שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    התפריט בעמק החולה לפני 60 אלף שנה: צבי ביצות

    מממצאים שנאספו באתר הפרהיסטורי "מוצא נחל מחניים" הסיקו חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכללת תל-חי כי הציידים שחיו אז באזור לכדו צבי ביצות ואכלו את בשרם

     

     

    צבי ביצות בעמק החולה

    צבי ביצות בעמק החולה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תושבי עמק החולה אכלו צבי ביצות וצבי יבשה לפני כ-60 אלף שנה. מדובר בעדות הקדומה ביותר לאכילת צבי ביצות שנתגלתה על אחד משפכי נהר הירדן. כך עולה ממחקר שנערך על-ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית תל-חי.

     

    האתר הפרהיסטורי "מוצא נחל מחניים", שנתגלה במקרה בשנת 1999במהלך עבודות בנהר הירדן, הוביל לאחרונה לתגלית חדשה, לפיה התושבים הקדומים של אזור עמק החולה ניזונו מצבים. באתר, שמזוהה עם התקופה הפליאוליתית התיכונה, נמצאו שרידי חיות רבים, שרידים בוטניים וכלי צור. באתר נערכו חפירות על ידי פרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל-חי ואת ממצאי עצמות הצבים חקרה רבקה ביטון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק מעבודת דוקטורט בהנחיית ד"ר רבקה רבינוביץ'.

     

     (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי) (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי)
    (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי)

     (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי) (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי)
    (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי)

     

    העובדה שבאתר נמצאו צבי יבשה לצד צבי ביצות, אלו לצד אלו, העלתה את הסברה שהם הובאו למקום על ידי ציידים-לקטים קדומים. במהלך המחקר נתגלה כי הציידים ריסקו את שריונות הצבים במקום קבוע ובעזרת כלי צור הפרידו את הרקמות הרכות מהשריון, כפי שהעידו סימני חיתוך שזוהו על-ידי תצפיות מיקרוסקופיות של פני העצמות. המחקר אף הצליח להדגים את שיטת הביתור וההכנה למאכל של צבי היבשה והביצות, כך שהדבר מהווה סימן שהיו מרכיב מרכזי בתזונת האנשים בפרהיסטוריה.

     (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי)
    (צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי)

     (צילום ועיצוב לוח: אסף אוזן, אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית) (צילום ועיצוב לוח: אסף אוזן, אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית)
    (צילום ועיצוב לוח: אסף אוזן, אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית)

     

    "צבי הביצות קשים יותר ללכידה מצבי היבשה ומן הסתם, בגלל שהם שוכני ביצה ומזונם כולל גם פסולת, הם היו פחות אטרקטיביים כמזון", הסביר פרופ' שרון . "יחד עם זאת, תושביו הקדומים של האתר ידעו כיצד ללכוד את צבי הביצות".

     

    החוקרת רבקה ביטון ציינה כי מחקרי עבר כבר מצאו שציידים לקטים ניזונו מצבי יבשה לפני מאות אלפי שנים, אולם מציאת צבי ביצות היוותה הפתעה. "זיהוי צבי ביצות באתר החפירה הייתה מרגשת בגלל ראשוניותה, אבל לגלות שטיפלו בהם במטבח הקדמון וצרכו אותם בדיוק באותה הצורה שבה צרכו גם את צבי היבשה, הייתה בהחלט הפתעה", אמרה ביטון. "עכשיו אנחנו יודעים שעוד חיה התווספה לתפריט המגוון של האדם הקדום באזורינו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי
    צב ביצה
    צילום: פרופ' גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי
    מומלצים