שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מתרחב מהלך שמירת העצים ברשויות, בינתיים רק בחזקות
    משרד החקלאות מרחיב את המהלך להסמכת פקידי יערות עירוניים, שתפקידם להגן על העצים ברשויות המקומיות ולמנוע כריתת עצים בלתי מבוקרת. השנה הוסמכו לתפקיד 7 פקידי יערות חדשים, אולם אף אחד מהם לא מונה ברשויות עניות במגזר הערבי או החרדי. במשרד החקלאות מסבירים: "לרשויות החזקות קל יותר לייצר תקן, ורוב הבקשות מגיעות משם"

    מי ישמור על העצים ברשויות העניות? בשנה האחרונה מונו ברשויות המקומיות 7 פקידי יערות חדשים, שתפקידם להגן על העצים ברשויות המקומיות ולמנוע כריתת עצים בלתי מבוקרת. הפקידים החדשים הצטרפו ל-11 פקידי היערות שכבר הוסמכו על ידי משרד החקלאות, אולם רובם פועלים ברשויות גדולות וחזקות יותר - ואף אחד מהם לא מונה למשל ברשות מקומית מהמגזרים הערבי או החרדי.

     

    "לרשויות החזקות קל יותר לייצר תקן, ורוב הבקשות למינויים מגיעות משם - זה תהליך שלוקח זמן", הסביר ל-ynet פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, ד"ר ארז ברקאי, "כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוסמכו פקידי יערות עירוניים  בשלוש הערים הגדולות (ירושלים, תל-אביב וחיפה).

     

    "הרשויות לאט לאט מפנימות את הצורך בפקיד יערות מקומי והדבר החל ברשויות המבוססות והגדולות. תהליכים שקורים ברשויות המוניציפאליות מתחילים בפורום ה-15 וזה גורר עוד רשויות. אך גם מועצות אזוריות נכנסו לתהליך, דוגמת משגב וחוף כרמל ובהמשך גם לב השרון".

     

    עלייה בבקשות לכריתת עצים

    העצים בישראל מוגנים מתוקף פקודת היערות, אשר מגדירה כי כל עץ הוא מוגן, וכי יש לבקש היתר מפקיד היערות על מנת להסירו. לפיכך, ההגנה על עצים בישראל מוטלת בעיקרה על כתפיהם של פקידי היערות אשר מוסמכים לכך על ידי שר החקלאות. פקידי היערות הם עובדי קק"ל, או רשות מקומית, אשר מוסמכים להנפיק רישיון כריתה לעץ.

     

    לפני שבע שנים הוחלט במשרד החקלאות ופיתוח הכפר להרחיב את מסגרת פקידי היערות ברשויות המקומיות משלושה פקידים בערים הגדולות - לפקידי יערות בכל אחת מהרשויות החברות בפורום ה-15. הצעד נעשה מתוך אמונה בחשיבות הסביבה הנופית בתוך העיר, לטובת התושבים.

     (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    (צילום: רועי עידן)
     

    בשנת 2011 הוסמכו פקידי יערות ברחובות, רמת-גן, פתח-תקוה, ובמהלך שנת 2015 הוסמכו פקידי יערות בערים נתניה, באר-שבע, ראשון-לציון, מועצה אזורית חוף הכרמל ומועצה אזורית משגב. השנה משרד החקלאות פנה ל-20 רשויות מקומיות, אבל רק 7 החליטו להיענות לקריאה: אשדוד, גבעתיים, גבעת-שמואל, יבנה, הוד-השרון, מועצה אזורית לב-השרון ופרדס-חנה כרכור.

     

    כיום, מרבית תושבי המדינה נדרשים לפנות לפקידי היערות האזוריים של קק"ל על מנת לקבל היתר לכריתתו של עץ. בשנת 2016 נכרתו או הועתקו בישראל 125,760 עצים, לעומת שנת 2015 אז עמד המספר על 77,718.

     

    "מדינת ישראל היא מדינה שעדיין מתפתחת. הבינוי ופיתוח התשתיות תופסים חלק ניכר מהבקשות, ולכן אנחנו רואים את העלייה בכמות הבקשות לכריתה והעתקה". מציין ברקאי.

     

    מרבית העצים שנכרתו היו בצפון - באזור הגליל העליון ורמת הגולן - 24,881. רבים מהעצים שנכרתו בצפון היו לצורכי חקלאות ולאו דווקא בינוי. באזור זה רק במועצה אזורית משגב ובחיפה קיימים פקידי יערות ברשויות המקומיות. אזור השרון הוא המקום השני בכמות הכריתות עם 20,088. 

     

    כיום לאחר השינוי בחוק התכנון והבניה משנת 2008, פקידי היערות מחויבים לתת חוות דעת עבור תוכניות פיתוח ובינוי בשטח הגדול מ-35 דונם בהן קיימים מעל 50 עצים. "המהלך הזה יאפשר לשמר את עצי העיר לטובת התושבים והציבור הרחב. העצים בארץ, ובערים במיוחד, הם נכס סביבתי ונופי חשוב שמעניק לציבור תועלות רבות", מסכם ברקאי. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים