שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    שאבתם מים בששון
    ישראל היא כנראה המדינה המובילה בעולם בכל הקשור לפתרון מצוקות מים, וכינוס מיוחד של הקונסוליה בניו יורק רק הוכיח את זה. החברה של איתי תייס-זמיר היא אחד היהלומים שבכתר

    משבר המים הוא מושג שמתרחב והולך, ומצוקות המים השונות, הן בכמויות והן באיכויות מסביב לעולם, גדלות. בשבוע שעבר ערכה הקונסוליה הישראלית בניו יורק כנס העשרה להרחבת השיח על ישראל, כנס ראשון בסדרת כנסים שצפויים להתמקד בחוזקות של מדינת ישראל, בעיקר כאלו שיכולות לסייע גם לחברה האמריקאית. הכנס הראשון נשא על דגלו את אחד התחומים אותם מובילה ישראל בעולם, משבר המים. תחת הכותרת ״אתגרים גלובליים ופתרונות חדשניים", עלו לאורך היום מספר נואמים ופאנלים שהציעו פתרונות ישראליים מסקרנים.

     

    "בחרנו לערוך את הכנס השנה בנושא המים ולא בכדי״, מסבירה גלית פלג, קונסול לדיפלומטיה ציבורית בקונסוליה, ״ב2017 ידעה ארה"ב מספר אירועים

    של אסונות טבע אשר פגעו באוכלוסיות נרחבות, החל מההוריקנים ביוסטון, פלורידה ופוארטו ריקו, וכלה בשריפות שהשתוללו בקליפורניה. בכל האירועים בלט המחסור במים נקיים ראויים לשתייה. בהתחשב בעובדה שישראל מובילה בחדשנות וטכנולוגיה בתחום המים בקנה מידה עולמי, מצאנו לנכון להזמין מומחים ישראלים שידברו על נושא שמעסיק את הציבור האמריקאי לנוכח התמונות הקשות. המסר המרכזי שלנו הוא שביחסים שלכאורה אינם סימטריים בין ארה"ב הגדולה וישראל הקטנה, החיוניות היא דו סטרית ויש מקום לשת"פ וסיוע משני הצדדים".

     

    בכנס השתתפו נציגים מקומיים וכמה וכמה נציגים ישראליים. בין האורחים, מומחים ממכוני מחקר ואקדמיה בתחום המים והקיימות, נציגי חברות עסקיות ובנקים העוסקים בתחום האנרגיה, עיתונאים ובלוגרים אשר עיקר עיסוקם איכות הסביבה וכן נציגי הקונסוליות והמשלחות הזרות לאו"ם. מספר דיפלומטים שנכחו בכנס דיווחו כי המליצו לבירותיהם להדק את הקשרים עם ישראל בתחום המים.

     

    אתגרים גלובליים ופתרונות חדשניים. משתתפי הכנס בניו יורק
    אתגרים גלובליים ופתרונות חדשניים. משתתפי הכנס בניו יורק

     

    גם נציב תשתיות המים של עירית ניו יורק, שתקציבה למשבר המים עומד השנה על סכום של 3.7 מליארד דולר בשנה, השתתף ותיאר את אתגרי המים של העיר ניו יורק. פרופ' איילון אדר, מאוניברסיטת בן גוריון, תיאר לקהל את האתגרים הגלובאליים, ומולם, פתרונות ישראליים. מנכ"ל הארגון ההומניטרי IsraAID סיפר על הסיוע שמעניק הארגון באזורי אסון שונים בעולם ועל מהנדסי המים שהפעיל לאחרונה לטובת נפגעי ההוריקנים בפורטו ריקו ויוסטון. מי שבלטו במיוחד היו כמה חברות ישראליות, אשר מפעילות טכנולוגיות חדשניות ֿ בישראל ובארה”ב, בהן WaterGen וחברת Woosh, שרק השבוע השיקה את המוצר הייחודי שלה במיאמי.  

     

    איתי תייס-זמיר, מייסד ומנכ״ל החברה, מספר לנו בראיון מיוחד על הרעיון, אותו הוא מגדיר כ׳סיטי בייק׳ של מים. ווש מספקת מכשירים עירוניים, תחנות למילוי מים נקיים למניעת זיהומים ושמירה על הסביבה. מי השתייה שאנו שותים, חייבים, על פי התקנים, להיות נקיים מרעלים, מתכות, חיידקים, נגיפים, מלחים וחנקות. הם צריכים להכיל את המינרלים החשובים לבריאות, להיות חסרי צבע ולא עכורים. סטייה מכל אחד מהמרכיבים הללו עלולה לגרום למחלות מעיים קשות, לסרטן, ולעתים אפילו למוות.

