שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תל אביב בעיניים שלהם
    מסתורית ואפלה, קטנה וגדולה, סגורה ופתוחה: תל אביב פנים רבות לה, והן מוצגות בתערוכת "תל אביב שלי - מבט אישי דרך עיני אמנים מקומיים" במלון "פרימה ת"א" בעיר. הצצה לעיר הלבנה הכי צבעונית שיש לנו

    התערוכה "תל אביב שלי: מבט אישי על תל אביב דרך עיני אמנים מקומיים", מציגה את עבודותיהם של 23 אמנים העוסקים במדיומים שונים וביחד יוצרים קולאז', פסיפס עירוני לעיר. בתערוכה מוצגים תצלומים, ציורים, איורים, רישומים, פיסול ועבודה מעניינת שנעשתה בתפירה. כל העבודות בנושא של העיר, ועם אהבה רבה לה.

     (צילום: לנה שטרנברג) (צילום: לנה שטרנברג)
    (צילום: לנה שטרנברג)

    מתוך יותר מ-50 עבודות המוצגות, בחרתי לשתף כאן מספר עבודות ייחודיות מהתערוכה. בסוף השבוע (9-10.6) נקיים בגלריה אירוע "פגוש את האמנים" שבו הקהל הרחב מוזמן לפגוש חלק מ-23 האמנים המציגים בתערוכה באופן אישי ולשמוע מהם על יצירתם.

     

    מיכאל זלטקין  

     (צילום: מיכאל זלטקין) (צילום: מיכאל זלטקין)
    (צילום: מיכאל זלטקין)

    מיכאל זלטקין מצייר בטכניקה שפיתח ממבט ישיר (לא מצילום) ביד חופשית באמצעות עט דיגיטלית על גבי צג של טלפון חכם. הוא מכנה אותה "DFH" (כלומר, Digital Free Hand) - שחרור היד מאילוצי הנייר והעט. הציור על טלפון חכם גם מאפשר לו בזמינות כלי ציור בכל עת שרואה אובייקט מרתק. את הצבעוניות והאור כמקורות השראה לוקח מיכאל ממזרח אפריקה שם בילה את רב ילדותו.

     

    אמנון ליפקין  

     (צילום: אמנון ליפקין) (צילום: אמנון ליפקין)
    (צילום: אמנון ליפקין)

    אמנון מצייר/רושם בעזרת מכונת תפירה. "סיבוב של הבד בזמן התפירה גורם לתפר להפוך לקו המתאר ציור". הנושא העיקרי של עבודותיו הוא תל אביב. המתח בין עדינות החוט והתפר לבין הגסות העיר ועומס הביניינים והבטון עושה לו את זה. הרישום שמוצג בתערוכה מתאר את בתיה הישנים של תל אביב (נוסח נווה צדק), הפשוטים, הנאיביים, האיטיים והנוסטלגיים בקידמה. מאחוריהם צומחים ביניינים ומגדלים השייכים לחיי הקצב המהיר. מכלבו שלום הוותיק לגורדי שחקים חדשניים. הרישום מתאר על פיו את השינויים בעיר וכן את השינויים באורח החיים שלנו.

     

    מאיה קורת  

    עיקר עבודותיה עוסקות במרחב העירוני של תל אביב-יפו ושואפות לחשוף את האיכויות והיופי שקיימים באובייקטים שכיחים ולא אסתטיים שנמצאים בדרכים שאנו עוברים בהם כל יום. היצירה צולמה באמצעות טלפון נייד, iPhone6s. טכניקת הצילום “Mobile Photography” צוברת תאוצה והכרה בשנים האחרונות בזירת הצילום המקומית והבין-לאומית בהיותה נגישה לכולם וזמינה בכל עת.

     (צילום: מאיה קורת) (צילום: מאיה קורת)
    (צילום: מאיה קורת)
     

    סדרת התמונות המופיעה ביצירה זו שואבת את השראתה מזיקתי לעולם הקולנוע, בו רצף פריימים סטטיים יוצרים את הסרט הנע. ההשתהות על כל פריים והצגתו כתמונה יחידה בתוך המכלול נועדה לשים דגש על הרגע היחיד, כאילו מצמצנו בעיננו ובכל פעם נגלה לנו דבר חדש. הצינור התעשייתי, אובייקט שכיח בנוף האורבני, משמש ביצירה זו כעין אנושית וכעין עדשת המצלמה: פתח צר דרכו אנו מביטים אל העולם. שם, נגלות לנו דמויות אנונימיות על רקע הים האינסופי שהינו חלק בלתי נפרד מהעיר. האלמנטים המשתלבים יחד במציאות ומיוצגים ביצירה זו, חושפים חלק מהותי של האסתטיקה והייחודיות של תל אביב-יפו.

     

    דימה אישצ'וק

     (צילום: דימה) (צילום: דימה)
    (צילום: דימה)

    תל אביב היא התמה המרכזית בציוריו של דימה. במהלך לימודי הציור שלו הוא מצא עצמו יוצא לעיתים תכופות לרחובות העיר. "אני מצייר מהתבוננות ישירה באתרים עצמם בניסיון לתפוס את המרחב בו אנו מתקיימים", אומר דימה. הוא מסתכל על תל-אביב מהצד ומצליח ללכוד צדדים אחרים של העיר. תחושה של חורף, מלנכוליה ומיסתורין הם מוטיבים חוזרים בעבודותיו.

     

    זיוה כספי

     (צילום: זיוה כספי) (צילום: זיוה כספי)
    (צילום: זיוה כספי)

    זיוה מתבוננת בדימויים אורבניים, מבנים, דמויות ובעיקר פריטים "בנאליים" כמו פריטי כביסה או בגדים תלויים, ותוך כדי תרגומם לציור הם מקבלים חיים חדשים ואופי ייחודי משלהם. השפה הציורית של זיוה מתבטאת במשטחים צבעוניים וצורניים, מאד מדוייקים, הנצמדים אחד לשני או אחד על השני ויוצרים ציור שטוח, עשיר בצבעים, לעתים גיאומטרי, המתרגם ובונה מחדש את הדימוי ממנו התחילה. לפי זיוה, "זהו מסע אישי בתוך חווית היצירה, תהליך של חיפוש אחר תובנות חדשות ואשר אינו מסתיים עם השלמתו של הציור כי אם מהווה נקודת מוצא ליצירה הבאה. הדימוי - בדרך כלל צילום שלי תוך כדי שוטטות - לובש צורה ופושט צורה בתהליך הציור והתוצאה היא עולם חדש הנברא תוך כדי עשייה".

     

    סטיבן וינסטון

    (צילום: סטיבן וינסטון) ()
    (צילום: סטיבן וינסטון)

    סטיבן מרבה לצלם ברחוב ולשלב את האלמנטים השונים שבו, אורות, צורות, טקסטורות, סיפורים ורגשות לכדי יצירת סצנה שמילים לאו דוקא יכולות לתאר. הוא אוהב להתייחס לרגיל, השגרתי והיום יומי כמשהו עם פוטנציאל להופכו ליפה וייחודי. את הצילום "כמעט שבת" צילם בעת שביקר בארץ בטרם עשה עליה. "יצאתי לצלם כדי ללכוד את העיר לפני כניסת השבת בשבת והאווירה הייחודית בה בשעה זו. יצרתי פריים ברחוב גאולה עם הפנים לים וחיכיתי לנושא האנושי שיסיים את הסצנה. כשראיתי את התוצאה הייתי מאושר ועדיין עד היום אני מסתכל ברחוב ההוא בזיכרונות נעימים של אותו רגע".  

     

    האמנים המציגים בתערוכה: קובי צרפתי, סטיבן וינסטון, זיוה כספי, זק פונץ, מיכאל טייכנר, מיכאל זלטקין, אבישי לוי, ניר ששון, יעל שביט, ולנטין קליינר, אמנון ליפקין, טליה טואג, מגן ון בוז', מאיה קורת, סטפני פיצ'מן, לורן קנפו, יוסף אונסדורפר, מיכל עלמה מרקוס, דימה אישצ'וק, שי דייויס, אבנר גיצלטר, חנן פבל, עידו בירן.

     

    אוצרות וניהול אמנותי: עידו בירן ושירלי פבל-גלבוע, מנהלת קונספט ברשת מלונות "פרימה". העבודות מוצעות למכירה.

     

    התערוכה מתקיימת

    במלון "פרימה תל אביב", הירקון 105 תל אביב, ופתוחה מדי יום מ-9 בבוקר ועד 22:00 בלילה. התערוכה מוצגת עד סוף חודש יולי. הכניסה חופשית. ויש גם נוף מדהים לים! פרטים נוספים כאן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים