העירייה הראשונה בישראל בלי פלסטיק
בהרצליה הוכרז על פרויקט "עיר ללא פלסטיק", שיחל תחילה בבניין העירייה ומאוחר יותר יגיע ל גני ילדים, בתי ספר ועוד. המטרה: לצמצם את הזיהום מפלסטיק
בעולם הבינו את הבעיה שיוצר השימוש המוגבר בפלסטיק. בכמה מקומות בעולם הוטל אפילו קנס על מי שמשתמשים במוצרים עם החומר הזה. עכשיו, לאט לאט מגיעה המודעות גם לישראל: עיריית הרצליה השיקה השבוע את "עיר ללא פלסטיק", פילוט ראשון מסוגו בישראל, שנועד לצמצם משמעותית את כמות פסולת הפלסטיק בעיר.
הפרויקט הוא יוזמה של עמותת צלול בשיתוף העירייה. "העירייה צורכת מאות קילוגרמים של פלסטיק בשנה והחגיגה תיאלץ להיפסק", מסבירים בעירייה. המהלך של עיריית הרצליה הוא חלק מהתעוררות של רשויות מקומיות, המבינות שגם הן צריכות להיות שחקן מרכזי בכל הנוגע לסביבה. עיריית כפר סבא יזמה לאחרונה חלוקת חיתולים רב פעמיים לתושביה, במטרה לצמצם את פסולת החיתולים (הישראלים משליכים מדי שנה כ-324 אלף טון חיתולים חד פעמיים בשנה ומהווים 6% ממשקל הפסולת המיוצר בישראל).
הפיילוט יתחיל מלשכת ראש העיר ובניין העירייה, ומשם ימשיך בהדרגה למוסדות העיר השונים; גני ילדים, בתי ספר, אירועים פומביים גדולים שמקיימת העירייה ועוד. "השימוש הנרחב בפלסטיק חד פעמי והזיהום שנגרם עקב כך מחייבים פעולה נמרצת והעירייה היא הראשונה שלוקחת על עצמה להפעיל את פרויקט 'עיר ללא פלסטיק'", אמר ראש העיר הרצליה משה פדלון. "מדובר בגישה מהפכנית שתתרום לצמצום הפסולת ומתוך כך לשמירה על הסביבה הימית והחופית ומשאבי הטבע שלנו".
"הרצליה היא עיר שחיה את הים והוא חלק בלתי נפרד מחיי התושבים", מסבירה מאיה יעקבס מנכ"לית עמותת צלול. "זיהום הפלסטיק בים הוא אסון אקולוגי גדול, המוביל למותם של מאות אלפי בעלי חיים בכל העולם מדי שנה. מומחים קובעים כי עד שנת 2050 יהיה יותר פלסטיק בים מאשר בעלי חיים". יעקבס ציינה כי "הלכנו על רשות חזקה שבה נוכל לאמוד את הקשיים וההוצאות. היה חשוב לנו להתחיל את המיזם ברשות מבוססת כדי שנוכל לשכפל את זה למקומות אחרים".
"הרשויות מובילות"
הרשויות מבינות כי אחד הגורמים המושכים אליהם אוכלוסייה חזקה הוא נושא איכות הסביבה. זו הסיבה שרבים משקיעים מאמצים בהתייעלות אנרגטית, חיסכון במים והעלאת מודעות התושבים לנושא המחזור. עם זאת לא תמיד המהלכים שלהם נמשכים לאורך זמן.
"בכל העולם מי שמוביל את המהלכים והמהפכה הסביבתית אלה הרשויות", מסביר פרופ' עדי וולפסון, מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "זה נכון לאירופה וגם ארה"ב. יש לרשות את הסמכות והיכולת להוביל את השינוי הזה. הרשות מגיעה לתושבים הביתה ונותנת שירות דרך פסולת, חינוך ותרבות. לכל פעולה כזו יש נראות בציבור. גם בישראל הרשויות יותר ויותר מובילות יוזמות מקומיות ונקודתיות עם ארגונים וגופים שנוח להם לקדם את הנושא. תהליכים לאומיים קצת יותר קשה, לצערנו, להניע. הרשויות רוצות להיות ראשונות, למתג את עצמן. כולן רשויות ירוקות. כולן ערים חכמות. לכן צריך גם להיזהר ולראות שמדובר בפעולות שנעשות רק למען התקשורת. צריך לבחון את הרשויות ולבדוק שזה מהלך שנמשך. המהלך של הרצליה הוא פשוט אך יכול להשפיע על הסביבה".
יו״ר החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה, עו"ד יונתן יעקבוביץ הסביר כי "המהלך שאנו מובילים יתבצע באופן הדרגתי ומושכל ובהתאם לחזון שלנו ויכלול בסופו את כלל הפעילות בעיר הרצליה בתקווה שגם גורמים פרטיים ורשויות אחרות יאמצו יוזמות דומות. שמתי לעצמי למטרה להבטיח שהעיר הרצליה תדאג לשמר את הנכסים הכי חשובים שלה, החוף והים. המהלך הנוכחי הוא המשך ישיר לפעולות אחרות שכבר מיושמות בשטח, כגון: הפסקת הזרמת הביוב לחופי הים, טיפול במערכת הניקוז לפני הגשם הראשון, מבצעי ניקיון קרקעית הים, הרחבת חופים באמצעות שינוע חול במקום שוברי גלים ועוד".
ברחבי העולם ישנן מדינות המפחיתות שימוש בכלים מפלסטיק. בריטניה, לדוגמה, הודיעה לאחרונה כי תאסור מכירת מוצרים שיש בהם מיקרו-פלסטיק. זאת לצד דרישת תשלום היטל בגובה של 25 פני על כוס קפה חד פעמית, איסור על שימוש בקשיות שתייה בברים וגבייה של 5 פני לשקיות פלסטיק.
בצרפת ייכנס לפועל איסור שימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק החל משנת 2020. בגרמניה קיים איסור על שימוש בכלים חד פעמיים באירועים עירוניים ועוד. סן פרנסיסקו, לדוגמה, אסרה ב-2007 על שימוש בשקיות ניילון וב-2014 אסרה על שימוש בבקבוקי משקה מפלסטיק בשטחים ציבוריים.
האנושות מייצרת כ-300 מיליון טון אשפה מדי שנה, מתוכם האומדן הוא שכ-8 מיליון טון פסולת פלסטיק מגיעה לים ולאוקיינוסים בכל שנה. מומחים עולמיים קובעים כי עד שנת 2050 יהיה בים יותר פלסטיק מאשר בעלי חיים. למעשה, איי פלסטיק ענקיים נוצרים בים. הפלסטיק עלה לכותרות לאחרונה לאחר שסין הכריזה כי החל מינואר תפסיק לקלוט פסולת פלסטיק, נייר ומתכת מהעולם. סין, שטיפלה עד כה בכמחצית מהפסולת העולמית, שינתה באבחה אחת את חוקי המשחק ומדינות רבות בעולם המערבי נכנסו "לכוננות ספיגה" וצריכות למצוא פתרונות לכמויות האשפה האדירות שהן מייצרות, ועוד לא ברור כיצד ידעו להתמודד עם צו השעה. בישראל עדיין לא ברור מה תהיינה ההשלכות של המהלך.
"אנחנו כבר נתקלים בבעיות, בעיות בכלי רכב וברכש. יש פה היערכות שדורשת זמן", מסבירה יעקבס. "אבל לאט לאט זה יתרחב לגני ילדים ובתי כנסת. זה לא יקרה בן לילה. זה עניין של הרגלים. שימוש בכלים חד פעמיים הוא נוח לכולנו. חוסכים גם בכסף ובמים. אבל פלסטיק הוא אסון אקולוגי כבר היום שרק צפוי לגדול".
לפנייה לכתב/ת 
