שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קו פרשת המים

    אתם שונאים אותם. את אותם מי גשמים שיורדים בימי סערה, מציפים את הרחובות וגורמים לכם לעמוד שעות בפקקי ענק. בישראל רוב המים האלה הולכים לאבדון. הם אוספים את הלכלוך מהרחובות, זורמים לביוב ומזהמים את הים. אבל מערכת חדשנית שמקדמת הקרן הקיימת בישראל ושכבר פועלת בהצלחה בשלוש ערים בארץ יכולה לשמור את המים האלה וגם להוזיל משמעותית את חשבון המים שלכם

    בשיתוף קרן קימת לישראל

     

    "כל הנחלים זורמים לים", שר אריק לביא ז"ל בלהיטו המיתולוגי "שיר סתיו" (מילים: עמוס קינן, לחן: יונתן זראי). מתברר שלא רק הנחלים. למרבה הצער גם רובם המוחלט של מי הגשמים בישראל שלא נספג באדמה, מוצא את דרכו לים, ואינו נשמר במאגרי המים של המדינה, שכל כך חסר אותו.

    לאן הולכים כל מי הגשמים בהצפות? (צילום: רן רימון) (צילום: רן רימון)
    לאן הולכים כל מי הגשמים בהצפות?(צילום: רן רימון)

    על פי נתוני "מקורות", חברת המים הלאומית של ישראל, יותר ממיליארד מטרים מעוקבים (קוב) של מים חסרים למשק המים בארץ. על פי התחזיות, ב־2018 צפוי המחסור לגדול בעוד 20%. קוב, אגב, למי שלא זוכר משיעורי המתמטיקה, הם אלף ליטרים של מים.

     

    מי נגר הם אותם מי שזורמים על פני הקרקע. כולנו מכירים אותם מימי הגשם, הסערות וההצפות, כאשר אותם מים זורמים בשצף וגורמים לא אחת לחסימת

    רחובות. התופעה מתרחשת כאשר האדמה ספוגה לחלוטין ולמים אין יותר אפשרות לחלחל לתוכה, ואז הם למעשה מתחילים לזרום.

     

    מנתוני רשות המים עולה תמונה קשה של בזבוז, שלא לומר הזנחה, בטיפול באותם מי נגר, שכ-80% מהם - כ-160 מיליון קוב – זורמים מדי שנה לביוב ומשם לים. מדובר במכה כפולה: מלבד אובדן המים שלא נשמרים במאגרים כלשהם, המים שזורמים אוספים בדרך לכלוך וכימיקלים מהכבישים ומהמדרכות וכאשר הם מגיעים לים הם מזהמים אותו ואת הדגה. גם הכמות היא עצומה. לצורך ההמחשה, מדובר בכמות שמשמעותה עלייה של כמטר וחצי במפלס הכנרת.

     

    אם לא יחול שינוי מהיר ומהותי, בשנים הקרובות המצב צפוי להחמיר. משבר הדיור לצד הגידול באוכלוסיית המדינה, מעודדים עוד ועוד בנייה חדשה, שבאה על חשבון אדמה שמסוגלת לספוג את המים. ככל שהערים יהיו צפופות יותר במבנים, כמות גדולה יותר של המים שיורדים בשטחן תגיע לים ותאבד. כבר כעת בתל־אביב הצפופה עומד אבדן מי הנגר על 90%.

    מתקדמים בהתפלת מים, אבל מה לגבי מי נגר? (AP) (AP)
    מתקדמים בהתפלת מים, אבל מה לגבי מי נגר?(AP)

    ישראל אמנם נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום התפלת מים והשקיעה במתקני התפלה משוכללים, אך המים שהם מייצרים אינם זולים כלל.

     

    לעומת זאת, דווקא באיסוף מי הגשמים, הזולים לעומת המים המותפלים, ישראל מפגרת קשות אחרי רוב מדינות העולם המערבי.

     

    מדי שנה מצטברים בישראל כ-200 מיליון קוב מי גשמים – תפוקה שנתית של שני מתקני התפלה - שרק 20% מתוכם (כ-40 מיליון קוב) מצליחים לחלחל לאדמה ולהגיע למאגרי מי התהום התת־קרקעיים.

