלהם".

     

    המתכננים והמהנדסים של היום, הנמצאים בעמדות מפתח ברשויות הציבוריות ובוועדות התכנון, לאו דווקא רגישים לסוגיה הזו. לעתים, הם אפילו לא מודעים לפגיעה הקשה שהם גורמים כשהם מגישים תוכנית להקמת שכונה חדשה או לבניית קבוצת מגדלים צפופה. על מנת להגביר את המודעות לשטחים הפתוחים בערים, החלו הרשויות כאמור לבצע סקרי טבע עירוניים, בעידוד המשרד והחברה להגנת הטבע. קהל היעד של המסמך הוא משרדי הממשלה, גורמי התכנון, רשות מקרקעי ישראל ומקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, במטרה להביא לכך שהשמירה על הטבע לא תהיה תלויה בגחמה או רצון של אדם אחד בתוך המערכת - אלא חלק מהמדיניות הכללית.

     

    50 אלף דונם של אתרי טבע בירושלים

    ירושלים היא בין הערים הראשונות שערכו סקר טבע עירוני, כבר בשנת 2010, אשר הפך לאחר מכן לחלק מתוכנית המתאר. בחודש ינואר האחרון אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים את תוכנית המתאר לטבע עירוני, אותה יזמה העירייה, באמצעות האגף לתכנון העיר והמחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא. מדובר במחלקה ייחודית, ולא בטוח שתמצאו כזו ברשויות אחרות בארץ. בירושלים קיימים אתרי טבע ידועים, המתפרשים על שטחים של כ-50,000 דונם, כגון גבעת התנ"ך, חורשת הירח, אגן נחל רפאים, אגן ליפתא, בריכת ממילא, עמק לבן, נחל עין כרם ועמק הצבאים.

    גבעת התנ"ך בירושלים (צילום: יערה ישראלי) (צילום: יערה ישראלי)
    גבעת התנ"ך בירושלים(צילום: יערה ישראלי)

    צבי על רקע אורבני בירושלים (צילום: יערה ישראלי) (צילום: יערה ישראלי)
    צבי על רקע אורבני בירושלים(צילום: יערה ישראלי)
     

    יערה ישראלי, האקולוגית של עיריית ירושלים, מספרת כי "התוכנית שאושרה מעגנת סטטוטורית את כל אתרי הטבע ומחייבת ראיה והבנה שהם תשתית תכנונית לכל דבר". אומנם מעמדם של אתרי טבע מעוגן בחוק, אך להגנה הזו לא זוכה כל אתר ואתר עירוני. בפועל, באתרי טבע רבים המשופעים בצמחיה ייחודית ובעלי חיים, ניתן לבנות כמעט ללא ביקורת. "התחום הזה של טבע עירוני ואקולוגיה במרחב העירוני חולש על מגוון גדול של תחומים בהם עוסקת העירייה - מרמת השטחים הציבוריים ועד תאורה", אומרת ישראלי, "אנו פועלים למנוע זיהום אוויר בשטחים הפתוחים, טיפול במינים פולשים והדברה, וכן בחינוך ובקהילה. הדבר נכון כמעט לכל שכונה שנבנית בשולי העיר. יש חשיבות מאוד גדולה לקו המגע בין השטח הפתוח לשטח העירוני. זה משהו שחייב להיות מנוהל ומתכונן מראש".

     

    זלוצקי מציין בהקשר זה את סוגיית קיטוע המערכות האקולוגיות. כאשר תוכניות פיתוח נוגסות בטבע ויוצרות לעתים בועות מבודדות של אתרים ירוקים הנחנקים לאיטם. "בזמנו לא חשבו שיש צורך לחבר את עמק הצבאים בירושלים לשטחים הפתוחים של נחל רפאים", מזכיר זלוצקי, "באשדוד עשו סקר טבע עירוני, מיסדו את אפיק נחל לכיש ופארק לכיש אשדוד. מצד שני, בדיונה הגדולה שהיא ערך טבע בעל חשיבות מקומית וארצית - יש כוונה לצמצם את שטחה ואולי לנתק אותה ממקורות האספקה שלה". לדבריו, המדריך החדש "לא בא לתת תשובה מוחלטת לרשויות, אבל זה מעלה בצורה משמעותית את המודעות".

     

    מודעות גבוהה יותר בערים העשירות

    עו"ד גבי לסקי, יועצת ראש עיריית תל אביב לענייני קיימות ואורבניות, מסבירה כי "חשוב להכיר ולדעת שגם במרחב העירוני יש טבע שצריך לשמור עליו מפני הפיתוח המואץ הקיים. ההנחיות האלה חשובות לגורמים העירוניים לעמוד אל מול גורמי התכנון. זה כלי נוסף כדי להעדיף את השמירה על הטבע אל מול הפיתוח. בתל אביב יש מאבק משותף עם החברה להגנת הטבע לשמירה על בריכת החורף בגבול חולון - חשבו לבנות בסמוך לאתר חניון הסעים בזמן בניית הרכבת הקלה. אזור חשוב נוסף הוא גבעת הכורכר בחוף הצפוני של תל אביב. צריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק".

     

    מדיניות ארצית לטבע עירוני - המסמך המלא

    לצפייה בסרטוני טבע עירוני ביוטיוב

    טבע עירוני באתר המשרד להגנת הסביבה

     

    לדברי עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע, "בעשור האחרון יותר ויותר ערים עושות סקרי טבע עירוני ומייצרות מדיניות טבע עירונית לעצמן. מי שבדרך כלל מקדם את הסקרים באופן עצמאי אלה ערים שיכולות להרשות לעצמן לעשות את זה, שמבחינה כלכלית הן נמצאות במצב טוב. כדי לעזור לערים אחרות, החליטו לייצר מסמך כללי שמאפשר גם למי שלא עשה מדיניות, לתעל את המידע ולפעול באופן כזה שהטבע בערים יישמר ויטופח".

     

    "הגידול של האוכלוסין כל כך מהיר שלפעמים אין ברירה ונדרש לנגוס באותם שטחים טבעיים בתחום העיר", אומר בלבן, "אבל במקומות מספיק גדולים ניתן להפנות אנרגיית פיתוח גם לאתרי טבע. זה דבר שמבחינתנו הוא סוג של התבגרות. בעבר כל דבר שהיה ערך טבע מוגן היינו נדרכים ואומרים עד כאן. היום אנחנו יודעים שכדי לשמור על השטחים הפתוחים בכפר ובמרחב הכפרי צריך לפתח בסביבה העירונית גם במחיר פגיעה בטבע. קשה לומר זאת, אבל זו המציאות כשמדינת ישראל מונה 8 מיליון תושבים והצפי הוא שהאוכלוסיה רק תלך ותגדל".

     

    גם בבאר שבע, עיר שבה הביקוש לדיור הוא אדיר והפיתוח מואץ, ערכו ב-2013 סקר טבע עירוני, הראשון מסוגו בעיר מדברית. מהלכים נוספים בוצעו בקרית גת - בה אותרו עופות נדירים, וכן באילת ובאשדוד. 

    פורסם לראשונה 20/05/2017 08:57

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים