גורל או בחירה? 5 מיתוסים על ייעוד
האם אתם מרגישים שאתם זורמים עם החיים ומשתנים לפי האירועים שקורים לכם או שאתם שולטים בכל מה שמתרחש סביבכם ולשביעות רצונכם? לכל אחד מאיתנו יש ייעוד, השאלה היא איזו תפיסה מובילה אותנו בדרך להגשמתו. מיכל פולת עושה סדר ומנפצת מיתוסים
1. "יש ייעוד אחד"
ייעוד זה מלשון יעד. הכוונה היא ליעד שאליו החלק הנשמתי שלנו רוצה להגיע. אבל יש לנו יותר מיעד אחד. למעשה, יש לנו מערך שלם של ייעוד, שכולל בתוכו הרבה יעדים. אנחנו כנשמות שעוטות על עצמן גוף, מגיעים לכדור הארץ כדי להתנסות בכל מיני חוויות, ללמוד כל מיני שיעורים ובמילה אחת: להתפתח. כדי לעשות את ההתפתחות הזו, אנחנו מכינים לנו מראש תכנית חיים תאורטית, שנקראת גם "תסריט" או "רשימה". בתוך התוכנית הזו, יש יעדים גדולים, יש יעדי ביניים, ויש יעדים קטנים. יש גם יעדים בנושאים שונים ומסוגים שונים.
זה יכול להתבטא בכך שיש תקופות בחיים שאנחנו נמשכים מאוד לעסוק במשהו מסוים, ואחרי כמה חודשים או שנים התחום הזה מפסיק לעניין אותנו.
זה גם יכול לבוא לידי ביטוי במשיכה לעסוק בכמה תחומים במקביל.
בתקופה הנוכחית, שהיא תקופה של התפתחות התודעה האנושית ומעבר לעידן החדש – ריבוי היעדים נפוץ יותר מאשר בתקופות אחרות בהיסטוריה שלנו. בשנים האחרונות, התחילו להתעורר בנו הייעודים של העידן החדש, בעוד להרבה מאתנו יש במקביל גם ייעודים של העידן הישן. זו אחת הסיבות שהרבה אנשים חשים בלבול ותחושה של אובדן דרך. אז כדאי להבין שזה לא רק בסדר, אלא אפילו טבעי אם אתם נמשכים כרגע לכל מיני כיוונים חדשים ושונים.
2. "ייעוד זה משהו שנקבע עבורנו"
יש אנשים שחושבים שהייעוד נבחר עבורנו על ידי משהו גדול וחיצוני לנו, ולנו, "הקטנים", נותר רק לצלוח את המבחן, לגלות מהו אותו הייעוד, ולהצליח לממש אותו. המחשבה הזו מגיעה מתפיסה שמנתקת אותנו בני האנוש מהאלוהות או מהבריאה. למעשה, כל אחד מאיתנו הוא חלקיק אלוהי, שמהווה חלק אינטגרלי מהבריאה. הייעוד לא נקבע עבורנו דרך מישהו חיצוני לנו, אלא אנחנו בחרנו אותו עבור עצמנו; החלק הנשמתי שלנו (שזה אנחנו ברמה הגבוהה), בחר אותו, בהתאם לתוכנית הבריאה הכוללת ובשיתוף איתה.
מילוי הייעוד הוא בעצם מילוי הרצון העמוק שלנו. הרצונות וההכוונה הפנימית שלנו כל הזמן מובילים אותנו אל עבר הייעוד, רק שהרבה פעמים אנחנו חושבים שיש משהו מעבר, ואנחנו נלחמים בהכוונה הפשוטה שאנחנו מקבלים מבפנים. התרגלנו לחשוב שצריך לעבוד קשה ולהתאמץ, וכשאנחנו מקבלים הנחיה לעשות דברים שקלים לנו או מהנים עבורנו, זה הרבה פעמים בלתי-נתפס עבורנו. לפעמים ההכוונה הפנימית שלנו מכוונת אותנו לדברים שאנחנו מתרגשים לעשות אבל מפחידים אותנו, ואז אנחנו לא ממשים את הרצון שלנו בגלל פחד.
בפעמים אחרות, הייעוד שלנו מתממש דרך דברים שקורים לנו בחיים ואנחנו לא מבינים למה הם קורים ואפילו מתנגדים להם. לכן, במקומות בחיים שבהם נראה לנו שהדברים אינם כפי שהיינו רוצים שיהיו, כדאי לשאול איזה חלק עמוק בתוכנו רוצה שכך שיהיה. מתוך הבנה שהחיים הם לא נגדנו ודברים קורים עבורנו ואתנו, כדאי לשאול איך מה שקורה משרת את ההתפתחות שלנו. לפעמים אנחנו מפחדים שאם נודה שחלק בתוכנו רוצה את המציאות הנוכחית, אז זה יהווה מעין הסכמה מצדנו למצב להישאר כפי שהוא ויקבע אותו. אבל דווקא כשאנחנו מבינים מה החלק בנו שרצה את המצב הנוכחי ומה ההתפתחות הנדרשת מאתנו - אז אפשר להתקדם לעבר מציאות אחרת.
