שתף קטע נבחר

"אני האימא שנאלצה לקבל פרצופים מהורי הגן"

כשליאת אברמוביץ ראתה פוסט על "ילד מאוד אלים" בקבוצת הפייסבוק של מקום מגוריה, היא נזכרה מה עברה בעצמה והחליטה לכתוב פוסט ולבקש מהורים לחשוב לפני שהם עושים שיימינג. "נאלצתי להגיע כל יום לגן ולקבל פרצופים והסתודדויות מאחורי הגב, ניכור והרגשה שהעולם חרב"

"אני האימא הזו שלפני כעשור לבן שלה היו קשיי התנהגות בגן. אני האימא הזו שיום בהיר אחד חייה התהפכו מקצה לקצה, כשאחד מהורי הגן החליט לשים את הילד שלה על המוקד.

 

"אני האימא הזו שעשתה הכול, ימים ולילות, ביחד עם כל הגורמים החינוכיים והמקצועיים כדי למצוא איך לעזור לילד שלה ולהבין איך לטפל בו, אך בין הימים ללילות נאלצה להגיע בכל בוקר ובכל צהריים לגן ולקבל פרצופים והסתודדויות מאחורי הגב, ניכור, חוסר שייכות, שבר והרגשה שהעולם חרב".

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

כך החל הפוסט שכתבה ליאת אברמוביץ באומץ על התקופה הקשה שעברה. עוד היא כתבה: "למזלי, בזמני הרשתות החברתיות לא היו כל כך פעילות והשיימינג שחוויתי היה רק בכניסה וביציאה מהגן (לגינות הפסקתי בשלב מסוים ללכת). היום, להעלות ילד, כל ילד, נשמה רכה, ואת הוריו על המוקד הפך להיות כל כך פשוט, אין מעצורים. מאחורי המקלדת הכול כל כך קל, והלב שלי נקרע כשאני רואה פוסט כזה על כל תגובותיו. באותו רגע אני חוזרת עשור לאחור להיות האימא הזו, המכווצת, האימא הזו שלתינוק שלה יש קושי שמשפיע על כל הסובבים".

 

"תחשבו על האימא של הילד" (צילום: אלבום פרטי) (צילום: אלבום פרטי)
"תחשבו על האימא של הילד"(צילום: אלבום פרטי)

אברמוביץ סיימה עם מסר להורים: "רגע לפני שלוחצים על 'פרסם', כשפייס שואל 'על מה את חושבת', תחשבו רגע על האימא הזו, האימא הזו שבקלות יכלה להיות כל אחת מכן".

 

תחושת כעס וחוסר שייכות

"החלטתי לכתוב את הפוסט אחרי שקראתי באחת הקבוצות הפופולריות בעירי על מקרה של ילדון בן שלוש, שלטענת כותבת הפוסט הוא 'ילד מאוד אלים'. הפוסט נכתב בצורה שבעיניי הייתה מאוד קשה ולא הולמת, וחלק מהתגובות לפוסט היו אף חמורות יותר. התחושה שלי הייתה שהעלו ילד קטן על המוקד, ויותר מזה - ששמו את הוריו במקום מאוד לא פשוט", מספרת אברמוביץ, אימא לשלושה ילדים עם הפרעות קשב, ששניים מהם עם תסמונת טורט.

 

הרגשת שאת מבינה מה עובר על אותו הורה?

"כשקראתי את הפוסט ואת התגובות הרגשתי איך אני חוזרת כמעט עשור לאחור, כשהבן שלי היה בגן ואחד האבות טען שהוא פגע בביתו. בדיעבד מה שהוא טען לא היה ולא נברא, אך הבחירה של אותו הורה לדבר על הנושא עם כל הורי הגן ובכל הזדמנות גרמה לפגיעה קשה הן בילד והן בנו, ההורים.

 

"אני זוכרת את תחושות הבושה, הבדידות, הכעס וחוסר השייכות שליוו אותי באותה תקופה, זה השפיע עלינו מאוד. ידענו שאנחנו עושים הכול עם הגורמים החינוכיים והמקצועיים כדי לבדוק את הנושא ולהבין מה קורה, והתחושה הזו שכל המבטים עלינו בכל פעם שהגענו לקחת את הילד מהגן הייתה קשה מנשוא.

 

"למזלי, באותה תקופה, כפי שכתבתי בפוסט, לא היו רשתות חברתיות פעילות, אבל שיימינג הוא שיימינג וגם בלי הרשתות התחושות היו קשות. כשכתבתי את הפוסט ראיתי למול עיניי את ההורים של הילדון הקטן, וממש יכולתי להרגיש את מה שהם עוברים כשהם קוראים את הפוסט ואת שלל התגובות הקשות. גם אם צריך לעשות משהו כדי לעזור לילד - כי הרי אין ילדים אלימים בגיל כזה, יש ילדים שאולי קשה להם וצריכים עזרה - כשאתה חווה כזה שיימינג, זה מקשה על כל ההתנהלות".

 

קראו עוד:

- נבחרת כדורגל בביה"ס - הכניסה אסורה לבנות

- הורות, לא מה שחשבנו

- הייתם ילדים דחויים? כך תיראה ההורות שלכם

 

הופתעת שכל כך הרבה אנשים הזדהו איתך?

"למען האמת לא הופתעתי מכמות התגובות. כמנחת הורים ומנהלת מחלקת הורות, משפחה ורווחה חינוכית בעיריית חולון אני מלווה המון הורים לילדים עם קשיים כאלה ואחרים, ולצערי זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בפוסטים קשים שנכתבים על ילדים. לפעמים זה אפילו מעבר לפוסטים, זה מגיע להפגנות ולפעולות קשות שמטרתן לסלק ילדים. זה נוראי בעיניי. אז הוויראליות של הפוסט לא הפתיעה אותי, רק חיזקה בי את המחשבה שטוב שכתבתי ושצריך לעשות מעבר לרק לכתוב.

 

"היו המון תגובות של הזדהות. זה מלמד שהרבה משפחות עוברות את זה. התגובה שהכי ריגשה אותי הייתה דווקא תגובה פרטית של אותה אימא מהפוסט המדובר. היא כתבה שהתרגשה מהפוסט והודתה לי על החיזוק. חוץ מזה היו לא מעט תגובות מרגשות, קצת תיקון לתגובות הקשות מהפוסט המקורי".

 

מה את יכולה להמליץ להורים שנמצאים במצב שאת היית בו לפני שנים?

"אני בעיקר רוצה לחזק, להגיד שנכון שכרגע זה נראה סוף העולם, אבל כמו הוויראליות כך גם המהירות שבה עוברים לנושא הבא, ובסוף זה יעבור והדברים יחזרו לרגיעה. עם זאת חשוב מאוד לא להתעלם מצלצול ההשכמה, ואם יש קושי לילד, שבדרך כלל מתבטא בהתנהגות, זה הזמן לבדוק ולטפל עם כל מי שצריך כי מגיע לילדים שלנו שנדאג לטפל בהם.

 

"אין ילדים רעים, יש ילדים שקשה להם, והתפקיד שלנו כהורים הוא לאתר את הקושי ולטפל בו כדי שלילדים שלנו יהיה טוב". 

 

הפוסט המלא:

 ( )
 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום פרטי
"זוכרת את תחושות הבושה והבדידות"
צילום: אלבום פרטי
מומלצים