היממה הדרמטית והמפנה: גילויים חדשים על סיום שביתת האסירים הפלסטינים
הדאגה לבריאותם של האסירים עם הכניסה לחודש הרמדאן, החשש של אבו מאזן מתסיסה והפגנות המוניות, הפגישה של הנהגת האסירים שנמשכה 11 שעות והפשרה הכלכלית שעשו הפלסטינים בסוגיית ביקורי המשפחות. גורמים המעורבים בנושא הבהירו: "הגדלת מספר הערוצים בטלוויזיה ולימודים אקדמאים? אין מה לדבר - זה לא יקרה"
המפנה שהוביל להכרזה הבוקר (שבת) על סיום שביתת הרעב של האסירים הפלסטיניים, שנמשכה 40 ימים, החל לפני מספר ימים ובגלל שילוב של מספר סיבות. הכניסה לחודש הרמדאן גרמה לאסירים השובתים להבין שמעתה לא יוכלו גם לשתות, זאת אחרי שלאורך השביתה שתו מים מהולים במלחים. כשהגיעה השביתה לזמן קריטי וגברה הסבירות שהאסירים יתמוטטו פיזית, החליט נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן להיכנס לעובי הקורה ולהתערב ישירות כדי להביא לסיומה במהרה - וזאת מחשש לתסיסה ולהפגנות משמעותיות.
מתחילת השביתה התקבלה החלטה על ידי השר לביטחון הפנים גלעד ארדן שאת הדיאלוג מול האסירים ינהל רק השב"ס, שכפוף אליו, בשונה משביתות קודמות אז ניהלו האסירים מגעים לסיומן - הן עם שב"כ והן עם המודיעין המצרי. ההיגיון שעמד מאחוריי ההחלטה פשוט: כשיש גורם אחד שמנהל את הדיאלוג - ישראל לא משדרת לחץ אל מול הנהגת האסירים.
ל-ynet נודע כי במהלך השביתה נעשה ניסיון לערב גורמים ברשות הפלסטינית על מנת שינסו לדבר באופן ישיר עם האסירים ולהביא לסיומה, אולם אותם גורמים היססו בנוגע למהלך - שלא צלח. עם זאת, בשבוע החולף אבו מאזן קיבל מסרים מגורמים שונים שלחצו עליו להוביל לשינוי, ובסופו של יום הוא הסכים שהרשות הפלסטינית תממן את עלות הביקור השני של המשפחות מדי חודש - מהלך שעלותו מוערכת בסכום שנע בין 6 ל-7 מיליון דולר בשנה - ושהופסק על-ידי הצלב האדום לפני כשנה בעקבות הצמצום בתקציבו.
לישראל, יש לציין, לא הייתה כל התנגדות למהלך זה וללא כל קשר לשביתה, וזאת משום שהחוק הבינלאומי מחייב אותה לאפשר שני ביקורים בחודש לאסירים בבתי הכלא. ישראל כן התנגדה להיות זו שתממן את עלות ההיסעים לביקורים מהגדה המערבית ומרצועת עזה לבתי הכלא, וכן לכך שהמשפחות יוכלו להיכנס לישראל ולהגיע באופן עצמאי לבתי הכלא, בשל מניעים ביטחוניים.
בעקבות המסר שהעביר השר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח, לגורמים במערכת הביטחון בישראל ולפיה הרשות הפלסטינית תממן את הביקורים, נפגש אתמול גורם בכיר בשב"ס עם הנהגת האסירים השובתים, שחלקם מקורבים למרואן ברגותי, כמו נאסר אבו חמיד ואחמד ברגותי, והעביר להם את המסר.
אותם מנהיגי אסירים ביקשו להתכנס להתייעצות - מהלך שזכה לאישור של שב"ס. לכינוס שנערך בכלא שקמה באשקלון הביא שב"ס בשלב מאוחר יותר גם את מרואן ברגותי, שכלל לא היה מעודכן בהתפתחות הנוכחית. הכינוס החל אתמול (שישי) בשעה 15:00 אחר הצהריים ונמשך עד 04:00 לפנות בוקר ביום שבת. האסירים ביקשו לשמוע את ההצעה ישירות מהרשות הפלסטינית, והותר להם להתקשר לחוסיין א-שייח', שאישר להם כי סוגיית הביקור השני תיפתר במימון פלסטיני. בעקבות האישור הזה החליטו האסירים לסיים את השביתה.
שעות ספורות אחר כך הודיעה רשות האסירים כי ישנן דרישות נוספות שישראל הסכימה להם, אולם איש לא היה מוכן לקבל על עצמו את האחריות ולומר מהן - ולפיכך הנושא נשאר עמום. גורמים בכירים שונים שהיו מעורבים בנושא אמרו ל-ynet כי שב"ס לא הגיע להסכמות נוספות וחתומות עם האסירים, מלבד סוגיית ביקורי המשפחות, אולם הם רמזו כי שב"ס יהיה מוכן להיות קשוב לבקשות שלהם בנוגע לתנאי האחזקה והתפעול הבסיסיים ביותר.
"כמו שהיינו מוכנים לשמוע אותם בעבר, אנחנו נהיה גם מוכנים לשמוע אותם בעתיד. אם הם טוענים שיש עוד הסכמות חתומות - שייראו אותן", אמרו אותם גורמים והוסיפו: "בכל אופן, על בקשות שלהם בנוגע להגדלת מספר ערוצי הטלוויזיה או לימודים אקדמאיים – אין על מה לדבר וזה לא יקרה".
יש לציין כי בנוסף קיבלו האסירים הבטחה שהעונשים שהושתו עליהם בגין השביתה יסתיימו בעקבות ההחלטה להפסיקה. בשב"ס היו מרוצים מהפסקת שביתת הרעב ואמרו היום כי האסירים הפלסטינים קיוו לרשום הישג כלשהו שיוכלו להציג לעמם עם ההכרזה על סיום שביתת הרעב שלהם, אך בפועל שום דרישה מהדרישות שהציב מנהיגם השובת, מרואן ברגותי, לא נענתה.
כ-1,300 שבתו מתוך 6,200
כ-6,200 אסירים ביטחוניים פלסטינים כלואים בבתי הכלא בישראל, אבל לפי שב"ס רק 1,200 הצטרפו לשביתה בתחילתה, ובשיאה הגיע מספר השובתים ל-1,300 בלבד. שירות בתי הסוהר אומר כי עם הזמן רבים מהאסירים חזרו לאכול, וכי נכון להבוקר (שבת) רק כ-830 אסירים שבתו רעב.
פירוש הדבר, אומרים בשב"ס, שברגותי לא הצליח לסחוף את כל האסירים לשביתת רעב, ובסופו של דבר האסירים לא רצו להמשיך את השביתה לתוך חודש הרמדאן, שמתחיל היום ובמהלכו הם צמים במהלך היום. לכן הם הסתפקו ב"הישג" קטן יחסית – מתן האפשרות לאסירים לקבל ביקורים פעמיים בחודש, דבר שהיה נהוג עד לפני שנה אך הופסק בגלל היעדר מימון. הרשות הפלסטינית התחייבה כאמור לממן את הביקור השני שיתקיים מעתה בכל חודש.
סוגיית הביקור הנוסף הייתה אחת משתי הדרישות העיקריות של האסירים. הדרישה העיקרית השנייה, קבלת טלפון ציבורי ואישור להשתמש בו תחת מגבלות שונות, לא התקבלה.
לפנייה לכתב/ת 
