שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מבקשי מקלט מגיבים לפסיקת העליון: "אין לי לאן ללכת"
    ארגוני זכויות אדם בירכו על פסיקת העליון, אבל מסתננים מתייחסים בחשדנות ובספקנות: "אני מבקש מקלט, לא באתי לכאן כדי לפשוע או לעשות בלגן. אני רק רוצה את החופש שלי ומקווה שנשתחרר מכאן"

     

     

    תושבי דרום ת"א הפגינו נגד החלטת בג"ץ    (צילום: עידו ארז ואסף זגריזק, עריכה: גלעד ילון)

    תושבי דרום ת"א הפגינו נגד החלטת בג"ץ    (צילום: עידו ארז ואסף זגריזק, עריכה: גלעד ילון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שופטי בית המשפט העליון קבעו היום (ב') כי לא ניתן לכלוא מסתננים ליותר מ-60 ימים, גם אם הם מתנגדים ל"גירוש מרצון", אך אין מניעה להרחיק אותם למדינה שלישית. ב', שהגיע לישראל מאריתראה בשנת 2012 וכעת מוחזק במתקן חולות, אמר בעקבות הפסיקה: "הגעתי לכאן אחרי מלחמות באריתראה. באתי לכאן כדי לחיות את חיי וכדי שלא שימשיכו לאמלל אותי".

     

    לעיון בפסק הדין המלא - לחצו כאן

     

    הוא סיפר כי "במשרד הפנים אין תשובה לבקשת המקלט שלי שהוגשה מיד כשהגעתי, ואני נמצא בחולות כבר שישה חודשים ולפני כן הייתי בסהרונים שלושה חודשים. אני מקווה שנוכל להשתחרר סוף סוף אבל אני לא אופטימי, כי המדינה תמיד מצליחה לעקוף את ההחלטות של בית המשפט. אם זה היה תלוי בי לא הייתי נשאר פה דקה - אבל אין לי לאן ללכת".

    "לא פשוט להיות בן אדם נורמטיבי שמוחזק בכלא", מוסיף ב'. "אומרים שזה מקום פתוח ושאפשר ללכת לאן שרוצים ולחזור בלילה, אבל זה לא באמת ככה. יש המון גזירות של משרד הפנים ומפחידים אותנו. הם לא רוצים שנבקש שום דבר, אם אני אומר שאני צריך לצאת לחתונה או להלווייה אומרים לי שאני שקרן ושלא אפתח את הפה כאן בארץ".

    מסתננים במתקן סהרונים (צילום: חיים הורנשטיין) (צילום: חיים הורנשטיין)
    מסתננים במתקן סהרונים(צילום: חיים הורנשטיין)

    במתקן סהרונים. ארכיון (צילום: חיים הורנשטיין) (צילום: חיים הורנשטיין)
    במתקן סהרונים. ארכיון(צילום: חיים הורנשטיין)

    מתקן חולות להחזקת מסתננים. ארכיון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מתקן חולות להחזקת מסתננים. ארכיון(צילום: רויטרס)


    ה', מסתנן שמוחזק גם הוא במתקן חולות, סיפר: "אני מבקש מקלט, לא באתי לכאן כדי לפשוע או לעשות בלגן. אני לא יודע מה הסיבה שאני כאן בחולות ושהמדינה לא מחזירה תשובה בנוגע לבקשת המקלט שלי. אם המדינה חתמה על אמנה להגנה על פליטים אני בסך הכל מבקש שהיא תנהג לפיה. לא הצלחתי לחיות באריתראה כבן אדם, זה כמו בית סוהר אחד גדול - חיים תחת דיקטטורה ומלחמה. אני רק רוצה את החופש שלי ומקווה שנשתחרר מכאן".

     

    עוד בעניין פסיקת המסתננים:

    העליון קבע: מסתננים שיתנגדו ל"גירוש מרצון" יהיו חופשיים אחרי חודשיים

    בהיעדר אפשרות לכפות גירוש: השופטים הציעו לתחוֹם את מגורי המסתננים

    תושבים בדרום תל אביב: "נביא את כל העם לבית של מרים נאור"

     

    לפי החוק הקיים, ניתן להחזיק אזרח זר במאסר לתקופה בלתי מוגבלת עד ש"ישתכנע" להסכים לגירוש מרצון, ובפסיקתם הגבילו מאוד השופטים את היכולת של המדינה לכפות גירוש על מי שמתנגד לכך באמצעות מאסר ממושך. תושבים בדרום תל אביב הפגינו הערב בעקבות ההחלטה. שפי פז, ממובילות מאבק התושבים נגד המסתננים, אמרה: "אם השופטים הנאורים רוצים אותם אצלנו - אנחנו נעבור לגור אצלם ברחובות היפים ברחביה ונפגין בכל שבת".

      

    פסקו נגד כליאה ממושכת: השופט אליקים רובינשטיין (מימין), נשיאת העליון השופטת מרים נאור והשופט חנן מלצר (צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג) (צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג)
    פסקו נגד כליאה ממושכת: השופט אליקים רובינשטיין (מימין), נשיאת העליון השופטת מרים נאור והשופט חנן מלצר(צילום: אלכס קולומויסקי, גיא אסיאג)

    תושבים בדרום ת"א הפגינו נגד הפסיקה (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
    תושבים בדרום ת"א הפגינו נגד הפסיקה(צילום: יריב כץ)

     

    בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי את הערעור שהגישו אזרחים זרים וארגוני זכויות אדם. הארגונים שהובילו את התביעה - הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב וארגוני זכויות האדם המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, ARDC, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם ואס"ף - בירכו הערב על ההחלטה. "בית המשפט העליון קבע היום שאי אפשר להחזיק את מבקשי מקלט במעצר בלתי מוגבל כאמצעי לחץ. בהחלטתו היום החליט שלא להכשיר הסדר דרקוני וחסר תקדים בחומרתו שמאפשר כליאה ללא הגבלת זמן של אנשים חפים מפשע".

     

    לפי הארגונים, "מאז 2012 חיו בישראל 64,000 מבקשי מקלט. כיום נותרו רק 28,000 אריתראים ו-8,000 סודנים. מבקשי המקלט נמלטים מישראל באלפיהם עקב התעמרות הרשויות, גם ללא הלחץ העצום שמופעל עליהם באמצעות כליאתם. אנחנו נמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תתן מענה אנושי למבקשי המקלט שחיים כבר עשור בגבולותיה, תאפשר להם להגיש בקשות המקלט, תבחן אותן ותיתן מעמד למי שזכאי לכך".

     

    שקד: לא נרפה עד שנפתור את הבעיות    (צילום : עידו ארז)

    שקד: לא נרפה עד שנפתור את הבעיות    (צילום : עידו ארז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ד"ר טלי קריצמן אמיר, מומחית לדיני פליטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, מצננת את ההתלהבות: "בית המשפט העליון לא פסל את האפשרות להרחיק מבקשי מקלט לאוגנדה ולרואנדה, הגם שאלו מדינות שלישיות שאינן מספקות פתרון עם אופק בטוח לאותם מבקשי המקלט, ולמרות שהסכם ההעברה של מבקשי המקלט שנכרת עמן הוא חשאי ולא מספק.

     

    "יחד עם זאת", המשיכה קריצמן אמיר, "בית המשפט עמד על כך שלא ניתן יהיה לכפות על מבקשי המקלט את העברתם למדינות שלישיות באמצעות מעצר ממושך המוטל על מי שאינם משתפים פעולה בהרחקתם, באומרו כי העברה למדינה שלישית דורשת הסכמה חופשית שלא ניתן לכפות אותה על ידי שלילת חירות. בכך בית המשפט מנע ניסיון נוסף להפעיל מדיניות פסולה כלפי מבקשי המקלט, שבמהותה מבקשת לדחוק את מבקשי המקלט אל מחוץ לישראל באמצעות המאסת החיים בה עליהם עד שיסכימו לצאת ממנה".

     

    לפי נתוני ארגון אמנסטי, עד יוני 2017 הוגשו 8,490 בקשות מקלט של אריתראים, 5,274 של סודנים ובסך הכל 13,764. מתוך בקשות המקלט נדחו עד נובמבר בשנה שעברה 2,066 בקשות על הסף ו-1,350 נדחו בהליך של סדר דין מקוצר. סך הכל 7,282 בקשות מקלט לא נענו. לפי נתוני הארגון, רק שני סודנים ושמונה אריתראים קיבלו מעמד פליט בישראל.

     

    פעילים שמלווים את מבקשי המקלט שוחחו עם ynet וסיפרו כי לאחר קביעת בג"ץ הם פועלים להרגיע את מבקשי המקלט, משום שלטענת הפעילים פסק הדין במובנו ההצהרתי מאשר את גירוש הפליטים והדבר יגרום לבלבול ולפחד בקרב מבקשי המקלט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים