"כרוך במלחמה": רוב הילדים עם צרכים מיוחדים לא משתלבים בחינוך הרגיל
נתונים שפירסמה הלמ"ס חושפים כי רק 39% מהילדים בעלי צרכים מיוחדים מצליחים להשתלב במסגרות חינוך רגילות - ורבים מהם זקוקים לסיוע. "מדיניות שגויה שלא רואה בתלמיד עם המוגבלות כבעל פוטנציאל להצליח"
בניגוד להמלצות משרד החינוך, הסיכוי של ילד עם צרכים מיוחדים להשתלב במסגרות חינוכיות רגילות - נמוך. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הנתונים בדקו קבוצה של 3,651 ילדים בעלי צרכים מיוחדים ילידי שנת 2004 אשר היו בשנים 2009 ו-2010 בגני חינוך מיוחד. נמצא כי בשנים 2015 ו-2016, 61 אחוזים מהם עדיין למדו במוסדות לחינוך מיוחד. השאר השתלבו במסגרות חינוך רגילות, כאשר 14 אחוזים קיבלו סיוע ורק 25 אחוזים השתלבו בחינוך הרגיל ללא כל סיוע.
מהנתונים עולה גם הפער בין תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מהמגזר היהודי לעומת אלו מהמגזר הערבי. בעוד שכמעט 58 אחוזים מהיהודים נותרו בחינוך המיוחד, במגזר הערבי שיעור התלמידים שלא הצליחו להשתלב בחינוך הרגיל עמד על כמעט 76 אחוזים. בנוסף, נמצא גם קשר הדוק בין רמת ההשכלה של האם לסיכויו של הילד להשתלב בחינוך הרגיל. בעוד שכמעט 69 אחוזים מהילדים שהשכלת אימם הייתה נמוכה מתיכונית נותרו בחינוך המיוחד, שיעורם של אלו אשר לאמם הייתה השכלה גבוהה או על תיכונית עמד על 47 אחוזים בלבד.
"הנתונים, עם כל הצער שבכך, נכונים", אומרת עו"ד רויטל לן כהן, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. "הם נובעים ממדיניות שגויה שמוביל משרד החינוך לאורך השנים ומתפיסות עולם שלא רואות בתלמיד עם המוגבלות כבעל פוטנציאל להצליח. לכן גם אין סטנדרטים ברורים ללמידה והצלחה, אלא הסללה לחיים מופרדים ומוגבלים במסגרות מיוחדות. מערכת החינוך מתייחסת לילדים שלנו כפחותים ולא רואה לנכון לאתגר, לא את עצמה ולא את התלמידים. במשרד החינוך לא רואים בתלמידים עם הצרכים המיוחדים כשווי ערך".
כאמור, בשנת 2007 הוקמה ועדת דורנר בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר. הוועדה המליצה על שורה של צעדים אשר מטרתם הייתה לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות. "הנתונים לא מפתיעים אותי", אומרת י', אם לילד עם צרכים מיוחדים אשר לומד בבית ספר רגיל. "אני רוצה לשלב אותו, אבל זה כרוך במלחמה".
י' מספרת כי בנה, אשר לומד בכיתה ג', נאלץ להתמודד עם קשיים רבים במוסד החינוכי שבו הוא לומד. "מעטים ההורים שיש להם את הכוחות להילחם במערכת כדי שהילד שלהם יהיה בחינוך הרגיל. כבר בגן נלחמנו על שילוב, כדי שלא יהיה רק בחינוך המיוחד. כשהוא עלה לכיתה א' שוב רצו לשים אותו בחינוך המיוחד, וגם אז נלחמנו. אמרו לנו שיהיה לו טוב יותר בחינוך המיוחד", היא מגלה.
"המערכת הרגילה מתקשה מאוד להתמודד עם ילדים עם צרכים מיוחדים, זו האמת. עמדת משרד החינוך נשארת על הנייר, אבל כאשר אנחנו נלחמים על הזכויות שלנו - אנחנו מבינים לא פעם שהילדים לא תמיד רצויים במוסד החינוכי".
עם זאת, לא כולם חשים כמו י'. "מערכת החינוך המיוחד היא כל כך עוטפת, שהסיכוי של ילד לצאת ולא ליפול – הוא נמוך במיוחד", אומרת ד', גם היא אם לילד עם צרכים מיוחדים.
"הם מקבלים טיפולים פרטניים ואישיים, ובקבוצות קטנות יותר. כשהם יוצאים לחינוך רגיל, גם אם יש איתם משלבת צמודה, אני לא בטוחה שהם יוכלו להשתלב כמו שצריך". מוסיפה ד'. "השילוב הוא מטרה טובה ואנחנו רוצים אותם משולבים בקהילה, אבל לא בכל מחיר. הורים שנלחמים על כך שהילד שלהם יהיה בחינוך הרגיל לא משנה מה, לעיתים גוזרים על הילדים שלהם חיים הרבה יותר קשים. הרבה ילדים הולכים לאיבוד בחינוך הרגיל והם עלולים ליפול".
בתוך כך, ועדת החינוך של הכנסת דנה היום על התיקון לחוק החינוך המיוחד שאותו יוזם ומקדם בימים אלו משרד החינוך. בין היתר, קובע התיקון כי להורים יינתן שיקול דעת משמעותי בשאלת שילוב ילדיהם במסגרות החינוך הרגילות, כמו גם לאיזה מוסד יישלחו את ילדיהם.
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, אמרה בדיון: "התיקון הזה נעשה בפזיזות, בלי שום חשיבה מעמיקה על ההשלכות שלו על התלמידים של החינוך המיוחד ובלי שום חשיבה על עובדי ההוראה. הסתדרות המורים תיאבק כדי שהתוכנית הזאת לא תצא אל הפועל במתכונתה הנוכחית. אני לא אתן יד לפגיעה כל כך קשה גם בילדים וגם בעובדי ההוראה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך מאמין ששילוב תלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל הוא יעד חשוב ומרכזי, שכן הוא תורם ומצמיח את התלמידים כולם, ובשנים האחרונות אנו מעודדים יותר ויותר את שילוב התלמידים. אחת הבשורות הגדולות של התיקון לחוק החינוך המיוחד, תיקון שיאושר בקרוב בכנסת, היא העברת ההחלטה היכן יילמדו התלמידים לסמכות ההורים – זהו מהלך חשוב, ואנו מגבים אותו בתוספת תקציבית של 180 מיליון שקל בשנה. במקביל, מתחייב המשרד להקים עוד 1,000 כיתות לחינוך המיוחד".
לפנייה לכתב/ת 
