לפרוץ את גבולות הקלאסיקה: 30 ל"מוזיקה נובה"

קלאסיקה פורצת גבולות. אנסמבל "מוזיקה נובה"

בישראל של לפני שלושים שנה, אירועים של מוזיקה חדישה היו נדירים. לא היה שום הרכב שניגן מוזיקה עכשווית, והתזמורות כמעט שלא נגעו במוזיקה כזו. ובמידה שכן, הם הגבילו נגינת יצירות חדשות ל"לא יותר מעשר - שתים עשרה דקות. יותר מזה הקהל לא מוכן להקשיב".

אבל היו מוזיקאים בודדים שכן עסקו בתחום. אחד מהם היה המנצח ליאור שמבדל: "באותו זמן כתבתי הרבה יצירות ורציתי גם לשמוע אותן, מוזיקה חדישה תמיד עניינה אותי". יום אחד, בראשית שנות השמונים בהולנד, פגש ליאור שמבדל בנגן הבאסון זין בן. בן היה אז נגן באסון ראשי בכמה תזמורות הולנדיות וחבר בהרכבים שניגנו מוזיקה חדישה דרך קבע. יחד החליטו השניים "להקים קבוצה ברוח 'דם יזע ודמעות' - קבוצה שתעשה מוזיקה חדישה, שכל המבצעים מצטיינים וגם כותבים את המוזיקה לעצמם". מן הרעיון הזה צמחה "מוזיקה נובה".

השניים החלו במבצע גיוס נגנים שהסתיים בהעמדת תזמורת בת שבעה עשר נגנים – למעשה כלי אחד מכל קבוצת כלים בתזמורת סימפונית: שני כינורות, ויולה, צ'לו, קונטרבס, חליל, אבוב, קלרנית, באסון, קרן,חצוצרה, טרומבון, טוּבּה, כלי הקשה ופסנתר. כל הנגנים שהתגייסו לתזמורת החדשה היו נגנים ראשונים, ראשי הקבוצות בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בתזמורת הקאמרית הישראלית ובתזמורת הסימפונית ירושלים.

הקונצרט הראשון התקיים ב"צוותא", בפברואר 1986. השמועה בדבר קונצרט - שמתחילתו ועד סופו ישמיע רק מוזיקה עכשווית - עשתה לה כנפיים. בין אם מתוך סקרנות לשמה או אהבת מוזיקה יוקדת - חובבי המוזיקה הקלאסית נהרו והאולם התמלא כליל. בבת אחת התחוור - יש קהל למוזיקה עכשווית.

"בקונצרט הראשון הייתה יצירה אחת של מלחין שגם ניגן, הויולן זאב שטיינברג", נזכר שמבדל. "היצירות האחרות היו של יוסף טל, יאניס קסֶנאקיס היווני שפעל בצרפת ושל המלחין הצרפתי אדגר וַארֶז. והחזרות לקונצרט הזה היו מהלך גדוש התרגשות וחדוות יצירה אמנותית". בהמשך השנה הפכה הקבוצה לעמותה, והחלה מעלה קונצרטים בחללים שונים בתל אביב וגם בכנסיות, באולמות בנמל יפו, בתיאטרון ירושלים, במוזיאונים. 

איך מתייחס קהל צרכני המוזיקה הקלאסית, השמרני לכאורה, למוזיקה הזאת? "המעבר לעולם מוזיקלי יותר מתוחכם לא היה פשוט", אומר המלחין אמנון וולמן, המשמש מאז 1994 המנהל המוזיקלי של הקבוצה. "מדובר במוזיקה אקספרימנטלית, שמשלבת כלי נגינה, אמצעים אלקטרוניים, ויש בה הרבה נוכחות לסאונד. אך אף שמדובר בנישה, יש לה קהל נכבד ומשובח".

לטובת מאזינים פוטנציאליים - מה ההבדל בין מלחין לאמן סאונד?

"מלחין ואמן סאונד פועלים בקטגוריות שונות, אך האחת אינה מחליפה את השנייה. מלחין, גם אם עכשווי, עדיין בונה יצירות שיש להן התחלה אמצע וסוף, והן מבוצעות בהקשר של קונצרטים. אמן סאונד בונה יצירות בהקשר של גלריות ומוזיאונים. המוזיקה 'מוצבת' בחלל והקהל נכנס ויוצא ממנה כרצונו. חשוב להדגיש את הניסיונות שלנו לבנות יצירות מוזיקליות שמשתפות פעולה עם רקדנים, אנשי תיאטרון, תאורה, וידאו. לדעתי, יש הבדל בין מלחין שמבקש מאמן וידאו שיעשה וידאו, או מכוריאוגרף או קולנוען שמבקש מוזיקה למחול או סרט, לבין שיתוף פעולה שבו כל היוצרים עובדים על היצירה המשותפת ביחד. זה משהו שהוא בבסיס העשייה של נובה, אף שלא כל ניסיון מצליח".

יוסי שיפמן הוא מרצה ומפיק מוזיקלי, המשמש כמנהל עמותת "מוזיקה נובה".