שתף קטע נבחר

ביכורים לחג: פרא נדיר נולד בחי-בר יטבתה

עדר הפראים המצוי בסכנת הכחדה זכה לתוספת מתוקה בימים האחרונים בדמות עיר קטן, שכבר עומד על רגליו ויונק בהצלחה. "העיר הוא אטרקציה מתוקה ומלהיבה לאוהבי החי והטבע", אומר זוהר בן שטרית, מנהל שמורת טבע חי-בר יטבתה ברשות הטבע והגנים. בזכות פרויקט להשבת חיות בר שנכחדו, ישנם כיום כ-200 פראים בטבע בישראל

 

 

חגיגת ביכורים בשמורת החי-בר יטבתה של רשות הטבע והגנים. עיר חדש נולד לעדר הפראים שחי כיום בשמורה ומונה זכר שליט, ארבע נקבות וזכר צעיר בן כשנה.

 

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 

הריון של שנה

לדברי זוהר בן שטרית, מנהל שמורת טבע חי-בר יטבתה ברשות הטבע והגנים, האם בת השבע המליטה בשנתיים האחרונות פעמיים אך העירים נולדים מתים. בתום הריון של שנה, הפעם השלישית מסתברת כמוצלחת.

 

"העיר הוא אטרקציה מתוקה ומלהיבה לאוהבי החי והטבע ולכל המבקרים בשמורה. זו חגיגה נפלאה לקראת שבועות ובכלל", הוא אומר ל-ynet. "השבועיים הראשונים קשים לעיר. עקב החום הכבד בקיץ, הוא מתקשה לווסת את חום הגוף שלו ואנחנו שומרים עליו מקרוב, כדי לראות שהוא מסתדר".

 

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 

העיר הצליח לעמוד זמן קצר לאחר ההמלטה על רגליו והוא נצפה יונק בהצלחה. הוא צפוי להישאר צמוד לאימו ולהיגמל רק כשיגיע לגיל של כשנה וחצי.

 

הפרא הסורי, המכונה גם חמור בר אסיאתי, נחשב לאחד מחיות הבר הנדירות בישראל שנכחד לחלוטין מהטבע באזור בתחילת המאה הקודמת.

 

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 

הפראים נראים כמו חמור גדול בעל ראש עבה, שמזכיר יותר סוס. על עורפם יש רעמה כהה עם פס כהה, שנמשך מהרעמה עד הזנב.

 

בזכות פרויקט להשבת חיות התנ"ך של רשות הטבע והגנים, הובאו במהלך שנות ה-60 מספר פרטים של פראים פרסיים וטורקסטניים לגרעין רבייה בשמורת הטבע חי-בר יטבתה. לאחר שהפראים הסתגלו לחיים בשמורה, הם החלו להתרבות. משנות ה-80 מושבים פראים לטבע המקומי.

 

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים ) (צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )
(צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים )

 

כיום יש כ-200 פראים חופשיים המתרבים באופן טבעי. עדרים גדולים נמצאים באזור מכתש רמון ובמרחבי הר הנגב והערבה.

 

הם ניזונים מעשבים ושיחים במדבר. הפראים נוהגים לנוח בשעות החמות של היום והם מוצאים מקום מסתור וצל בסמוך לעצים. הם פעילים גם בשעות היום והלילה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים
עיר פרא חדש חי בר יטבתה שבועות
צילום: יהב צימרינג, רשות הטבע והגנים
מומלצים