נתוני השנה החדשה: פחות סטודנטים לתואר ראשון, צמצום במוסדות המחקר

באוניברסיטה העברית בירושלים. פחות בוחרים במוסדות המחקר(צילום: אוהד צויגנברג)

שנת הלימודים האקדמית תשע"ח, שתיפתח ביום ראשון הקרוב, ממשיכה להבליט ממצאים מדאיגים: מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה כי מספרם של הלומדים לתואר ראשון יעמוד על כ-232 אלף לעומת כ-233 אלף בשנה הקודמת. בד בבד עולה מהנתונים כי גם השנה צפויה ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות, לעומת עלייה במספר הסטודנטים במכללות.

סקר: "סטודנט עובד סוגר שנה עם חוב של 15 אלף שקל"

מקצועות העזר הרפואיים - הכי מבוקשים באוניברסיטאות

309,530 סטודנטים יפתחו את השנה החדשה ב-62 מוסדות להשכלה גבוהה. כ-64 אלף מתוכם ילמדו לתואר שני, כ-11 אלף לתואר שלישי וכ-1,200 יעשו לימודי תעודה. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו לתואר ראשון באוניברסיטאות 74,710 סטודנטים (ירידה של 2.5% לעומת השנה הקודמת). לעומת זאת, במכללות ילמדו 91,670 סטודנטים (עלייה של 2.3%) לתואר ראשון.

יוצאים לדרך באקדמיה (ארכיון)(צילום: מוטי קמחי)

במועצה להשכלה גבוהה אמרו בהתייחס למתרחש באוניברסיטאות ובמכללות כי "מדובר בהמשך מגמת הירידה של מספר הסטודנטים בקמפוסים הראשיים של אוניברסיטאות המחקר בשנים האחרונות, צמצום הפעילות האקדמית במסלולים באחריות האוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן, והעברה הדרגתית של תוכניות הלימודים במוסדות אלו למכללות העצמאיות".

במל"ג הסבירו כי "בשנים האחרונות אנו עדים למיצוי שכבת הגיל הפונה ללימודי תואר ראשון. מגמה זו נובעת מכמה גורמים: ההתייצבות בשיעורי הזכאות לבגרות, ההתייצבות בשיעור הזכאים העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות וכן ההאטה בקצב הגידול של קבוצת הגיל הרלוונטית לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה".

עוד אמרו במל"ג כי "ההאטה הכללית של מספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות, המושפעת בין היתר מהתייצבות בגודל השנתון הרלוונטי, נותנת את אותותיה גם במספר המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. הצורך במיקוד מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות הביא לצמצום טבעי במספר מוסדות הלימוד".

כ-58,750 סטודנטים צפויים להתחיל את לימודי שנה א' של התואר הראשון באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה, כ-1,000 סטודנטים פחות משנה שעברה. מספר הסטודנטים החדשים באוניברסיטאות ינוע סביב 22,750 - ירידה של כ-1,300 סטודנטים לעומת תשע"ז. במכללות האקדמיות צפויים להתחיל ללמוד בתשע"ח כ-27,860 סטודנטים חדשים, בדומה לתשע"ז, מהם 17,260 במכללות המתוקצבות ו-10,600 במכללות החוץ תקציביות. מספר הסטודנטים החדשים במכללות האקדמיות לחינוך צפוי לעלות במעט לכ-8,150 בתשע"ח.

הגידול בלימוד לתואר שני 

לעומת זאת, חל גידול של 2.6% במספר הסטודנטים הלומדים לתואר שני. במל"ג צופים כי מספרם באוניברסיטאות יעלה במעט לכ-39,510. במכללות האקדמיות ילמדו השנה כ-15,070 סטודנטים לתואר שני (עלייה של כ-7.7% יחסית לתשע"ז). 11,200 סטודנטים המהווים כ-75% מהלומדים לקראת תואר שני במכללות האקדמיות ילמדו במכללות חוץ תקציביות המתמקדות בלימודי מנהל עסקים.

לפי הנתונים, תחומי הלימוד המבוקשים ביותר המוצעים במכללות האקדמיות הם משפטים, מנהל עסקים, מדעי החברה ומקצועות מתחום ההנדסה. שני התחומים הראשונים נלמדים ברובם הגדול במכללות הפרטיות ומרבית המקצועות במדעי החברה וההנדסה נלמדים במכללות המתוקצבות. חלקם של המועמדים באוניברסיטאות בתשע"ו היה גדול יותר בתחומי הנדסה (20%) ומקצועות עזר רפואי (12%), לעומת חלקם במכללות האקדמיות: 14% ו-8% בהתאמה. לעומת זאת, בתחומי עסקים, מדעי הניהול ומשפטים חלקם של המועמדים למכללות האקדמיות גבוה יותר בהשוואה לחלקם באוניברסיטאות: עסקים ומדעי הניהול - 19% לעומת 4.5% ובמשפטים - 13% לעומת 4%.

בשנת הלימודים הקודמת, רוב הסטודנטים לתואר ראשון למדו הנדסה ואדריכלות (כ-19%), מדעי החברה (18.6%), חינוך והכשרה להוראה (17%), עסקים ומדעי הניהול (כ-9%), משפטים (כ-7%) מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7%) מקצועות עזר רפואיים (6.5%). המקצועות שבהם היה אחוז הסטודנטים הנמוך ביותר הם המדעים הפיסיקאליים (1.4%), רפואה (1.1%) וחקלאות (0.6%).

בתשע"ז עלה מספר הסטודנטים החדשים בתחומי הטבע והטכנולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות והגיע ל-17,240, עלייה משמעותית של כ-6% בהשוואה לתשע"ו. זו העלייה הגדולה ביותר ב-10 השנים האחרונות בתחומים אלו, שמתרכזת בעיקר בלימודי הנדסה באוניברסיטאות ומדעי המחשב במכללות האקדמיות, וזאת כחלק מיעדיה של התכנית הרב-שנתית.

31% מהסטודנטים בשנת הלימודים תשע"ז היו ממחוז תל אביב, 17.6% ממחוז מרכז, 14% ממחוז דרום, 13.7 ממחוז ירושלים, 13.4% ממחוז חיפה ו-9.7% ממחוז צפון. במל"ג ציינו כי לאורך השנים חלה עלייה במספר הסטודנטים מהפריפריה שנכנסים בשערי ההשכלה הגבוהה וזאת בשל הפניית המשאבים התקציביים שנדרשו לכך אל שני המחוזות הרלוונטיים.

מספר הלומדים במחוז הצפון גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לתחילת העשור הקודם. בחלקם של המוסדות הממוקמים במחוז ירושלים נמשכת הירידה העקבית ובשנים האחרונות כ-14% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במוסדות להשכלה גבוהה הממוקמים במחוז ירושלים לעומת כ-23% מהם בתחילת שנות ה-90.

מהוות רוב בכל אחד מהתארים 

חלקן של הסטודנטיות מבין כלל הסטודנטים בישראל עמד בתשע"ז על כ-59%, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים, בעיקר בשנות ה-90. הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון - 58%, בתואר השני - 63% ובתואר השלישי - 53%.

חלקן של הנשים בקרב הלומדים לתואר ראשון ממשיך לעלות בשנים האחרונות מכ-55% בתש"ע, בעיקר כתוצאה מגידול בשיעור הנשים במכללות האקדמיות (49% בתש"ע ל-56% בתשע"ז). באוניברסיטאות שיעור הנשים ירד מ-55% בתש"ע ל-53% בתשע"ז.

גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים. בשנת תש"ן חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את רף ה-50% ובתשע"ז הגיע, כאמור, שיעורן ל-63%. העלייה בשיעור הנשים נובעת מכניסת המכללות האקדמיות ללימודי תואר שני, שבהן שיעור הנשים עולה ואף גדול משיעורן באוניברסיטאות. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את רף ה-50% בסוף שנות ה-90 והתייצב בשנים האחרונות על כ-53%.

בד בבד, עם העלייה בהשתלבות הנשים בלימודים אקדמיים, חלו שינויים גם בתחומי הלימוד שאליהם הן פונות. בתחומים: עסקים ומדעי הניהול, משפטים, רפואה, מדעי החברה והנדסה ואדריכלות חלו עליות בהשתתפותן של הנשים בכלל הלומדים בתחומים אלו בשני העשורים האחרונים. לדוגמה, שיעור הנשים שלמדו לתואר ראשון במנהל עסקים עלה מכ-32% בתש"ן לכ-59% בתשע"ז, ובמשפטים מ-43% ל-52%. גם בתארים מתקדמים עלה שיעור הנשים במרבית תחומי הלימוד, אך גם כאן עיקר העלייה נרשמה במהלך שנות ה-90.

יותר סטודנטים ערבים 

מנתוני המל"ג עולה עוד כי בשני העשורים האחרונים עלה אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון. הגידול המשמעותי חל בשנות ה-90 ושיעורם עלה מ-7% בתשנ"ו ל-10% בתש"ס, ומאז נשאר יציב עד תחילת העשור הנוכחי. משנת הלימודים תשע"א החל גידול באחוז הסטודנטים שהגיע ל-16.2% בתשע"ז. העלייה בשיעור ההשתתפות של הסטודנטים הערבים נבעה בעיקר מפתיחתם של המסלולים האקדמיים באחריות אוניברסיטאית ושל המכללות האקדמיות לחינוך באזורי הפריפריה, שבהם מרוכזת האוכלוסייה הערבית.

הגידול בהשתתפותה של האוכלוסייה הערבית התרחש בכל מערכת ההשכלה הגבוהה. באוניברסיטאות עלה שיעור הסטודנטים הערבים בתואר הראשון מ-9.0% בתש"ס ל-16.5% בתשע"ה, ובתשע"ז ירד במעט ל-15.5%. במכללות האקדמיות נע חלקם של הסטודנטים הערבים בקרב הלומדים בהן בעשור הקודם סביב ממוצע של 5.5%, ובעשור הנוכחי החל לעלות, הגיע בתשע"ה ל-9.8% ובתשע"ז עלה ל-14.6%.

הגידול בשיעור הסטודנטים הערבים במכללות האקדמיות ובהתאמה הירידה בשיעור בקרב הלומדים באוניברסיטאות בשנה האחרונה, נבע הן מהכללת אוניברסיטת אריאל בתוך נתוני האוניברסיטאות, והן מצמצום תוכניות הלימודים במסלולים האקדמיים בחסות האוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן והעברתן למכללות העצמאיות, שבהן יש אחוז גבוה יחסית של לומדים ערבים. במכללות האקדמיות לחינוך עלה שיעורם מ-21% בתש"ס ל-23.8% בתשע"ז.