שתף קטע נבחר

המשבר בעזה ועסקה אפשרית עם ישראל: מאחורי ביקור הנהגת חמאס בקהיר

בביקור חריג שנמשך כשבועיים מתדיינים איסמעיל הנייה ובכירים בזרוע המדינית והצבאית של חמאס עם ראשי המודיעין המצרי. על הפרק: הקמת "ממשלת הצלה לאומית" לפתרון המשבר ההומניטרי ברצועה ועסקת חילופי שבויים עם ישראל

 

בכירים רבים בהנהגת חמאס מעזה ומחו"ל, ובראשם מנהיג הארגון איסמעיל הנייה, נמצאים בשבועיים האחרונים בקהיר בשיחות עם ראשי המודיעין המצרי וכן בדיונים פנימיים. המשלחת הראשונה הגיעה כאמור לפני שבועיים ומאז מצטרפים אליה חברי הנהגה נוספים בארגון. מדובר בביקור חריג באורכו ולא ידוע עדיין מתי יסתיים.

איסמעיל הנייה. עדיין לא ידוע מתי הביקור יסתיים ()
איסמעיל הנייה. עדיין לא ידוע מתי הביקור יסתיים

הפמליה בראשות הנייה יצאה מרצועת עזה בהפתעה וללא הודעה מוקדמת בתחילת פברואר. אל הנייה הצטרפו חברי הנהגת חמאס חליל אל-חיה, רוחי מושתהא ופתחי חמאד. בארגון אמרו כי הביקור נועד להקל על תושבי הרצועה שסובלים ממשבר הומניטרי, אך במבחן הזמן ברור שזו אינה הסיבה היחידה או המרכזית לנסיעת המשלחת הבכירה. לפני כמה ימים המשלחת עובתה עם הגעתם של מוסא אבו מרזוק, עיזת א-רישק ומוחמד נסר לקהיר.

 

בימים האחרונים מסרו מקורות שונים כי למשלחת הצטרף סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מרואן עיסא, ועימו גורמים נוספים מהזרוע הצבאית. מקורות ברצועת עזה אמרו ל-ynet כי הגעת המשלחת של הזרוע הצבאית קשורה לדיונים על עסקת חילופי שבויים אפשרית בין חמאס לישראל, אולם על פי אותם מקורות לא הושגה עד כה התקדמות משמעותית בנושא.

 

יחיא סנוואר. מתנגד להשבת השליטה האזרחית ברצועה לידי חמאס (צילום: AP) (צילום: AP)
יחיא סנוואר. מתנגד להשבת השליטה האזרחית ברצועה לידי חמאס(צילום: AP)

 

נשיא מצרים א-סיסי (צילום: AP) (צילום: AP)
נשיא מצרים א-סיסי(צילום: AP)

עם זאת, ההערכה היא שהסיבה המרכזית לשהות הארוכה של המשלחת בקהיר קשורה בעיקר למשבר בהליך הפיוס בין פתח לחמאס שנמצא שוב בקיפאון. לא נראה שצפויה התקדמות בתהליך, בשל חילוקי הדעות העמוקים והתבצרות הצדדים בעמדותיהם.

 

מאז שהמשלחת נמצאת בקהיר מופרחים לאוויר רעיונות שונים כאלטרנטיבה למצב הנוכחי, שבו ישנה אחיזה אזרחית מסוימת של הרשות הפלסטינית ברצועה, אך היא אינה מספיקה דיה כדי לנהל את חיי היום יום.

 

אחד הרעיונות הוא הקמת ''ממשלת הצלה לאומית'' ברצועת עזה בלבד, שבפועל תביא לסילוקה של ממשלת האחדות מרצועת עזה ותנהל אותה. למעשה, אין הבדל בין הצעה זו לבין ועדת הניהול של רצועת עזה, שפעלה כמו ממשלה טרם החתימה המחודשת על הסכם הפיוס בין פתח לחמאס לפני ארבעה חודשים.

 

מוחמד דחלאן. ישתף פעולה עם יריבו המושבע אבו מאזן? (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
מוחמד דחלאן. ישתף פעולה עם יריבו המושבע אבו מאזן?(צילום: איי פי)

אפשרות נוספת שנידונה היא הקמת גוף מנהל לרצועה בשיתוף עם יריבו המושבע של אבו מאזן, בכיר פתח לשעבר מוחמד דחלאן, ואנשיו. אפשרות זו הועלתה גם טרם הסכם הפיוס ויש שיאמרו כי היא דחפה את אבו מאזן לחתום על הסכם הפיוס החדש מחשש שאויבו המושבע ישתלט על רצועת עזה.

 

 

בחמאס כיום שולטות שתי אסכולות. האחת תומכת בהשבת השליטה המלאה על הרצועה באמצעות ממשלת הצלה לאומית או כל גוף ניהולי אחר, לדוגמה בהשתתפות בכיר הארגון מחמוד א-זהאר.

 

מנגד, האסכולה השנייה בחמאס אינה מעוניינת לחזור ולשלוט אזרחית על הרצועה. ראש המתנגדים הוא מנהיג הארגון בעזה יחיא סנוואר, אשר שב ואמר בכמה הזדמנויות כי חמאס לא ישוב עוד לניהול אזרחי.

 

דחיקתה לפינה של ממשלת האחדות מרצועת עזה, אם אכן תקרה, עשויה להוביל להחרפת הסנקציות של אבו מאזן נגד הרצועה, במטרה ללחוץ על חמאס ולקוות למרי אזרחי נגדו.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים