חוטובלי: "תושבי ישראל חיים תחת טרור מהגרים"

דיון סוער בוועדה לביקורת המדינה על תוכנית גירוש מבקשי המקלט - ואמירה אחת של סגנית שר החוץ הלהיטה עוד יותר את הרוחות. סגנית השר ציפי חוטובלי מהליכוד אמרה הבוקר (ב') בדיון כי "תושבי מדינת ישראל חיים תחת טרור מהגרים וסובלים מאלימות". ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת הגיב: "האמירה על טרור מהגרים אינה במקומה ואני מבקש למחוק אותה מהפרוטוקול", וחוטובלי ענתה: "אני חוזרת ואומרת, יש טרור מהגרים בדרום תל אביב".

לדברי חוטובלי, "כל מדינה ריבונית רשאית להרחיק מהגרי עבודה בלתי חוקיים שהגיעו לשעריה. הם יורחקו למדינות מאוד בטוחות שבהן מתקיים משטר שאפשר לנהל בו חיים ברמה מאוד גבוהה. הם מקבלים 3,500 דולר. זה הון גדול שהם יכולים לעשות איתו כמעט כל מה שעולה בדעתם".

יו"ר הוועדה שלי יחימוביץ' אמרה בדיון כי "כבת לניצולי שואה ההשקפה שלי היא הצורך במדינת ישראל חזקה ואיתנה אבל בו בזמן דאגה לפליט, לגר ולמבקש המקלט". חוטובלי הגיבה: "כל הסוגיה עוברת פופוליזציה. אל תעשו שימוש לרעה בניצולי השואה ולא בשואה. זה דיון על מהגרי עבודה. אני מבקשת לקרוא להם מהגרי עבודה".

יחימוביץ' הוסיפה: "אני מרגישה שהגורמים הרשמיים בוחנים מחדש את הסיטואציה. הם דיפלומטים ונזהרים בניסוחים, אבל ההערכה שלי היא שלא יהיה גירוש במועד שנקבע, ואולי לא יהיה גירוש בכלל". חוטובלי הגיבה: "אני חולקת עלייך".

תור להגשת בקשת מקלט ברשות האוכלוסין בתחילת החודש(צילום: מוטי קמחי)

לדבריה של יחימוביץ' הגיב יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. לדבריו, "מ-1 בינואר עד היום הוגשו 2,000 בקשות חדשות של נתיני אריתריאה וסודן. נבחן מה לעשות איתן, ובכל מקרה זה לא יעכב את ההרחקה מישראל". הוא שב ואמר שכל בקשות המקלט שהוגשו עד תחילת השנה ייבדקו לפני הגירוש, אבל סירב להתחייב שלא יגורשו מי שהגישו בקשות אחרי 1 בינואר.

עימותים עם תושבי השכונה

שפי פז, תושבת דרום תל אביב, התעמתה עם יחימוביץ' והוצאה מהדיון. ואילו שולה קשת, גם היא מדרום העיר, התעמתה עם סגנית השר: "נולדתי וגדלתי בנווה שאנן. חוטובלי דיברה על טרור מהגרים? יש טרור של ממשלת ישראל כלפי תושבי דרום תל אביב. מקומם אותי שאתם לוקחים את המצוקה הקשה שלנו ועושים בה שימוש ציני. זה לבזות את המצוקה שלנו. דבורה מאבו כביר שנמצאת כאן איתי - משפחתה נמצאת בסכנת גירוש. הממשלה קוראת להם 'פולשים'. הם קיבלו מכתב של גירוש מהבית שלהם. כמוהם יש עוד משפחות מזרחיות רבות".

היא הטיחה בחוטובלי: "אם אתם כל כך דואגים לנו, מה זה ההסכם הזה של מיליארדים עם קובי מימון להמשיך להפעיל את התחנה המרכזית החדשה ל-24 שנה ולהרעיל אותנו? מגרשים אותם ומגרשים אותנו למען טייקוני הנדל"ן".

