שתף קטע נבחר

דוקטורט במשפטים בבינתחומי: "חיזוק המועדון האליטיסטי והסגור"

במרכז הבינתחומי הרצליה מברכים על הכנסת לימודי תואר שלישי במשפטים: "עמדנו בדרישות מחמירות". ח"כ מירב בן ארי, בוגרת המכללה: "ניתן לפרוץ את תקרת הזכוכית של האוניברסיטאות". ועד ראשי האוניברסיטאות מחה: "שיקולי אגו באו על חשבון קידום המחקר". ואיך מגיבים בחוגים למשפטים?

 

 

סטודנטים במרכז הבינתחומי. החלטה היסטורית (ארכיון) (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
סטודנטים במרכז הבינתחומי. החלטה היסטורית (ארכיון)(צילום: עידו ארז)

במרכזים האקדמיים ובמערכת הפוליטית חלוקים בעקבות ההחלטה ההיסטורית של המועצה להשכלה גבוהה, שאישרה היום (ג') למרכז הבינתחומי הרצליה להגיש בקשה לפתיחת תוכנית לתואר שלישי (דוקטורט) במשפטים. ההחלטה הפכה את המרכז הבינתחומי באופן מעשי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

 

ועד ראשי האוניברסיטאות, שהתנגד נחרצות להחלטה, מסר לאחר ההצבעה כי "מדובר בהחלטה מוטעית שרק מחזקת את המועדון האליטיסטי והסגור של המרכז הבינתחומי, וזאת משיקולים של אגו וכבוד, הבאים על חשבון קידום המחקר המשמעותי במדינת ישראל".

 

במרכז הבינתחומי בירכו כמובן: "ההחלטה התקבלה לאחר שהמרכז הבינתחומי עמד בשורה של דרישות אקדמיות, כלכליות ומנהליות מחמירות, שנקבעו על ידי המועצה להשכלה גבוהה". בבינתחומי גם ביקרו את התנגדות של ועד ראשי האוניברסיטאות להחלטת המל"ג. "במשך שמונה שנים מנע הקרטל האוניברסיטאי כל דיון בבקשות המרכז הבינתחומי להענקת תואר דוקטורט".

 

במכללה העריכו כי בפועל ייפתח המסלול לדוקטורט רק בעוד כשנתיים.

 

"לתגמל סטארים בכסף רב" 

גם במערכת הפוליטית הגיבו להחלטה. "מתן האפשרות לבינתחומי או למכללות פרטיות אחרות לפתוח תוכניות ללימוד דוקטורט מאיים ליצור היררכיה במערכת ההשכלה הגבוה בישראל ולפגוע אנושות באוניברסיטאות הציבוריות", אמר ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני). "אנחנו עלולים לראות מכללות פרטיות שמתגמלות בכסף רב סטארים מהעולם האקדמי ולמשוך אליהם את בנות ובני האליטה הכלכלית. דבר זה יכול להביא להידרדרות קשה ברמתן של האוניברסיטאות הציבוריות. החברה הישראלית אינה יכולה לאפשר לתרחיש כזה להתממש".

 

מנגד, ח"כ מירב בן ארי (כולנו), בוגרת המרכז הבינתחומי, בירכה על ההחלטה. "כבוגרת תואר ראשון ושני מהמרכז הבינתחומי הרצליה וכיו"ר אגודת הסטודנטים לשעבר, אני מברכת על החלטתם של חברי המועצה להשכלה גבוהה על אישור קיום מחקר אקדמי", אמרה בן ארי. "פרופ׳ אוריאל רייכמן הקים בהרצליה את אקדמיית העתיד - המרכז הבינתחומי - ובצדק רב זכה בהכרה המתבקשת מהמל"ג. ברכות גם לשר החינוך נפתלי בנט, זהו הישג חשוב מאוד לעולם האקדמיה שמוכיח שבשונה מהעבר ניתן לפרוץ את תקרת הזכוכית של האוניברסיטאות בישראל".

"למשוך את בנות ובני האליטה הכלכלית". ח"כ יונה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
"למשוך את בנות ובני האליטה הכלכלית". ח"כ יונה(צילום: גיל יוחנן)

"הישג חשוב לעולם האקדמיה". ח"כ בן ארי (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
"הישג חשוב לעולם האקדמיה". ח"כ בן ארי(צילום: אלכס קולומויסקי)

בכמה מהחוגים למשפטים הבהירו כי על אף ההחלטה - הם אינם מפחדים מתחרות. "אין לנו התנגדות עקרונית לאוניברסיטאות הפרטיות", אמר פרופ' בכיר למשפטים. "אבל אני לא אוהב את הרעיון של אוניברסיטה פרטית. חשוב שיהיו אוניברסיטאות ציבוריות חזקות בארץ. מצד שני, יכול להיות שתהיה לנו עכשיו יותר תחרות. אני לא יודע אם זו החלטה דרמטית, ועם כל הכבוד לדוקטורט במשפטים, זה לא משנה את פני הנוף האקדמי או את מקצוע המשפטים".

 

פרופ' אחר למשפטים אמר: "תחרות היא דבר מצוין. אני לא רואה עם כך שום בעיה. אני חושב שהשוק מספיק טוב כדי לזהות אם הדוקטורט בבינתחומי יהיה איכותי, אז יהיה לו משקל כמו שצריך. רק הזמן יראה מה תהיה איכות הדוקטורט הזה".

"המערכת לוקה בחוסר תכנון לטווח הארוך". שפע (צילום: עמית פרץ ושי דולב) (צילום: עמית פרץ ושי דולב)
"המערכת לוקה בחוסר תכנון לטווח הארוך". שפע(צילום: עמית פרץ ושי דולב)

בהתאחדות הסטודנטים אמרו כי אין ההחלטה הופכת את המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה פרטית. היו"ר רם שפע אמר כי "אמנם, המרכז הבינתחומי מוכיח זה שנים רבות את האיכויות הרבות שלו בשלל תחומים, והיום אכן אושרה במל"ג ההחלטה שתאפשר לו להעניק תארים מתקדמים בזכות ולא בחסד. עם זאת, המערכת לוקה בחוסר תכנון לטווח הארוך בכל הנוגע לסוגיות יסודיות המבחינות בין אוניברסיטה למכללה בישראל. כדור השלג הזה יכול לאבד שליטה והרגולטור חייב להתערב".

 

21 חברי המל"ג שהשתתפו בהצבעה תמכו בהחלטה. מיד לאחר מכן ציין שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט כי "אני מברך את חברי המועצה להשכלה גבוהה על שאישרו ברוב קולות, לראשונה בתולדות המדינה, קיום מחקר אקדמי במכללה פרטית, המרכז הבינתחומי. המשמעות היא הגברת התחרות באקדמיה ללא עלות של שקל אחד נוסף למשלם המסים. זהו יום חג לאקדמיה בישראל!"

"הגברת התחרות באקדמיה". השר בנט (צילום: הלל מאיר/TPS) (צילום: הלל מאיר/TPS)
"הגברת התחרות באקדמיה". השר בנט(צילום: הלל מאיר/TPS)

המייסד, פרופ' רייכמן (צילום: שחר עזרן) (צילום: שחר עזרן)
המייסד, פרופ' רייכמן(צילום: שחר עזרן)
 

במל"ג הבהירו כי "לאחר שהמוסד יגיש את התוכנית ללימודי תואר שלישי במשפטים, היא תיבחן על ידי ועדה בינלאומית מטעם המל"ג, כאשר במקביל ייבדקו ההיבטים התקציביים והתכנוניים. אם הבדיקות וחוות הדעת של הוועדה הבינלאומית יהיו חיוביות, יוכל המוסד לפתוח את התוכנית לתואר שלישי במשפטים".

 

המרכז הבינתחומי הוקם בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן. כיום לומדים בו כ-7,000 סטודנטים והוא אינו מתוקצב כלל על ידי המדינה, ומתקיים משכר הלימוד ומתרומות פרטיות. מתקיימים בו, בין היתר, לימודי משפטים, מדעי המחשב, מנהל עסקים, תקשורת, פסיכולוגיה וכלכלה. שכר הלימוד בבינתחומי עומד על 40,200 שקלים, כמעט פי ארבעה משכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות.

 

המוסד האקדמי היה הראשון לקבל עד כה את האישור לאוטונומיה בהענקת תארים השניים, בהצבעה שנערכה בתחילת החודש. משמעות ההחלטה היא שבניגוד לשאר המכללות בישראל, מהבינתחומי ייחסך הליך אישור התארים השניים מהמל"ג. הלכה למעשה, במרכז הבינתחומי שואפים להפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
דוקטורט בבינתחומי (ארכיון)
צילום: עידו ארז
מומלצים