     

    ברוב המדינות המפותחות נעשים מאמצים רבים לשמר את מי הנגר, שמשמשים להשקיה ולעיתים גם לשתייה. איך הן עושות זאת? מתברר שישנן כמה דרכים, שאינן יקרות או מורכבות במיוחד, אך בשל העובדה שממשלת ישראל עדיין לא הסדירה רשמית את הנושא, מי שדואג לקדם אותו היא הקרן הקיימת לישראל לצד חלק מהרשויות המקומיות שהבינו את החשיבות העצומה של הנושא ואת החיסכון הגדול שטמון בו.

     

    כך למשל, אחת הדרכים הפופולאריות בעולם לשמירת מי הנגר היא באמצעות בניית אגמים מלאכותיים שמשמשים לאגירת המים ולאחר מכן לשימוש בהם. בישראל אימצה עיריית ראשון־לציון את הפתרון הזה והקימה ברחבי העיר לא פחות מתשעה אגמים מלאכותיים.

     

    באוסטרליה וגם בכמה ממדינות אירופה, לא ניתן כיום לקבל אישור לאכלוס מגורים (טופס 4), מבלי שיהיה בשכונה פתרון לשמירת מי הנגר. בקק"ל מנסים בשנים האחרונות לקדם מודל דומה שיחייב כל רשות מקומית להקים מערכת שתשמור על מי הנגר בתחומה.

     

    בתמורה לכך, על פי ההצעה, על כל קוב מי נגר שתאסוף הרשות המקומית, היא תזכה לשיפוי ממשלתי בחשבון המים שהיא משלמת ל"מקורות". "תוכנית כזו תהיה בשורה של ממש לאזרחי ישראל", מסביר חיים מסינג, מנהל מרחב מרכז בקק"ל. "אם יינתן שיפוי לרשויות המקומיות על המים שיחסכו, זה יתמרץ אותן להקים מתקנים לטיפול במי נגר והדבר יוביל להוזלה של מחירי המים לצרכן, כי ייווצרו לערים מאגרי מים שעלותם זולה מהמים שבהם הן משתמשות כיום, שחלק גדול מהם מגיע ממתקני ההתפלה".

     

    פתרון פופולארי נוסף בעולם לשמירת מי הנגר מקודם בישראל על ידי קק"ל ונבחן בשלוש שכונת בערים כפר־סבא, רמלה ובת־ם. מדובר במערכת בשם ביופילטר, שפותחה ונבחנה בהצלחה באוסטרליה, ומסוגלת לקלוט ולטהר באופן ביולוגי כ־90% מכמות מי הנגר בשכונה.

    מדובר בפתרון שיחסית לתקציב עירוני הוא זול למדי. עלות המערכת לשכונה בינונית היא כמיליון שקלים וחצי, כך שבעלות של כ־15 מיליון שקלים מסוגלת עיר בינונית בגודלה לשמר את רוב מי הנגר שלה, לטהר אותם ולהשתמש בהם.

     

    מערכת הביופילטר מתוכננת כך שהיא משתלבת בנוף העירוני וכלל אינה מורגשת. התוצאות הראשוניות של המערכות שהוקמו בשלוש הערים מעלות שהמערכת הצליחה לטהר את מי הנגר שנאספו בה ממזהמים רבים ביניהם מתכות כבדות, חומרים אורגניים וחיידקים.

     

    המים שנקלטים במערכת באמצעות צינור ניקוז שאוסף את מי הגשמים, נבדקים לזיהוי מזהמים. משם הם מועברים לבריכה שממנה הם מחלחלים דרך כמה אמצעי טיהור ביולוגיים שכוללים צמחייה, חיידקים "זוללי מזהמים" וחול, אל רשת צינורות מנוקבים. מערכת ניטור נוספת בודקת ללא הפסקה את איכות המים שטוהרו ואם הטיהור צלח תאפשר המערכת למים לחלחל למי התהום, משם הם ניתנים לשאיבה לשימוש חוזר באמצעות בארות קיימות.

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף קרן קימת לישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים