שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הוא אמר: "אני לא מוכן שאישה תיגע לי ברכב"
    היא תמיד ידעה שהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מחייה, לכן לא מפתיע שאורלי רבא, כיום מנהלת טכנית בפרויקט מטוסי התראה מוקדמת, בחרה במסלול ריאלי. לרגל היום הבינלאומי לקידום נשים וצעירות למקצועות המדע, היא מספרת על הדרך שעברה וממליצה בחום לא להתייחס להערות הסביבה ולהגשים את החלום

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    מאז ומתמיד ידעתי שאעסוק בתפקיד טכני, מילדות הייתי "מתקנת" כל מכשיר חשמלי שהיה בבית, הייתי מפרקת משחקים אלקטרוניים ומרכיבה בחזרה, ולכן לימודים במגמת אלקטרוניקה היה מסלול ברור עבורי.

    לימודים במסלול ריאלי טכני בתיכון נותנים חוויה של התנסות כמעט בכל נושא שלומדים, ואני הרגשתי שזאת ההזדמנות היחידה שלי להביא לידי ביטוי את היצירתיות שלי ואת היוזמות שהיו לי.

     

    הכירו את המנטוריות של "מהנדסות העתיד 3"

     

    אחרי הצבא עבדתי בחברת סלולר כמתקינה מכשירי קשר ודיבוריות במכוניות. הייתי הבת היחידה בין עשרה מתקינים גברים. זכור לי מקרה בו נהג משאית

    הגיע להתקנת מכשיר קשר ברכבו, וניכר היה שהרכב הוא אהבת חייו, הוא פנה לכיוון הטכנאים הגברים ואני הגחתי מתוך המעבדה עם התלתלים הקופצים שלי וניגשתי לתת לו שירות, הוא הסתכל עלי בבעתה ואמר "אני לא מסכים שבחורה תיגע לי ברכב" - כשמקבלים תגובה כזאת העלבון הוא גדול כי מעולם לא הרגשתי נחותה מהגברים שעבדו איתי, בלעתי את העלבון וחשבתי לעצמי שהוא הפסיד את השירות הכי טוב שיכול היה לקבל.

     

    למרות המקרים האלה וגם בהמשך כשנאלצתי לא פעם להתמודד עם גבות מורמות נוכח היותי אישה מהנדסת - לא ויתרתי אף פעם.

     

    בגיל 29, כשהייתי נשואה ואמא לשניים, התחלתי ללמוד תואר ראשון בהנדסת חשמל, שילבתי עבודה במשרה מלאה ואמהות. העדפתי לבחור מקצוע שיאפשר לי להגשים את היצרתיות והיוזמות שבי מאשר לבחור במקצועות אחרים שהיו יכולים להיות נוחים יותר, אבל מבחינתי מספקים הרבה פחות.

     

    בזמנו, לפני 15 שנים ההרצאות היו מלאות בכ-70% סטודנטים ופחות מ-10% מהם היו סטודנטיות (לידיעה, יש גם מי שמגיעים לשמוע הרצאות ואינם סטודנטים, כמו בכל אוניברסיטה או מכללה), וגם עובדה זאת לא הרתיעה אותי ולמדתי לשחות בעולם הגברי. היום אני יודעת שכבר ישנה עלייה בנשים שבוחרות במקצועות ההנדסה.

     

    בתום הלימודים עברתי לעבוד באלתא. עם השנים ילדתי עוד שתי בנות (יש גם שני בנים), השלמתי תואר שני בהנדסת אלקטרואופטיקה ועברתי מסלול מאתגר ומספק מאוד.

    בטיסת ניסוי סודי של תע"א
    בטיסת ניסוי סודי של תע"א
      

    אנחנו במאה ה-21 ועדיין יש סטריאוטיפים שחושבים שמקצועות ריאליים הם "גבריים" יותר ורואים פחות נשים בתחומים האלו – גם בגני הילדים ובבית הספר ישנה חלוקה לא ברורה של בנים ובנות, רואים את זה ביומיום "הבנים לכדורגל הבנות עושות מיוזיקלי", הבנים תמיד אבירים במסיבות והבנות נסיכות. ברגע שהחינוך יהיה שוויוני עוד מהגן לא נצטרך "לשכנע" בנות להמשיך בתחום המדעים – זה יהיה מובן מאליו.

     

    יש לי שני בנים ושתי בנות, ברור לי שאעודד את ארבעתם לבחור בתחום ההנדסה כמקצוע לחיים, כנראה שלבנים זה יהיה ברור מאליו, הבנות יצטרכו יותר דחיפה – ביומיום אני מעודדת אותן להרכיב דברים ולנסות לתקן משחקים שהתפרקו, אני לא מונעת מבנותיי חשיפה לחוגים "של בנים", להיפך אני מעודדת אותן להתנסות בכל.

     

    אני בעצמי משחקת כדורסל בליגת נשים - אליצור אשקלון. הבנות שלי רואות אותי מתלבשת במדי הקבוצה ויוצאת למשחקים - הן יודעות שאמא מהנדסת במערכות שקשורות במטוסים, גם משחקת כדורסל, גם מבשלת ואפילו אופה. יש לי את החברות הטובות שלי, הבילויים הקטנים שלי בדיוק כמו לכל אישה וכפי שצריך לכל אדם.

     

    הנדסה היא תחום מאתגר, אנחנו חשופים לטכנולוגיה הכי חדשנית שקיימת בשוק, כמעט בכל יום לומדים משהו חדש. בתפקידי הנוכחי בתעשייה האווירית אני מתעסקת במערכות חדישות ומורכבות, אני נחשפת לעולמות טכנולוגיים חדשניים ביותר ומתנסה בפגישות עם עמיתים ולקוחות ממדינות זרות.

    מנטורית ב"מהנדסות העתיד 2"
    מנטורית ב"מהנדסות העתיד 2"
     

    בשנה שעברה הצטרפתי כמנטורית לפרויקט "מהנדסות העתיד", נחשפתי לבנות שהגיעו בידיעה שהמקצוע שלהן לעתיד לא יהיה בתחום ההנדסה הן התעניינו בתחומי המשפט והפסיכולוגיה, הפרויקט חשף אותן לנשים מהנדסות, רובן אמהות, שנהנות ממקצוע שהוא לא טרוויאלי וחלקן אמרו לי שהפרויקט שינה את דעתן.

     

    אני בתור אישה מהנדסת פרקטית מאוד ותכליתית, אצלי זה באופי ולא ברור לי אם המקצוע מושך אליו טיפוס מסויים או שיש משהו באופי שמחפש את התחום.

     

    טיפ לתלמידות של היום: תאמיני בעצמך, תסמני מטרות ויעדים ותגיעי אליהם. לימודי ההנדסה נותנים הזדמנות להגיע לאפיקים חדשניים טכנולוגים ויכולים לתת ביטוי ליצירתיות שיש בכל אחת מכן – אל תוותרנה על זה.

     

    הכותבת, אורלי רבא (45, נשואה +4) היא מנהלת טכנית בפרויקט מטוסי התראה מוקדמת, חטיבת אלתא. בוגרת תיכון אורט, מגמת אלקטרוניקה י"ג - טכנאית אלקטרוניקה. בוגרת תואר ראשון בהנדסת חשמל, ותואר שני בהנדסת אלקטרואופטיקה

     

     בשיתוף תעשייה אווירית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים