בגלל תמונה באמבטיה: מנהל שירות התעסוקה בסכנין הורשע בהטרדה מינית

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה הרשיע לאחרונה את סאמי חורי (60), שכיהן כמנהל לשכת התעסוקה בעיר סכנין, בהטרדה מינית של דורשת עבודה. זו הגיעה ללשכה לצורך חיפוש עבודה אך המנהל יצר עמה קשר והשניים החלו בהתכתבויות בעלות אופי מיני.

חורי הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בהטרדה מינית של דורשת עבודה בת 42 שהגיעה ללשכה שאותה ניהל. הוא הודה כי בחודש אוקטובר 2015 היא פנתה אליו לקבלת שירות, ובמהלך אותה שנה התכתבו השניים מעבר לשעות העבודה. התכתבויותיהם כללו תוכן מיני, ובמסגרתן היא שלחה לו תמונה שלה במקלחת כשהיא עטופה במגבת. מעשיו אלה נעשו תוך ניצול יחסי התלות שלה בו ותוך ניצול תפקידו ומעמדו כמנהל הלשכה.

באי כוח הצדדים הגיעו להסדר טיעון ולפיו בכפוף להודאתו של חורי ולהרשעתו בדין, יעתרו בהסכמה לעונשו: נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת למשך שנה ופסילה של תפקיד ניהולי למשך שנה.

נפגעת העבירה מסרה לבית הדין כי אינה מתנגדת להסדר הטיעון וכי היא מעוניינת להניח לפרשה ולהמשיך בשגרת חייה. בגזר הדין נכתב, כי התיק נפתח בחודש מרס 2016 כתיק פלילי אולם הוחלט לסגור אותו בעילה של חוסר ראיות לאחר שהמתלוננת סירבה לשתף פעולה.

התביעה נתקלה בקשיים ראייתיים כיוון שהמתלוננת לא אותרה. גם נציב שירות המדינה לא השעה את הנאשם אלא העבירו לתפקיד אחר שאינו ניהולי. תחילה הושעה חורי על ידי המשרד השעיה דחופה למשך חודש, בהמשך שהה תקופה ממושכת בחופשת מחלה, ולבסוף הועבר לתפקיד שאינו ניהולי בכמה לשכות של שירות התעסוקה. בפועל הוא לא ביצע תפקידים ניהוליים במשך שנה וחצי כמעט.

התביעה טענה בדיון, כי חורי ניצל את תפקידו ואת סמכויותיו כמו גם את חולשתה של דורשת העבודה כדי לבצע את מעשיו. עבירות דומות מחייבות פיטורים מהשירות, אך במקרה זה התחשבה התביעה בגילו ובשנות הוותק שלו וכן בעברו הנקי. כמו כן הוא קיבל אחריות על מעשיו ולמד את הלקח.

ההגנה טענה כי חורי הוא בן למשפחה נורמטיבית; עצם ההליך המשמעתי הוא עונש אדיר עבורו, אך טענה שהוא אדם חולני. עוד ציינו כי נגרמו לו נזקים כספיים.

חורי אמר בדיון כי הפנים את הפסול במעשיו. האירוע החל בעלילה שרקם נגדו חלק מהצוות שעבד עמו. הוא ביקש סליחה והדגיש כי לא התכוון לפגוע במתלוננת.

בית הדין קבע בגזר הדין כי התלבט אם לקבל את הסדר הטיעון המקל וספק אם יש בו כדי לענות על התכליות המניעתיות וההרתעתיות של הדין המשמעתי. הוא "התנהג בצורה מחפירה וניצל את מעמדו ותפקידו בשירות התעסוקה לשם סיפוק גחמותיו המיניות. הנאשם עשה שימוש לרעה בכוח משרתו כמנהל הלשכה, תימרן בסמכותו ובמרותו, יצר קשר אישי עם דורשת העבודה ואף הביאה לשלוח אליו תמונה הפוגעת בפרטיותה, אם לא בצנעתה".

עוד כתבו בגזר הדין: "מעשיו מהווים פגיעה קשה ברמתו של שירות התעסוקה ובתדמיתו המוסרית והערכית, כמו גם בשירות המדינה כולו הנדרש לטוהר כפיים ותקינות פעולתו. אמון הציבור בשירות הציבור מחייב בנסיבות כאלה באופן עקרוני לפטר עובד מן השירות. עם זאת, אנו מוכנים לקבל בדוחק לכבד את טענת התובעת כי הגיעה להסדר הטיעון עת ניצבה בקשיים ראייתיים מוחשיים בהוכחת האישום, וזאת בהעדר שיתוף פעולה של המתלוננת".