שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

כששופט מחייב אישה שברחה מבעל מכה לקום כל בוקר ב-5:30

שרת המשפטים ושר הרווחה סיירו במקלט לנשים מוכות מהמגזר החרדי ושמעו את סיפוריהן הקשים. שקד: "מערכת המשפט צריכה לגלות יותר הבנה למצוקות". במקביל הוועדה לזכויות הילד דנה בתופעה של “ניכור הורי“ וסיכמה: ”צריך להגיב יותר מהר בזיהוי ובטיפול“

שרת המשפטים איילת שקד נוהגת לומר שמשרד המשפטים הוא בראש ובראשונה משרד חברתי. די להזכיר את העובדה שהוא אחראי על יחידות הסיוע המשפטי ועל הסנגוריה הציבורית שעוסקת במתן סיוע משפטי למעוטי יכולת. כחלק מהחשיבות החברתית שמייחסת שקד למשרדה, היא סיירה לפני ימים אחדים יחד עם שר הרווחה חיים כץ במעון ”בת מלך“ בירושלים המיועד לנשים מוכות דתיות וחרדיות.

 

עמותת "בת מלך" הוקמה ב-1997 מתוך הבנה שלנשים מוכות דתיות וחרדיות יש צרכים יחודיים השונים מאלה של כלל הנשים ויש לתת להם מענה בנפרד. העמותה מפעילה שני מקלטים, האחד בתוך ירושלים והשני בסביבתה של העיר, ועד היום סייעה ליותר מאלף נשים.

שקד וכץ במעון. "נחשפנו למקרים חמורים ביותר" ()
שקד וכץ במעון. "נחשפנו למקרים חמורים ביותר"

במהלך הסיור שמעו השרים את סיפוריהן הקשים של הנשים השוהות במקלט ונחשפו למצוקותיהן ולקשיים שהן חוות. אחת מהן סיפרה בבכי על האלימות הרבה שספגה מבעלה מייד אחרי נישואיהם. זה התחיל בכך שקרא לה ”מטומטמת“ כשביקשה לסדר תמונה בבית והידרדר עד מהרה לאלימות פיזית ומילולית שיטתית, שכללה אפילו קציבת זמן לשהייה בשירותים ותגובה אלימה אם חרגה מהזמן שהוקצב לה. האישה סיפרה כי נמנעה מלהתגרש מבעלה ”כדי להגן על הילדים“, כלשונה, וכי רק לאחר שבעט בבטנה בעת שהיתה בהיריון הבינה שלא ניתן להמשיך כך ונמלטה מביתה עם כמה מילדיה.

 

אשה אחרת, שהתגוררה בבני ברק, סיפרה לשרים כי גם אחרי שנמלטה למקלט בירושלים יחד עם ילדיה, בעלה המכה התעקש שהיא תמשיך להביאם מדי בוקר לבתי הספר בבני-ברק. לדבריה השופט לענייני משפחה קיבל את הדרישה וכך נאלצה האם להעיר את ילדיה מדי בוקר ב-5:30 כדי להספיק להביא אותם באוטובוס.

 

על הצרכים המיוחדים של הנשים החרדיות וילדיהן למדו השרים בין השאר כשהתברר להם שהמחשב שבמקום סגור בתוך ארון. כששאלו לפשר הדבר הסבירו להם כי כמה נשים חרדיות חוששות מכך שילדיהם ייחשפו למחשב, גם אם מותקנת בו תוכנה לסינון תכנים, והחזקתו בארון מאפשר לשלוט על מי שמשתמש בו.

 

 

"זה היה ביקור ייחודי ומרגש“, אמרה שקד בתום הסיור. ”נחשפנו למקרים חמורים ביותר של התעללות אכזרית בנשים. אפעל להביא את מערכת המשפט לגלות הבנה גדולה יותר למצוקתן. בין היתר אפעל לשינוי התקנות שיאפשרו גמישות רבה יותר בשליחת הילדים למוסדות חינוך בעת שהאישה שוהה במקלט“.

 

״פגשנו גיבורות שאזרו אומץ וכוחות בלתי רגילים לצאת ממעגל של התעללות“, אמר גם השר כץ. ”בשנה האחרונה הובלנו מהלכים משמעותיים, ביניהם הגדלת תקציב המקלטים, במטרה להעניק לנשים האלה את מירב הכלים לבנייה אישית ויציאה לדרך עצמאית“.

 

כשההורה משתמש בילד אחרי גירושים

הוועדה לזכויות הילד של הכנסת עסקה באחרונה ב“ניכור הורי“. הכוונה למצב שבו בעיצומו של הליך גירושים או לאחריו אחד ההורים מונע מהילד לראות את ההורה השני ומסית נגדו. בדיון התברר כי מערכת המשפט לא ערוכה להתמודד עם התופעה, שהולכת ומחמירה ופוגעת קשות בילדים הנקרעים בין הוריהם.

