שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ראש ממשלה בדרך לרילוקיישן
    סדר הדין הפלילי וסדר היום התקשורתי לא הולכים ביחד - היועמ"ש יחליט על פי הראיות ולא על פי הצעקות. עידן נתניהו קרב לקיצו
    תשתדלו להיות רחבי לב לרגע. תנסו להיות אנושיים להרף עין: האם נתניהו לא ראוי למעט חמלה? מעט? אדם בן 68, עתיר כישרונות, מהמנהיגים הייצוגיים בתבל בדורנו, שלא ידע בחייו יום אחד של חירות. לא חי ביחידת זמן כלשהי של חופש. לא נהנה מיחידת שטח אחת של עצמאות. ימי נעוריו עברו תחת אב נוקשה ושתלטן, פרופ' בן־ציון נתניהו. בהמשך התגלגל לתחום השיפוט של שרה בן־ארצי, אישה עוצמתית, שלהבדיל ממנו באמת משיגה את כל מה שהיא רוצה. והנה מזה כשנתיים־שלוש, שולט בו, רודה בו, בנו יאיר. רודנות ישירה ורודנות עקיפה באמצעות אימא.

     

    עכשיו, תניחו לחמלה ותחשבו כאזרחים ישראלים מפוכחים הרואים כאן את עתידם: האם קיים צומת אחד, נקודת מפגש אחת, שבה נאלץ נתניהו להכריע בין טובתכם וטובת המדינה לבין טובתו האישית - שבה הוא בחר בכם ובמדינה?

      

    קחו לדוגמה את קבלת הפנים למאבטח מירדן. הוא ידע שיש לקבלו בחשאי. הוא ידע מה משמעות החיבוק הראוותני, כאילו מדובר בגלעד שליט השב משבי חמאס או בנתן שרנסקי אסיר ציון. הוא הבין את התוצאה הצפויה של מעשהו: סנאפ־שוט אחד קטן שיגרום נזק גדול. אבל הוא לא התאפק.

     

    קחו לדוגמה את מתווה הכותל. הוא סובב את גבו בבוגדנות ליהדות ארה"ב והעולם. הוא הבין שזו חבלה היסטורית. הוא עשה זאת משיקולים פוליטיים, מתמטיים ממש: הרפורמים והקונסרבטיבים הם זן נכחד. אין להם מנוף מפלגתי. החלטתו הפכה באחת את המפלגות החרדיות לאסירות תודה ולאסירות בכלל. היום, אמר לי אז מקורב ממקורביו, נגוז חלום ממשלת מרכז־שמאל עם החרדים. היום ביבי הבטיח לעצמו סופית את הקדנציה הבאה וגם את זו שאחריה.

     

    הוא העדיף ממשלת ימין־ימין על ממשלה כלל־ישראלית כי חשב על הבחירות הבאות ולא על הדור הבא. הוא לא ניצל את השבר הסוני־שיעי בעולם הערבי כדי לשדרג את מיקומנו במרחב כי חשב על הקואליציה הבאה. הוא החציף פנים ויצא לאו"ם לנאום נגד הנשיא והבית הלבן כי חשב על הקמפיין הבא. הוא לא ביצע אף רפורמה. לא נגע באף מוקד כוח מסואב. הוא הכריז מלחמה נגד מערכת המשפט, התקשורת, עמותות לזכויות אדם, הוא קינטר את האזרחים הערבים.

     

    בכל סקרי דעת הקהל נרשם רוב גדול לאלה שלא מאמינים לנתניהו לעומת אלה שכן. רוב ברור לאלה שרוצים שיתפטר לעומת אלה שלא. אבל נתון קשיח אחד מזדקר: הוא שומר על בסיס כוחו. אילו נערכו בחירות היום, הייתה התוצאה די דומה לבחירות האחרונות.

     

    נתניהו הוא חשוד מנוסה. הוא נחקר בעבר בארבע פרשות שונות ונחלץ. מותר לומר עליו: החשוד מוכר למשטרה. כעת הוא נחשד בארבע פרשות במקביל. אל תגביהו ציפיות. אתם משחקים לידיו. כאשר יוגש נגדו תיק 1,000 מורחב ומסועף, הוא יאמר: התחילו עם צוללות גרעיניות וגמרו עם גרעינים. הכניסו סוד ויצא יין במקום להפך.

     

    סדר הדין הפלילי וסדר היום התקשורתי לא הולכים ביחד. מערכת האכיפה איטית וחרישית. התקשורת, גם האופוזיציה, מהירה וקולנית. באחד משירי הגבעטרון
    נאמר "אלף שיר זימרתי בינתיים/ לך עוד אשיר אלפיים". אבל כידוע מיטב השיר כזבו. חדלו להציק ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הוא יחליט על פי הראיות העולות מהחומר ולא על פי הצעקות העולות מההפגנות. בראיון ההיתולי לערוץ 20 אמר נתניהו על אחד העיתונאים, "הוא יודע. יש לו מקורות לא רעים". על בסיס הנחתו זו, אני נכון להעריך שעידן נתניהו קרב לקיצו. ספק אם יגמור בבית סוהר. סביר יותר שלאחר סיום תפקידו הוא יהיה ראש הממשלה הראשון בתולדות האומה שיעשה רילוקיישן.

     

    אמנון אברמוביץ' הוא עיתונאי חדשות ערוץ 2. המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ראש ממשלה בדרך לרילוקיישן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים