האס של המיוחד

כולם רוצים לדעת היכן יופיע אלכסיס בשיטת המשחק של ז'וזה מוריניו, באיזו עמדה, והאם הוא ישנה גם את הדרך בה הקבוצה משחקת. במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר מוריניו נשאל על הנושא ארבע פעמים, כולם רוצים עוד ועוד מידע. "אלכסיס ישחק בכל מקום", אמר מוריניו. "ראיתי אותו משחק בימין ובשמאל, חלוץ ומאחורי החלוץ – כל אלה העמדות של אלכסיס. ראיתי אותו משחק בשיטות טקטיות שונות, בפילוסופיות משחק שונות, אצל מאמנים שונים. הוא ישחק בכל עמדה התקפית".

בארסנל הצ'יליאני שיחק הרבה בצד שמאל. קודם לכן, בברצלונה, הופיע בעיקר בצד ימין. בנבחרת אלכסיס בדרך כלל במרכז ההתקפה. הוא יזוז ממקום למקום, או יותר נכון המאמן שלו יזיז אותו. מוריניו מאמין גדול בלמקם שחקנים לפי צורך בערב ספציפי, עוד סיבה שקיבל את הרכש הכי נכון מבחינתו.

בעולם יש מאמנים "יוזמים", כאלה שבוחרים את שיטת המשחק המתאימה ביותר עבור השחקנים. מוריניו הוא מאמן "תגובתי" – בוחר בדרך הנכונה ביותר לנצח לפי התאמה ליריבה. בגיל צעיר מוריניו הפך ממתורגמן לאיש מקצוע בזכות ניתוחי יריבות שהגיש למאמני ברצלונה, בובי רובסון ולואי ואן חאל. כמאמן ראשי בפורטו ובאינטר מוריניו הציב לצידו את המוח הטקטי החריף ביותר, אנדרה וילאש בואש, לימים מאמן צ'לסי וטוטנהאם, כמנתח היריבות. הוא פועל לפי הניתוחים האלה.

"ישחק בכל עמדה התקפית". אלכסיס(צילום: AP)

למוריניו יש עוגנים בקישור ובהתקפה. בדרך כלל הוא מזיז שחקן יצירתי לעמדה אחורית כדי שזה יוביל מתפרצות והתקפות מעבר (אלונסו, פברגאס, פוגבה) ורוצה לראות בחוד חלוץ קלאסי, שרגיל לשחק ללא עוד חלוץ לצידו (דרוגבה, מיליטו, לוקאקו). יתר השחקנים משובצים לפי הדרך הנכונה ביותר להעניש את היריבה בערב נתון. יש שחקנים שאפשר להזיז מעמדה לעמדה, כמו לינגארד, ויש שחקנים למשימות מיוחדות כדוגמת פלאיני. אלכסיס יהיה בהרכב בכל משחק גדול, השאלה היא איפה.

מוסר עבודה גבוה

אלכסיס מגוון, יודע לבצע נפלא כל פעולה התקפית – לכבוש, למסור, לעבור שחקנים. לאחרונה אנליסטים נותנים יותר חשיבות לנתון שנקרא "מדד היצירתיות" ומחבר אותן פעולות. המדד כולל את הבעיטות למסגרת, מסירות המפתח המדויקות והדריבלים המוצלחים שמבצע כל שחקן בממוצע למשחק. אלכסיס (ראו טבלה) מחזיק במדד היצירתיות השני בטיבו בפרמייר־ליג העונה אחרי אדן הזאר (שמוביל בהפרש ענק). פול פוגבה, אגב, גם בצמרת, נגיע אליו עוד מעט.

סביר להניח שביונייטד נראה את אלכסיס פחות בצד שמאל, שם נמצאים אנתוני מרסיאל ומרקוס רשפורד, ויותר בימין, בעיקר בשיטת הבסיס, 4-2-3-1 (דוגמאות בתרשימים). מוריניו רצה בקיץ שחקן שיודע לכבוש מעמדה באגף. הוא מקבל העונה את מרסיאל בכושר הבקעה אדיר – שער כל 121 דקות, מקום חמישי בליגה – אבל רשפורד לוקה בקבלת החלטות.

נוכל לראות את אלכסיס גם באמצע. באותה שיטה, או כשמוריניו מוסיף את אנדר הררה ועובר ל-4-3-3. אלכסיס יכול להיות ממש מאחורי רומלו לוקאקו או אפילו כחלוץ הבודד בחוד במקרה שהבלגי לא משחק. לוקאקו עדיין לא מלוטש מספיק בבניית משחק, בנגיעה ראשונה להחזרת מסירה, אבל השתפר בתחום בחודשים האחרונים. יהיה מעניין לראות את השניים יחד.

לאלכסיס יש מוסר עבודה גבוה. אחרי המשחק מול יוביל בגביע נשאל הררה על הופעת הבכורה של החבר החדש, והספרדי החליט לומר: "מה שהכי אהבתי זו הדרך בה הוא נלחם אחרי שהקבוצה מאבדת כדור, הוא מוכן להיות שחקן ההגנה הראשון של הקבוצה". זה, כמובן, מתאים למוריניו, שיכול להציב את אלכסיס כחלוץ לוחץ.

אלכסיס יוכל לשחק מאחוריו. לוקאקו(צילום: רויטרס)

המערך הנוסף שמוריניו משחק בו הוא עם שלושה בלמים. כך עשה העונה מול טוטנהאם, ארסנל וצ'לסי. במערך הזה, אגב, לינגארד תפס סופית את מקומו של הנריק מחיטריאן. לינגארד, כמו אלכסיס, הוא שחקן מגוון - יכול לשחק בכמה עמדות, תנועה טובה ללא כדור, יודע ללחוץ ולהוביל מתפרצות. אלכסיס יכול להיכנס למקום שלו מאחורי לוקאקו ומרסיאל, או לשתף פעולה עם לינגארד.

מחכים לתיאום עם פוגבה

הזכרנו תנועה ללא כדור – תכונה אדירה ולא מספיק מוערכת אצל אלכסיס. התכונה הזו מעניינת ביותר בהקשר לפוגבה. הצרפתי נראה מצוין ליד נמניה מאטיץ'. הסרבי מחפה מצוין, פוגבה יוצא עם הכדור קדימה מתי שהוא רק רוצה, ואיכות המסירות שלו השתפרה בהתאם. איך אמר לפני שבועיים דניס ארווין, מגן העבר של יונייטד: "מאטיץ' נותן לפוגבה כנפיים לעוף אל החופש".

עם החופש הזה פוגבה רושם כבר תשעה בישולים במעט מאוד דקות יחסית לכוכבים אחרים. בעצם, המאזן של פוגבה, בישול כל 136 דקות, שני באירופה רק לניימאר, כשבהמשך הטבלה נמצאים לירוי סאנה, תומאס מולר וחאמס רודריגס, כולם משחקים בעמדות התקפיות יותר מפוגבה.

תשעה בישולים במעט מאוד דקות. פוגבה(צילום: רויטרס)

אלכסיס הוא מסוג השחקנים שתמיד רוצים את הכדור בחזרה – הוא שיחק בקבוצות שמקדשות הנעת כדור. אחרי מסירה הצ'יליאני תמיד פותח זווית מתאימה כדי לקבל בחזרה, ופה עולה שאלת שיתוף הפעולה שלו עם פוגבה, השחקן השני של יונייטד בצמרת אותו מדד יצירתיות מדובר, שחקן שאוהב לקבל בעצמו את הכדור כל הזמן – רק בעמדה אחורית יותר.

הערב מול טוטנהאם נקבל כנראה טעימה ראשונה של השילוב הזה. יונייטד פתחה מצוין את 2018 עם חמישה ניצחונות בחמישה משחקים, אפס שערי חובה, והכי חשוב – החתמת אלכסיס על הראש של סיטי. הגיע הזמן לראות איך זה מתחבר.