"האופנועים הם חלק מאוד מרכזי בחיינו"

בשיתוף התאחדות הספורט המוטורי בישראל.

למתבונן מהצד נורית זרקו נראית כמו כל אמא נורמטיבית אחרת: נטועה היטב בקרקע, מנהלת בגאון משפחה עם שלושה ילדים ובעל עסוק ועל הדרך גם מוצאת זמן ללימודי ניתוח התנהגותי - בעיקר בילדים.

החיים שלהם השתנו לחלוטין(צילום: ירון ברנר)

המשפחה נדבקה בחידק(צילום: ירון ברנר)

בילוי קלאסי לסוף שבוע. האחים זרקו מעופפים(צילום: ירון ברנר)

אפשר היה לצפות שבין שני האחים תתפתח תחרות וקנאה, אבל במציאות ההיפך הוא הנכון: "אור (הצעיר) מאד מפרגן לגיל. הוא לא מתחרה בו, הם גם שייכים לקטגוריות שונות", אומרת נורית. "אולי הוא מקנא בו על הישגיו כאלוף הארץ ואלוף גרמניה, אבל אני תוהה אם אור היה בכלל מגיע לספורט הזה אם גיל לא היה כה פעיל בו".

תופס אוויר(צילום: ירון ברנר)

במשפחות רגילות, בדרך כלל הילדים הם שהולכים בעקבות הוריהם, אבל במקרה של משפחת זרקו דברים כנראה עובדים אחרת: דווקא האבא אוהד הוא זה שהלך בעקבות הילדים והחל גם הוא לרכב על אופנוע. וזו אינה הדרך היחידה שבה הספורט המוטורי שינה את חיי המשפחה. "ברגע שמתייחסים לספורט ברצינות ובאופן תחרותי זה לא רק להגיע למירוץ" מספרת נורית. "יש מאמן, יש ארבעה אימונים בשבוע, יש מירוץ בסוף השבוע ואם אין מירוץ יש רכיבת שיחרור או רכיבת כיף".

סביב התחרויות נוצרה גם קהילה קטנה של אלו שהספורט המוטורי מחבר ביניהם. "משפחות הרוכבים נפגשות כל הזמן וזה יוצר חברויות והכרויות חדשות. נפגשים לפעמים סתם ככה לפיקניק או לבילוי משותף מחוץ לזירה", היא מסכמת. "זה הפך לחלק מרכזי מאד בחיינו".

"חלק מאוד מרכזי בחיינו". משפחת זרקו(צילום: ירון ברנר)

יש ודאי כאלו שימתחו ביקורת על ענף הספורט "המסוכן" שבני משפחת זרקו לוקחים בו חלק. אבל עם רעם האופנועים ברקע - קשה שלא לחשוב על המציאות של מרבית ההורים היום, שעובדים המון שעות, חוזרים מאוחר לילדים הדבוקים למסכי הסמרטפונים - מתקשרים במקרה הטוב דרך הווטסאפ ומגיעים לסוף השבוע סחוטים מדי לבילוי משפחתי איכותי. למשפחת זרקו יש נוסחה מנצחת. ארון הגביעים של גיל הוא העדות לכך.

בשיתוף התאחדות הספורט המוטורי בישראל.