הפגנות נגד גירוש הפליטים בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

תקלט מיכאל, מבקש מקלט מאריתריאה, סיפר לחברי הכנסת: "הייתי בנבחרת האתלטיקה של אריתריאה ובגיל 17 לקחו אותי לצבא. הייתי חייל בצבא אריתריאה, הייתי כמו עבד וברחתי. הגעתי מאריתריאה ב-2007. אני לא יכול לחזור לאריתריאה, כי אני פעיל נגד הממשלה. אני מכיר אנשים שעזבו לרואנדה ונשברה להם התקווה, נשבר להם הכול".

מבקש מקלט נוסף מאריתריאה, מייקל אפוורקי, סיפר: "כשהגעתי לכאן הורידו אותי לבד בתחנה המרכזית בתל אביב, לא הכרתי אף אחד, לא ידעתי לאן ללכת. מ-2013 ועד עכשיו לא הצלחתי להגיש בקשת מקלט. ניסיתי, המתנתי כל הלילה עד הבוקר בלשכה של רשות האוכלוסין וההגירה בסלמה. 350 איש מחכים, ונתנו רק ל-20 איש להיכנס. עשר דקות בלבד".

מי בוחן את בקשות המקלט?

ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) פנה לחוטובלי: "בניגוד לסגנית שר החוץ, אני רואה במבקשי המקלט קודם כול בני אדם. זה דיון ערכי, לפני שאנו קובעים אם הם מהגרי עבודה, מבקשי מקלט או בעלי כל מעמד משפטי אחר. ישנה סתירה בנתונים שאותם את מציגה, שרובם מהגרי עבודה. נציג רשות האוכלוסין וההגירה אמר שהרשות לא מתכוונת לבחון בקשות מקלט של מי שהגיש בקשה לאחר 1 בינואר 2018".

נציג משרד מבקר המדינה עדכן בדיון שבחודש מאי יפורסם דו"ח על הטיפול ב-50 אלף בקשות מקלט שהוגשו בין 2009 ל-2017. הדו"ח הונח בימים האחרונים על שולחן ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה יחימוביץ'.

ד"ר רועי שיינדרוף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, התייחס לטענות שההסכמים עם רואנדה ואוגנדה לקליטת מבקשי המקלט לא מיושמים כפי שנקבע ואין עליהם בקרה: "התקבלו אצלנו בחודשים ובשבועות האחרונים מכתבים רבים מארגוני חברה אזרחית שמעלים שורה של טענות מסוגים שונים, בין היתר בהקשר לאופן היישום של ההסדרים. אנחנו מתייחסים למכתבים האלה ברצינות".

"זה ההסכם היחיד בעולם בקשר למבקשי מקלט שהוא סודי", אמרה ח"כ מיכל רוזין ממרצ. "למה המדינות שאיתן נחתם ההסכם מכחישות אותו? האנשים נוחתים שם, אוספים אותם לרכב, לוקחים מהם את המסמכים ואומרים להם 'תלכו'. הם אנשים חסרי מעמד, הם שקופים. הם יכולים להיעצר בכל רגע ובוודאי לא לחיות, להתקיים ולנהל חיים נורמליים. האם זה עומד בתנאי ההסכם?"

פרופ' יובל שני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מתח ביקורת על הליך קבלת בקשות המקלט: "המבחנים שמיושמים בישראל לגבי קבלת בקשות מקלט לא עומדים בסטנדרטים של נציבות האו"ם לפליטים. ישראל נוקטת פרשנות סופר-מצמצמת לגבי מעמד הפליטות, ומכך נובעים ההבדלים הגדולים באחוזי קבלת בקשות המקלט בינינו לבין אירופה. הדו"חות מצביעים על כך שמערכת המקלט של רואנדה אינה מתפקדת ואינה מעניקה הגנה".