שוד הצלחת הגדול / על הביזיון בטקס האליפות
אחרי ש"קלעו", "מסרו", "זרקו", "התאמצו", "אימנו" ו"ניהלו", שרת הספורט מירי רגב ויו"ר המינהלת שמואל פרנקל גנבו את כל הפוקוס, ואת הצלחת, ברגע ההיסטורי של הפועל ירושלים. שרון דוידוביץ' על עוד רגע מביש של פוליטיקה רדודה
בספורט, לא חשוב הענף, יש שלושה רגעים מזוקקים של אושר טהור. הראשון הוא המהלך שמוביל לאושר הסופי - סל קריטי, שער אליפות, רגע דרמטי. השני הוא רגע שריקת הסיום, צלצול הבאזר. הרגע בו האושר הופך לרשמי וכל הלחצים משתחררים.
הרגע השלישי הוא אולי הטהור והחשוב מכולן. הרגע הספציפי בו ההיסטוריה מתרחשת. רגע שנכנס לתמונות, לקטעי הווידיאו, שנכנס להיסטוריה ולזיכרון של האנשים - רגע הנפת התואר.
שרת הספורט מירי רגב ויו"ר מינהלת הליגה שמואל פרנקל, נדחפו והתחרו ביניהם מי יניף את צלחת האליפות. וכששניים רבים – רק שניים מניפים את הצלחת. איפה הקפטן יותם הלפרין, שלפני שנתיים עוד איכשהו הצליח להידחף בין השניים? איפה השחקנים? איפה המאמן? רק אורי אלון, הבעלים והאיש שעמל על השגת התואר, מנסה להילחם עמם. נלחם ומפסיד בקרב.
אלון והלפרין רק נוגעים, הצלחת של העסקנים(צילום: עוז מועלם)
בסוף היא הגיעה למקומה הטבעי(צילום: עוז מועלם)
לא. רק שמו יד. ברכות.
האגדה
כשמינהלת הליגה בכדורגל החליטה בטקס הענקת הצלחת להפועל ב"ש לא לאפשר למירי רגב לרדת לדשא, נפתחה חזית. אבל ייתכן וזו הייתה ההחלטה החשובה של השנים האחרונות בספורט שלנו. זה לא קשור לשרה, ולא קשור לזהות האלופה – זה בגלל העובדה שאין לעסקנים מה לעשות עם הצלחת. מקסימום להעניק אותה ולזוז הצידה.
לעסקנים אין מה לעשות עם הצלחת, לאורי אלון דווקא כן(צילום: עוז מועלם)
ביל ראסל, אגדת NBA והקומישינר אדם סילבר, הם היחידים שמעניקים את גביע האליפות. לא מניפים, רק מעבירים את הגביע. אז למה לא להביא לבמה אגדת כדורסל ישראלית? למה לא להוריד מהיציע לטקס את עדי גורדון?
אמש זו הייתה צנזורה ספורטיבית לכל דבר על ידי פוליטיקה רדודה ועתיקה. וזה הזמן לומר: נמאס, די. זה היה קו אדום. שימו בתקנון המינהלת, תכניסו לחוק בכנסת, מבחינתנו תפתחו מחדש את מגילת העצמאות – אין יותר פוליטיקאים בהנפות.
כי האליפות של הפועל ירושלים 2016/17, הפכה לאגדה. האגדה על הצלחת ושני "השודדים".
לפנייה לכתב/ת 
הפועל ירושלים אלופה
צילום: עוז מועלם
מומלצים