     

    עבור תייס-זמיר, החשש ממים מזוהמים היה גדול כשמצא עצמו ברחובות תל אביב, מחפש מים נקיים, אך לא מצליח לאתר כאלו שמגיעים ללא בקבוק פלסטיק. ״למדתי משפטים ומנהל עסקים”, הוא נזכר, “ובשנת הלימודים האחרונה הוספתי לימודי סביבה והבנתי כמה חמור זיהום בקבוקי הפלסטיק בעולם שלנו. כשבשיאו של חודש אוגוסט לא יכולתי למצוא מקום אחד למלא מים נקיים לפורמולה של בני התינוק, הבנתי שיש צורך במים מטוהרים ונגישים. כך נולד הרעיון״.

     

    הבנתי שיש צורך במים מטוהרים ונגישים. תייס-זמיר
    הבנתי שיש צורך במים מטוהרים ונגישים. תייס-זמיר

     

    מאותו רגע, במשך 8 שנים, עמל עם שותפיו על פיתוח מוצר איכותי וחכם שיוכל לשרת את תושבי הערים הגדולות בעולם. ״התחלתי לאסוף אנשים שמתאימים לקחת חלק במיזם. בתחילה השקענו כסף משלנו וכאשר הבנו שיש צורך בקפיצת מדרגה, התחברנו עם חברת ׳אודיס׳, חברה לטיפול במים, שכיום הם השותפים האסטרטגים והמשקיעים שלנו. כך, במשך שנתיים, השקענו בתהליך של טיהור מים ושיטת טיהור בקבוק ייחודית, אשר רק בשבוע שעבר התקבלו כפטנט רשמי שלנו לטיהור מים״. אחת הבעיות ש׳ווש׳ הצליחו לפתור היא השימוש החוזר בבקבוקים. איתי מספר שמרבית הקניות החוזרות של בקבוקים מפלסטיק נובעות מהימנעות מרחיצה חוזרת של בקבוקים. בעזרת טיהור הבקבוקים בתחנות המילוי ניתן יהיה לעשות שימוש חוזר בבקבוק ולא לרכוש פלסטיק.

     

    בשבוע שעבר הושק הפיילוט הרשמי במיאמי ביץ׳ ונראה שההתחלה מבטיחה. ״התחנה שלנו היא תחנה חכמה שמחוברת לקו המים הרגיל דרכו עוברים המים כמה וכמה שלבי טיהור ופילטור״, הוא מתאר, ״אמריקאי ממוצע שותה מעל 200 ליטר בקבוקי מים בשנה, ואת זה אנו מנסים להפחית. בארה״ב״, הוא מוסיף, ״ובכלל, בכל מה שקשור בתחנות במרחב הציבורי, אין לנו מתחרים כרגע. המערכות הן מערכות חכמות, אז בנוסף לקירור וטיהור המים, יש מערכת ניקוי בקבוק וזו גם מערכת שמנטרת את המים ואת התחנה בלי הפסקה״.

     

    החברה בחרה להשיק את המוצר דווקא בארה״ב, מאחר ומדובר בשוק הגדול ביותר בעולם לשימוש בפלסטיק. תייס-זמיר מקווה לגייס בקרוב גם שותפים מקומיים שיעזרו לחברה להתרחב. בימים האחרונים למדו תושבי מיאמי ביץ’ על המכונות החדשות בסביבה. במחיר של חמישים סנט אפשר לטהר בקבוק וליהנות ממים קרים וטהורים. ״המחיר תמיד יהיה נמוך משמעותית מקניית בקבוק קטן של מים, ובמקביל הרווח הוא כל כך גדול, גם לכיס, גם לסביבה, וגם לבריאות״.

     

    אחרי מיאמי מתכננים להגיע לערים נוספות, לבתי ספר, פארקים, בתי חולים ועוד. ״דוגמא מצוינת היא פניה שקיבלנו בימים האחרונים מקליפורניה, בעיר עם לא מעט בתי ספר שנתקלו בבעיה של עופרת בצינורות. אנחנו נבחרנו לספק עבורם את הפתרון למים מטוהרים בבתי ספר, זו פעם ראשונה שעושים דבר כזה בבתי ספר בארה״ב״. בכנס דובר גם על חיבור של החברה עם ערים בהודו, שם החשש ממים מזוהמים גדול עוד יותר ושם, מוסיף איתי, הפוטנציאל ענק והרווח לתושבים גדול. “עכשיו אנחנו עושים את מיאמי ובערים בפלורידה ולהגיע לערים נוספות. כאן זה השוק הכי גדול לבקבוקי פלסטיק ויחד עם טרנד שמגיע מהכיוון השני של ירוק, ורואים יותר ויותר השפעה בכיוון הזה, בתי חולים וערים. בכנס ניסינו לדבר על הסיפור של ישראל, על טכנולוגיות המים שלנו, ישראל היא מהמובילות בעולם והיה שילוב פה של הרצאות ברמה המדעית, לצד חברות ישראליות. היו תגובות מאוד יפות, כולם מאוד התרשמו מהשילוב שאנחנו עושים בין הייטק ומים״.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שאבתם מים בששון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים