נוגה עובר לערב: 7 עובדות על כוכב הלכת הלוהט

תגידו שלום לאיילת השחר וקבלו בברכה את נוגה: לאחר כ-10 חודשים בהם יכולנו לצפות בנוגה רק לפנות בוקר, הערב (יום ב') בשעה 21:50 יעבור כוכב הלכת נוגה במסעו השנתי מאחורי השמש ויחל רשמית להיות כוכב ערב, מה שאומר שבעוד קצת פחות מחודש כבר נוכל להתחיל לראות אותו בשעות הערב במערב.

בשל היותו של כוכב הלכת נוגה כוכב פנימי במערכת השמש (בינינו לבין השמש) לעולם לא נוכל לראותו בשעות הלילה באמצע השמיים, אלא תמיד בקירבת השמש - פעם מעליה ופעם מתחתיה - תלוי כמובן במיקומו הזוויתי ביחס לשמש. כאשר נוגה במסלולו השנתי ממוקם בצידה הימני של השמש, נוכל לראותו לפני הזריחה עד לזריחת החמה, ולכן הוא ייקרא כוכב בוקר, וכאשר הוא ממוקם בצידו השמאלי של השמש נוכל לראותו מיד לאחר שקיעת החמה ועד לשקיעתו של נוגה ואז הוא ייקרא כוכב ערב.

אמנם מסלולו סביב לשמש לוקח 224 ימי כדור הארץ, אך בגלל שבזמן הזה גם כדור הארץ מסתובב סביב לשמש המחזור בינינו לבין נוגה (מחזור סינודי) לוקח 584 ימים עד ששוב נוגה הופך לכוכב ערב.

הקדמונים ראו בנוגה שני כוכבים ולעתים ייחסו לו תכונות שונות. כוכב הלכת הנראה בערב נדמה לאישה וסימן יופי ואהבה, וכוכב הלכת הנראה בצינת הבוקר ציין את המוטיב הקר, הגברי. כוכב הבוקר נקרא פוספורוס ולאחר מכן - לוציפר וכוכב הערב - הספרוס.

לכבוד המעבר קבלו כמה דברים שאולי לא ידעתם על כוכב הלכת השכן:

1. כבר אלפי שנים שנוגה במופע הערב שלו זוכה ללא מעט מוטיבים נשיים, ככל הנראה מיופיו של הכוכב והברק שלו. בין השמות שלהם זכה במהלך השנים: אלת האהבה והיופי, "אפרודיטה" היוונית", ו-"ונוס" הרומאית, אלת הפריון "עישתר" ו"איילת השחר" המקראי.

כבר אז ידעו למי צריך לייחס את היופי - לכוכבים כמובן. בעברית נקרא כוכב הבוקר - הילל בן שחר, בעוד שעל פי רוב התייחסו לכוכב הערב כנוגה.

2. היו שהאמינו שנוגה היא "גן עדן", שבו מים לרוב וצמחייה עשירה, וששוכנים בו חיים. הסופר הצרפתי ברנרד דה פונטנל, כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום".

ברננד לא יכול היה לדעת עד מותו כמה שהוא טעה. רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת התבררה המציאות הלוהטת של נוגה. כמה לוהטת? תעברו לעובדה הבאה.

3. אם יש גיהינום עלי אדמות אי שם במערכת השמש, הוא כנראה על נוגה. הטמפרטורה הממוצעת שלו גבוהה מ-400 מעלות צלזיוס ואפילו 500 מעלות באזור קו המשווה. אגב, נוגה לוהט הרבה יותר מכוכב חמה, אף שנוגה רחוק מהשמש כמעט פי שניים מכוכב חמה. זאת בגלל האטמוספירה הצפופה שלו שלא משחררת את החום. כך זה מרגיש כשיש לך את "אפקט החממה" כמו שצריך.

הדמיה של חללית בנוגה(צילום: נאס"א)

4. נוגה הוא העצם הבהיר ביותר בשמיים, אחרי השמש והירח. כמה בהיר? אם תצאו למדבר בלילה חשוך לחלוטין תוכלו לראות את הצל שלכם על הארץ בזכות אורו של נוגה.

5. אנחנו רואים בכל בוקר את השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב בגלל תנועת כדור הארץ ממערב למזרח, אך אם תהיו על נוגה תראו את השמש זורחת במערב ושוקעת במזרח. סיבובו העצמי הוא הפוך משלנו (בדומה לפלוטו ולאורנוס). למה? לא ממש ברור אבל יש טענה שבעת היווצרות מערכת השמש חטף נוגה פגיעה מגרם שמים גדול שגרם לסיבובו להתהפך.

6. יממת נוגה היא 243 ימי כדור הארץ והשנה שלו - כלומר זמן ההקפה שלו סביב לשמש - היא כ-225 ימי ארץ, מה שאומר שהיממה שלו ארוכה יותר מהשנה שלו. קצת קשה להסתדר עם זה כשחושבים על זמן ההשכבה של הילדים. מה אומרים להם בנוגה? לכו לישון, כבר עברה שנה.  

7. כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות של כ-1,600 קמ"ש (בקו המשווה) אך סיבובו של נוגה סביב צירו כל כך איטי, שאם תרוצו בריצה קלה על נוגה לכיוון מזרח במהירות של 7 קמ"ש בלבד כשהשמש נמצאת קצת מעל האופק, היא לעולם לא תשקע.

מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2018 אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים לשמי ישראל ובעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים .