שתף קטע נבחר

 

ראש העיר ורשה תעמוד בפני ועדה - שעשויה לחייבה להשיב את ביתה ליהודים

הממשלה בפולין הקימה ועדה מיוחדת בעקבות זעם הולך וגובר על קרקעות שהוחרמו מיהודים ומפולנים במהלך המלחמה ואחריה. הוועדה תדון בעשרות קרקעות ובכוחה להביא להפיכת ההחלטות בבתי המשפט. ראש עיר הבירה הפולנית זומנה לשימוע - ותישאל כמה בדיוק ידעה על המהלכים הלא-כשרים - אך מסרבת לשתף פעולה

 

מסרבת להגיע לשימוע. ראש העיר גרונקייביץ'-ואלץ (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
מסרבת להגיע לשימוע. ראש העיר גרונקייביץ'-ואלץ(צילום: gettyimages)
 

ראש העיר ורשה וגורמי הממשלה מתנגחים בקרב שמסרב לשכוך - על הקרקעות שהופקעו מבעליהן הפולנים והיהודים בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. לנוכח זעם הולך וגובר בנוגע לחלקות אדמה ומבנים שנלקחו על פי החשד שלא באופן ראוי, הוקמה ועדה ממשלתית מיוחדת שתבחן באופן יסודי למי שייכות עשרות פיסות קרקע ומבנים בעיר הבירה שנתונים בשאלה.

 

בשנות ה-90 איפשרה הממשלה הפולנית את החזרת הקרקעות לבעליהן החוקיים, אך במקרים רבים התהליך לא נעשה כשורה ונשללו זכויותיהם של יורשי האדמות תוך רמאות ובדרכים ערמומיות. בכמה מקרים הבעלים אף פונו מבתיהם לטובת דיירים אחרים, ללא כל פתרון דיור חלופי. ראש העיר ורשה, האנה גרונקייביץ'-ואלץ, זומנה להעיד בפני הוועדה המיוחדת בנוגע להליך החזרת קרקעות שבוצע אחרי מלחמת העולם השנייה - וכמה בדיוק ידעה על המהלכים הלא-כשרים.  

 

הוועדה, שבראשה עומד סגן שר המשפטים פטריק ג'אקי, צפויה לערוך שימועים ולקבל עדויות על עשרות מקרים. בכוחה להחליט אילו מהלכים נעשו באופן לא ראוי - ולהפוך את ההחלטה בבית המשפט, לטובת יורשי האדמות. ג'אקי מסר כי השימוע הראשון ייערך בסוף החודש, ובו ידונו על שתי חלקות בעיר שעליהן נבנה בניין לאחר מלחמת העולם השנייה. בעבר, כחלק מהפקעת הקרקע מבעליה, פונה מהשטח גם בית ספר תיכון. באחרונה, קרוב משפחה של הבעלים היהודים תבע את זכויותיו לקרקע.   

ורשה (צילום: SHUTTERSTOCK) (צילום: SHUTTERSTOCK)
ורשה(צילום: SHUTTERSTOCK)

  

ראש העיר גרונקייביץ'-ואלץ מסרבת להגיע לשימוע ואף סוברת כי אין לוועדה הכוח לקבל החלטות על הקרקעות. "זה רק מראה שהיא מאוד מפחדת לעמוד מול הוועדה ולענות על שאלות שאני מאמין יכולות להיות קשות עבורה", אמר ג'אקי. בין הבתים שעליהם דנה הוועדה - גם בית שהוחזר למשפחתה של גרונקייביץ'-ואלץ. בכירים נוספים בעירייה נעצרו בחשד לסיוע למהלכים הלא-חוקיים, ויזומנו גם הם להעיד.

 

בשנה שעברה קבע בית הדין לחוקה בפולין כי החוק המגביל את התביעות להשבת רכוש פרטי של ניצולי השואה הוא חוקתי ואינו ניתן לשינוי - ובכך מרבית הניצולים וקרוביהם לא יכולים לתבוע את רכושם הגזול. ב-25 ביוני 2015 הפרלמנט העביר חוק שנועד להגביל את זכויותיהם של תובעי בעלות על נכסים בוורשה, חוק שפוגע בזכויותיהם של תובעי בעלות על נכסים ובני משפחותיהם. החוק אינו מאפשר לניצולי השואה או לבני משפחותיהם שנכסיהם הופקעו להגיש תביעות חדשות אם לא הגישו תביעה לפני המועד האחרון על פי "צו וורשה", ב-31 בדצמבר 1988. החוק אינו מאפשר זאת גם לאלה שנאלצו לעזוב את פולין ולחמוק מידי השלטונות הקומוניסטיים או בגלל אנטישמיות.

 

"צו ורשה" משנת 1945 העביר בעלות על נכסים בתחום העיר מלפני מלחמת העולם השנייה לידי עיריית ורשה. עם זאת, הצו אישר לבעלים הקודמים של הרכוש המולאם לדרוש זכויות בעלות זמניות של הנכס בהליכים שנוהלו על ידי העירייה. הממשלה הקומוניסטית דחתה או לא בדקה את רוב התביעות ואלפי תיקים נותרו פתוחים עד היום.

 

לגבי תביעות שהוגשו והטיפול בהן הוזנח במשך עשרות שנים, החוק מעביר את הרכוש לאוצר המדינה או לעיריית ורשה, אלא אם כן כל בעלי הנכס או בני משפחותיהם יופיעו בתוך שישה חודשים ויוכיחו את זכויותיהם לרכוש במשך שלושת החודשים שלאחר מכן. בכך, החוק שולל לחלוטין את זכויותיהם של אלה שלא הגישו או שלא הייתה באפשרותם להגיש תביעה. למשל, במקרה שלא ידעו כלל על זכותם לבעלות על נכס.

 

בנוסף לכך, החוק שולל את זכותם של בעלי הנכסים לשעבר לדרוש מגוון רחב של נכסים, כולל אלה שהיו בשימוש הממשלה. החוק עלול להותיר את בעלי הנכסים הלגיטימיים בידיים ריקות, לאחר שהמתינו יותר מ-60 שפולין תפתור את תביעותיהם התקפות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages
ראש העיר ורשה
צילום: gettyimages
מומלצים