3. "צריך למצוא את הייעוד"
הייעוד שלנו לא הולך לאיבוד וגם לא מתחבא. למעשה, הוא נמצא מתחת לאף שלנו כל הזמן, והוא נגלה מעצמו, צעד אחרי צעד, ככל שאנחנו מתקדמים במסע החיים שלנו. ככל שאנחנו יותר מתמודדים עם הפחדים שלנו ומאפשרים לעצמנו להיות אותנטיים, ולחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים, כך אנחנו יותר חיים את הייעוד שלנו.
הייעוד שלנו בא לידי ביטוי בחלומות שלנו, בתשוקות שלנו, בתחומי העניין והסקרנות שלנו, בחוזקות שלנו ואפילו בחולשות שלנו. ככל שאנחנו נותנים לעצמנו יותר רשות להיות בדיוק כמו שאנחנו ולא נלחמים בעצמנו, ובמקביל גם מאתגרים את עצמנו ויוצאים מאזורי נוחות כדי לשכלל את עצמנו - כך באופן טבעי אנחנו יותר מממשים את הייעוד שלנו.
יש אנשים שמגיל צעיר יודעים מה התשוקה שלהם, מה הם רוצים לעשות כשהם יהיו גדולים, או אפילו מה הם באו לעשות בעולם. אבל הרבה אנשים מגלים את הייעוד שלהם בגיל מאוחר יותר, תוך כדי תנועת החיים, בלי לחפש. יובל אברמוביץ' למשל, מחבר רב-המכר "הרשימה" ומרצה מבוקש, הגיע לעיסוק הנוכחי שלו בעקבות פוסט אישי שהעלה לבלוג שלו והפך לוויראלי. ביירון קייטי, שפיתחה את שיטת "העבודה" שעוזרת לאנשים לחקור את המחשבות שלהם ולהשתחרר מסבל, פיתחה את השיטה שלה בעקבות "הארה" ספונטנית שחוותה בעיצומו של התקף חרדה.
4. "ייעוד זה עיסוק"
עבודה היא חלק מרכזי מהחיים שלנו, ולכן הרבה פעמים אנחנו מתבלבלים וחושבים שהייעוד שלנו הוא המקצוע שאנחנו צריכים לעבוד בו. ואכן, בשאיפה, כדאי שתהיה כמה שיותר הלימה בין הייעוד שלנו לבין העיסוק שלנו ביומיום. אבל ייעוד זה לא עיסוק. ייעוד זה מהות, שבאה לידי ביטוי בין היתר דרך העיסוקים שלנו.
מהות כזו יכולה להיות למשל לחבר בין יצירה לעשייה, או להביא חדשנות בתחום מסוים, או ללמוד וללמד את הקשר בין כאב לשמחה, או להביא לעולם קלילות דרך תנועה.
לכל אחד מאתנו יש איכות מסוימת שעוברת כמו חוט שני לאורך החיים, דרך כל מה שאנחנו עושים וחווים. יש לנו נושאים מרכזיים שמעסיקים אותנו, יש לנו כוונה פנימית למהויות שאנחנו רוצים לתת מעצמנו. את הכוונה, האיכות והמהויות האלו אפשר להביא לידי ביטוי בצורות שונות. ואכן, אנחנו מממשים אותן בצורות שונות בתקופות שונות בחיינו.
לפעמים אנחנו מצליחים לשים את המהות הזו במילים ולפעמים לא. שניהם בסדר. ככל שאנחנו צועדים בדרך, מתנסים, מתפתחים ומתבגרים - האיכות הזו מתבהרת ואנחנו יכולים לממש אותה באופן מלא יותר. ככל שאנחנו מתקדמים בשבילי החיים שלנו, אנחנו יותר יכולים לראות את החוט המקשר בין דברים שונים שעשינו, ולזהות איך דברים שהיו נראים לנו כלא קשורים, מתחברים למכנה משותף מסוים.
5. "או שחיים את הייעוד או שלא"
יוצא לי לפעמים לשמוע מנטורים למיניהם שאומרים ש"רק 5% מהאנשים חיים את הייעוד שלהם" . המשפט הזה מעביר בי צמרמורת. בעוד אנחנו אוהבים דרמות וסטטיסטיקות ולפעמים צריכים זעזוע כדי לעשות שינוי, המשפט הזה יכול לסרס, והוא גם לא מדויק.
יש מנעד שלם של אפשרויות להגשים את עצמנו. למשל אם הייעוד שלך הוא לבטא את עצמך ולגעת באנשים דרך אמנות, יכול להיות שכרגע את יכולה לעשות את זה דרך שיתוף בפייסבוק של הציורים שלך, ושבעוד 5 שנים תוכלי לעשות את זה דרך הנחיית סדנאות. אם באת לעולם כדי לעורר מנהיגות בקרב בני נוער, יכול להיות שכרגע אתה רק עושה את זה עם האחיינים שלך, ושבעוד שנה כבר תמצא דרך להשתלב בעמותה ולהדריך קבוצה של נערים. אולי בעוד 10 שנים אפילו תקים ארגון משלך.
השאיפה שלנו צריכה להיות לממש את עצמנו כמה שיותר. אבל צריך להתחיל עם צעד אחד, עם מה שאפשרי כרגע, מתוך הבנה שעם הזמן וההתקדמות שלנו זה ילך ויגדל, ושתמיד יש משהו שאפשר לעשות כבר עכשיו כדי להתקרב למימוש המטרות והחלומות שלנו.
מיכל פולת , יועצת ומלווה תהליכי שינוי והגשמה
לפנייה לכתב/ת 
