הלב של גרמניה
יוגי לב, שיתייצב הערב (21:00, שידור ישיר בכאן11 וב-ynet ספורט) עם גרמניה לגמר גביע הקונפדרציות נגד צ'ילה, רשם בשבוע שעבר את הניצחון ה־100 שלו כמאמן הנבחרת. זכייה במונדיאל בשנה הבאה תהפוך אותו לגדול מאמני גרמניה
גביע הקונפדרציות הוא ממש לא התואר החשוב ביותר שקיים. יותר מזה, אף נבחרת שזכתה בטורניר המהווה חזרה גנרלית למונדיאל, לא הוכתרה שנה לאחר מכן כאלופת העולם.
אבל אם מישהו חושב שהנתונים הללו מפריעים למאמן הגרמני יואכים לב לקראת משחק הגמר הערב (21.00) בסנט פטרסבורג מול צ'ילה, הוא טועה - ובגדול.
יוגי לב(צילום: gettyimages)
היו לא מעט ביקורות כלפי לב על כך שבחר להגיע לטורניר ברוסיה בלי מרבית השחקנים הבכירים שלו. אלכסיי סורוקין, יו"ר הוועדה המארגנת של המונדיאל, האשים: "הוא גורם ללב של אוהדי הכדורגל לדמם".
אז נכון, לב החליט להשאיר בבית את כל ההרכב הראשון שלו: הקפטן מנואל נוייר, מאטס הומלס, בנדיקט הוודס, ג'רום בואטנג, סמי חדירה, טוני קרוס, מסוט אוזיל, לירוי סאנה, תומאס מולר, אנדרה שורלה ומריו גומז. וזה לפני שהזכרנו את מרקו רויס, יוליאן וייגל ואילקאי גונדואן.
נוייר. נשאר בבית(צילום: AFP)
"השחקנים האלה שיחקו כל כך הרבה משחקים העונה ופשוט הגיעו לקצה גבול היכולת שלהם", הוא הסביר. "אני יכול להבין את המארחים הרוסים שהיו להם ציפיות אחרות, אבל הם יראו את כל הכוכבים האלה בקיץ הבא".
עם כל הכבוד לטענות של הרוסים, הנבחרת שלהם הודחה כבר בשלב הבתים של הקונפדרציות ואילו גרמניה, עם סגל צעיר, בלי הרבה כוכבים אבל עם המון פוטנציאל, העפילה לגמר עם ניצחון מוחץ 1:4 על מקסיקו בחצי הגמר.
הגרמנים לא התקשו עד כה, למרות הסגל הצעיר(צילום: EPA)
אלו הם ימים נפלאים עבור הכדורגל הגרמני. הנבחרת היא אלופת העולם המכהנת, הערב יכולה "נבחרת ב'", כפי שהיא מכונה, לזכות בתואר נוסף, והנבחרת הצעירה ניצחה שלשום 0:1 את ספרד בגמר היורו בפולין, משער של מגן הרטה ברלין מיצ'ל וייזר (40). זו הייתה הזכייה השנייה של גרמניה ביורו הצעירות, אחרי שאוזיל ונוייר הובילו אותה לתואר ב־2009.
העומק שקיים היום בכדורגל הגרמני הוא פשוט עצום. כמות כזו של כישרון לא הייתה לגרמניה מעולם. ולצערו של לב, הוא יוכל לקחת למונדיאל בקיץ הבא רק 23 שחקנים.
הגרמנים הצעירים חוגגים זכייה ביורו(צילום: רויטרס)
לפני תחילת גביע הקונפדרציות לב התנבא שמבין השחקנים שנסעו לרוסיה ישתלבו בסגל למונדיאל שניים או שלושה. שבועיים וארבעה משחקים לאחר מכן והוא כבר חושב אחרת. הפרשנים מדברים על ארבעה עד שבעה.
"כן, נראה לי שיהיו יותר שחקנים שיצליחו להתברג לסגל", הוא הודה אחרי הניצחון על מקסיקו. "האם אני מופתע? אני רואה אותם גם באימונים וגם במשחקים, אז אני יודע על מי אפשר לסמוך".
לארס שטינדל. הצטיין בטורניר. לב ייקח אותו למונדיאל?(צילום: גטי אימגס)
לגבי שחקן אחד אין בכלל ספק. יוליאן דרקסלר, הקשר הפנטסטי של פריז סן ז'רמן, הוא גם הקפטן וגם השחקן המצטיין עד עתה של גרמניה בטורניר. ועל פי היכולת שדרקסלר מפגין, אוזיל יכול להתחיל לדאוג לגבי מקומו בהרכב. אבל דרקסלר, למרות שהוא בן 23, נחשב כבר ותיק. הגמר מול צ'ילה יהיה המשחק ה־35 שלו במדים הלאומיים.
לעומת זאת, שחקנים כמו המגן־בלם בן ה־22 ג'ושוע קימיך מבאיירן מינכן, הקשר בן ה־22 לאון גורצקה משאלקה, והחלוצים טימו ורנר (21) מלייפציג ולארס שטינדל (28) ממנשנגלדבאך, הם שמות חדשים שלקחו את ההזדמנות שקיבלו בגביע הקונפדרציות בשתי הידיים.
לב עם טר שטגן(צילום: AFP)
עבור לב ניצחון הערב יהיה זכייה בתואר שני ב־11 השנים שלו כמאמן הלאומי. ובמהלך גביע הקונפדרציות הוא גם רשם הישג שאף מאמן קודם של הנבחרת לא עשה לפניו: 100 ניצחונות. ספ הרברגר, המאמן האגדי שהוליך את נבחרת מערב גרמניה לזכייתה הראשונה בגביע העולם, ב־1954, הגיע ל־94 ניצחונות ב־167 משחקים. הלמוט שן, מי שחתום על הזכייה במונדיאל ב־1974, ניצח ב־87 מ־139 המשחקים שלו.
צריך לומר את האמת, ליוגי לב אין את הכריזמה שהייתה ל"שועל הזקן" הרברגר ולא את ההילה שאפפה את הלמוט שן. לב היה שחקן אפור ומאמן אפור. הוא היה חלוץ מוכשר ששיחק בפרנקפורט, פרייבורג וקרלסרוהה אבל לא הגיע לנבחרת. ב־1994 הוא החל את קריירת האימון, שבשיאה זכה עם שטוטגרט בגביע הגרמני ב־1997 והגיע עימה לגמר גביע המחזיקות שנה לאחר מכן (הפסד לצ'לסי).
לא המאמן הכי כריזמטי בעולם(צילום: AFP)
"לעולם לא נשכח את המרקאנה"
ב־2004 מונה יורגן קלינסמן למאמן נבחרת גרמניה והציע ליוגי לב, שאותו הכיר בקורס המאמנים, לשמש כעוזרו. כשקלינסי החליט לעזוב את הנבחרת אחרי מונדיאל 2006, מונה לב למחליפו. בכך חזרו הגרמנים למסורת שבה מאמני הנבחרת הם בדרך כלל כאלו שעובדים בהתאחדות שנים רבות, או בנבחרות הצעירות או כעוזרי המאמן הלאומי. כפי שהיו יופ דרוואל וברטי פוגטס בעבר.הבחירה בלב לא הייתה גחמה. כל מי שהכיר את הנבחרת בעידן קלינסמן ידע שהאיש שמתווה את הדרך ואמון על הצד הטקטי הוא דווקא הבחור השקט עם השיער השחור – ולא הבלונדיני הכריזמטי. קלינסמן היה הכוכב, זה שריכז את תשומת הלב התקשורתית, אבל מאמן גדול הוא מעולם לא היה. הכישלונות שלו בהמשך עם באיירן מינכן ונבחרת ארה"ב לא הפתיעו אף אחד.
קלינסמן. מאמן גדול הוא לא(צילום: EPA)
בטורניר הראשון של לב, יורו 2008, גרמניה הגיעה לגמר. ומאז היא מגיעה בכל טורניר שבו היא משתתפת לפחות לחצי הגמר. אחרי הניצחון 1:3 על קמרון בשלב הבתים ברוסיה, ה־100 שלו עם המאנשפט, אמר לב: "לאורך הדרך היו רגעים של אכזבות, כמו להגיע לחצי הגמר ולא להעפיל לגמר, אבל לעולם לא נשכח את המרקאנה".
ואכן, הניצחון בגמר 2014 על ארגנטינה הציב את לב בשורה אחת עם גדולי המאמנים של גרמניה בכל הזמנים. ומבחינה היסטורית הוא אף עלה על קודמיו כשהיה למאמן האירופי הראשון שזוכה במונדיאל על אדמת יבשת אמריקה.
בשנים האחרונות צץ ועלה שמו של יוגי מדי פעם כמועמד לאמן את אחת הקבוצות הגדולות בעולם, כמו ריאל מדריד למשל. אבל הוא תמיד בחר להישאר במקום שבו הוא מרגיש הכי בנוח.
הנבחרת האחרונה שזכתה במונדיאל פעמיים ברציפות הייתה ברזיל. וזה קרה לפני 55 שנה. אם יוגי לב יוליך את גרמניה לגביע עולם נוסף בעוד שנה, הוא ייחשב לגדול מכולם. ניצחון הערב בגמר הקונפדרציות יהיה צעד קטן נוסף בדרך לשם.
לפנייה לכתב/ת 
יוגי לב
צילום: AFP
מומלצים
