נדיר: תרומת כליה הצילה את חייו של בן השנה וחצי

התרומה הנדירה שהצילה חייו של בן שנה וחצי: אלכס בן שלמה מתל אביב נולד עם כליה אחת, ומגיל חצי שנה הוא היה עייף באופן חריג. "הוא ילד מאוד מתוק ואף פעם הוא לא התלונן או בכה", סיפרה אימו, טלי אלשיך. "הלכתי להרבה רופאים ואף אחד לא ידע להגיד מה בדיוק יש לו".

אחת הרופאות החליטה לשלוח את אלכס לבדיקות דם ומשם ישירות לבית החולים איכילוב. הילד אובחן עם אי ספיקת כליות והועבר לטיפול בבית החולים שניידר. "אם היינו מחכים עוד שבוע, אני לא יודעת איך זה הסיפור היה מסתיים", הוסיפה אימו.

מציאות לא פשוטה. אלכס בן שלמה(צילום: דוברות מרכז שניידר לרפואת ילדים)

בבית החולים שניידר בוצעה ביופסיה והתחיל בירור מקיף. הרופאים המליצו לבצע לאלכס כפתור גסטרוסטום וצינור קטטר לדיאליזה. "לאט לאט הכניסו אותנו למציאות לא פשוטה בכלל", מספרת טלי. אלכס היה צריך לעבור מדי יום דיאליזה דרך הבטן – צינור שמחובר לגוף למשך 11 שעות. "הוא לא יכול היה לישון על הבטן והוא לא הצליח לישון כמו שצריך, זו הייתה שנה מאוד קשה עבורנו וכל שבועיים היינו מגיעים לבית החולים למעקב".

כשהוחלט שאלכס יצטרך לעבור השתלת כליה, בני המשפחה ביקשו לתרום, אבל בגלל גובהו ומשקלו הנמוכים של הפעוט לא היה ניתן לבצע את ההשתלה. "היה לי ברור שאני תורמת את הכליה שלי וגם אחותי הציעה את התרומה שלה – אבל אי אפשר היה לעשות את זה", סיפרה אלשיך.

חותמים עכשיו:

לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן 

ד"ר אורלי חסקין, רופאה בכירה במכון לנפרולוגיה בבית החולים שניידר: "אלכס סבל מתסמונת נפרוטית של הינקות. בגלל אי ספיקת הכליות הקשה שממנה הוא סבל, הוא נאלץ לעבור דיאליזה יומית מגיל מאוד צעיר", לדבריה, בגלל מצבו, נכנס אלכס לרשימת ההמתנה לתרומת כליה. "הוא היה קטן מכדי לעבור השתלה מאדם מבוגר והיינו צריכים למצוא כליה שתתאים לו בגודל".

שיחת הטלפון המיוחלת

לפני כחודש הגיעה השיחה שלה ייחלה טלי יותר מכל. "ישבנו בסלון ופתאום ראיתי שיחת טלפון מד"ר חסקין, הרופאה של אלכס", היא משחזרת. "מייד כששמעתי את הקול שלה הבנתי שנמצאה תרומה. זה היה מפתיע כי רק יומיים קודם לכן קיבלנו תחושה שייקח עוד זמן ושניקח אוויר".

הוא היה קטן מכי לעבור השתלה מאדם מבוגר. אלכס, טלי והצוות(צילום: דוברות מרכז שניידר לרפואת ילדים)

טלי ואלכס הגיעו באותו הערב לבית החולים שניידר ועברו בדיקות התאמה. "למחרת בבוקר אלכס נכנס לחדר ניתוח. היה לי חשש גדול כי הוא ילד קטן מאוד, אבל הרופאה שביצעה את ההשתלה הרגיעה אותי והרגשתי שאני בידיים טובות".

"מכיון שאלכס היה קטן חיכינו שיגדל קצת כדי לבצע את ההשתלה",  סיפרה ד"ר סיגל אייזנר, רופאה בכירה במערך ההשתלות בבית החולים בילינסון ואחראית על השתלות הכליה בבית החולים שניידר. "בהתחלה חשבנו לעשות השתלה מהחי, אבל כליה של מבוגר בוודאות לא הייתה נכנסת ללא סיבוכים".

לכן החליט הצוות להכניס את שמו של אלכס לרשימת ההמתנה להשתלה. "למזלו הוא קיבל כליה די מהר", אומרת ד"ר אייזנר. "התרומה הייתה מילד בן גילו שנפטר, ומשפחתו, בצעד אצילי, הסכימה לתרום איברים. ההשתלה עברה בצורה טובה וללא סיבוכים מיותרים. למרות הקושי הגדול בזמן טרגדיות, תרומת איברים פשוט יכולה להציל חיים של אחרים שממתינים שנים ארוכות ברשימת ההשתלות".

"פתאום הוא התחיל לאכול"

אימו הנרגשת של אלכס הודתה על הדברים הקטנים שלפתע התאפשרו. "פתאום הוא יכול היה להטיל שתן לבד", היא אמרה. "היה מותר לו לשתות בלי הגבלה, הוא התחיל לאכול, אלו דברים טריוויאליים שלא היינו רגילים אליהם. ההתאוששות של אלכס הייתה מהירה, אחרי ארבעה ימים בטיפול נמרץ הוא הועבר למחלקה, ואחרי 11 יום אלכס שוחרר לביתו.

טלי מבקשת להודות למשפחת התורם: "אנחנו עוד לא יודעים מי המשפחה שהסכימה לתרום אבל אנחנו מודים להם מאוד ואם הם ירצו, אשמח לפגוש אותם. זה מדהים איך אנשים הסכימו, מתוך הקושי הגדול ביותר שלהם, להצליח לחשוב על מישהו אחר ולהציל חיים", היא אמרה והוסיפה: "אין מעשה אצילי יותר מזה. אני חושבת שכל אחד צריך לחתום על כרטיס אדי, זה יכול להציל חיים של אנשים אחרים".

טלי מבקשת גם להודות לכל הצוות הרפואי שטיפל בהם: "אני רוצה להודות לרופאים שליוו אותנו לאורך כל הדרך ובעיקר לד"ר חסקין, פרופ' דוידוביץ וד"ר אייזנר שעשו עבודה מדהימה".