 

בדיון עלתה השאלה כיצד הרשויות יכולות וצריכות להתערב בנושא למען טובת הילד. יו“ר הוועדה, ח“כ יפעת שאשא-ביטון, הדגישה בפתיחת הדיון כי הדגש איננו על המלחמה בין ההורים אלא על טובת הילד, ו“איך אנחנו עוזרים לילדים לעבור את התקופה הזו, כך שיזכו גם לאימא וגם לאבא לאחר הגירושים“.

ח"כ יפעת שאשא ביטון. לזרז את התהליך (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
ח"כ יפעת שאשא ביטון. לזרז את התהליך(צילום: אלעד גרשגורן)
 

השופט בדימוס פיליפ מרכוס, שטיפל בתיקי משפחה, אמר בדיון כי "עיקר העבודה צריכה להיות בתכנון עתידי, כי בדיעבד קשה מאוד להשפיע על הורים שנתונים בתוך מאבק. ראשית יש להביא להכרת התופעה בקרב ציבור ההורים, שנית יש לחנך את ההורים ולהגביר בהם את מחויבות לכך שיעודדו את הילד להיות בקשר גם עם ההורה השני, ושלישית צריך ללמד את כל מי שעובד עם המשפחה, ובעיקר רופאי ילדים ומשפחה, שיידעו לזהות מקרים של ניתוק קשר עם אחד ההורים ויטפלו בכך".

 

לדבריו "צריך לחנך גם את עורכי הדין, שכאשר מגיע לקוח ומביע חשש שההורה השני משפיע על הילד הוא יזהה את המקרה כדחוף ויפנה לבית המשפט שיוציא צווים ובמקרה הצורך גם יטיל סנקציות. ולבסוף צריך לחנך גם את השופטים לתת דחיפות בהתערבות מידית במקרים האלה, כי רק אם אתה פועל מידית יש לך סיכוי לטפל במקרים האלה".

 

צופית גרנט שנכחה בדיון סיפרה כי היא עובדת על סדרה דוקומנטרית בנושא. “צריך להפריד את נושא הניכור מסוגית הגירושין ויגדירו אותו כהתעללות בילד. ההורה המנכר מטפל בילד ונותן לו הכל, אך באותו זמן הוא מלמד אותו שהאב בהמה או שהאמא בגדה. נכון להיום למשרד הרווחה אין מענה לאף משפחה שיש בה ניכור הורי וצריך מסגרות".

 

ד"ר יואב מזא"ה מהקריה האקדמית אונו הסכים עם דבריה ואמר כי “המחקר מלמד שניכור הורי הוא סוג קיצוני של התעללות ופגיעה בילדים. מה היינו עושים אם היה חשד שההורה מכבה סיגריות על הילד? גם במקרה של ניכור צריך לפעול באותה מהירות. כיום אין הכשרה לא לשופטים ולא לעובדי הרווחה על הסימפטומים לניכור ועל והצורך בהתערבות מידית".

 

דנה בר נר מעמותת "הורים שווים“ גילתה בדיון כי "בקנדה מחליפים משמורת ל-90 יום כשמזהים ניכור ומכניסים את כל המשפחה לתהליך מלא“, ואילו ליאור חיות, מעמותת "ניכור הורי“, התלונן על הסחבת אצלנו ואמר כי ”כשהורה מנוכר עוברים מספר חודשים עד שמתקיים דיון בבית המשפט, ואז שולחים להכין תזכיר וגם זה נמשך מספר חודשים. בינתיים הילד כבר ’שבוי‘ בניכור".

 

אם לשמונה ילדים מהמגזר החרדי סיפרה לחברי הוועדה כי תופעת הניכור ההורי חוצה מגזרים. "אין לי קשר עם אף אחד מהילדים שלי כבר שנים, ובחצי השנה האחרונה אני גם לא רואה את הקטנה“, סיפרה. ”ביום שהחלטתי להתגרש אבא שלהם החליט שאני עלולה לרצוח מישהו. עברתי אבחון והחליטו שאני יכולה לקבל משמורת על הילדים, אבל בינתיים הם כבר עברו שטיפת מוח".

 

רקפת עצמון, עובדת סוציאלית ראשית לעניין סדרי דין במשרד הרווחה, הזהירה מפני זילות המושג ”ניכור הורי“ והבהירה כי לא כל קושי בקשר בין ילד להוריו הוא ניכור הורי".

 

בתום הדיון קראה ח"כ שאשא ביטון לבתי המשפט לתת עדיפות לטיפול במקרים של ניכור הורי. ”אנחנו חייבים לשים דגש על מהירות התגובה, גם הרווחה וגם מערכת בתי המשפט“, אמרה. ”נבקש שבמקרים של גירושים וסכסוכים יהיה תעדוף והתהליך יהיה מהיר יותר מכפי שקורה היום. משרד המשפטים – יש להנגיש מידע לילדים, שידעו מי הכתובת שאליה הם יכולים לפנות. כיום זה לא עולה בדעתם, וצריך שיידעו שיש להם כתובת. לצד כל זאת צריך לקיים הכשרה לאנשי צוות, גם במערכת המשפט, הבריאות והחינוך. אנחנו חייבים להיות שם כדי לזהות את הדברים בזמן”.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים