שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחדל בטיפול במי התהום: "עשרות אתרים מזוהמים"
    מדו"ח של אדם טבע ודין עולה כי ישנם עשרות קילומטרים רבועים של מי תהום מזוהמים מפעילות תעשייתית, הפרוסים על פני 50 אתרים גדולים. נפח המים המזוהמים מוערך בכ-2 מיליארד מ"ק. ברשות המים אמרו נערכת פעילות שיקום בעשרה אתרים
    עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) מפרסמת דו"ח הנוגע לזיהום מי התהום, ממנו עולה כי היעדר טיפול ראוי במי התהום מביא להשלכות סביבתיות וכלכליות רחבות היקף. המדינה מאבדת את היכולת לנצל משאב חשוב זה, אינה מפתחת באופן מיטבי את השטחים שבהם נמצא זיהום של הקרקע ומי התהום ומעצימה את התלות הלאומית במים מהתפלה. הדו"ח התפרסם לרגל הוועידה הראשונה למשפט וסביבה שהתקיים החודש.

     

    הממצא המרכזי העולה מהדו"ח הוא כי עשרות אתרים מזוהמים בזיהום תעשייתי שהולך ומתפשט ועד כה אף אתר מזוהם גדול לא שוקם. באדם טבע ודין שוקדים בימים אלה על הצעה לתיקון חוק המים, כך שהמדינה והגופים המזהמים, דוגמת תע"ש והצבא, יחוייבו לנקות את הזיהום שלו הם אחראים. שרית כספי, מדענית המים של אדם טבע ודין, אמרה כי "משיכת הרגליים של המדינה בשיקום מי התהום, לצד תלות הולכת וגדלה בהתפלה, משקפים מדיניות מוטעית המובילה לנזקים סביבתיים וכלכליים ארוכי טווח".

     

    זיהום מי תהום אילוסטרציה (צילום: shuttertock)
    (צילום: shuttertock)

     

    לפי הדו"ח, המבוסס על נתונים של רשות המים, ישנם עשרות קילומטרים רבועים של מי תהום מזוהמים מפעילות תעשייתית, הפרוסים על פני 50 אתרים גדולים, כאשר נפח המים המזוהמים מוערך בכ- 2 מיליארד מ"ק. שני האתרים הגדולים ביותר הם בתע"ש רמת השרון ובתע"ש גבעון, שבהם נפח זיהום משותף של כ-860 מיליון מ"ק.

     

    ההשלכות של הזיהום עצומות. משנת 1998 ועד 2016 נפסלו כ- 44 קידוחי הפקה לאחר שנתגלו בהם מזהמים שמקורם תעשייתי.

     

    האתרים המזוהמים לא משוקמים. מתוך כלל האתרים עם זיהום שמקורו תעשייתי, רק בתשעה החלו פעולות השיקום. מתוך 18 אזורי תעשייה עם זיהום במי תהום, פעולות שיקום החלו בשניים בלבד; מתוך תשעת מפעלי התעשיות הביטחוניות, שיקום החל בשניים בלבד (באחד מהם, תע"ש רמת השרון, מדובר בפיילוט).

    זיהום מי תהום אילוסטרציה (צילום: shuttertock)
    (צילום: shuttertock)

     

    ברשות המים הסבירו כי "חקירות להערכת היקף הזיהום במי התהום וסקרי סיכונים מתבצעות כיום בעשרות אתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי כבסיס להכנה ויישום של תוכניות השיקום. פעולות שיקום עצמן החלו כבר ב- 10 אתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי וב- 83 אתרים שבהם נמצא זיהום מי תהום במרכיבי דלקים. פעולות שיקום באתרים נוספים צפויות להתחיל בשנה הקרובה".

     

    עוד נמסר מרשות המים: "כבר בשנת 2004 החל האגף לאיכות מים שברשות המים בהקמה ובתפעול של מערך בקרה וניטור כדי לאתר ולמניעת זיהום מקורות מים ממזהמים שמקורם בתעשייה ככלל, ולהגנה על קידוחי הפקה ועל בריאות הציבור בפרט. במסגרת זו הוקמו עד כה למעלה מ- 200 מערכי ניטור באזורי התעשייה בעלי פוטנציאל הזיהום הגבוה ביותר ובאזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה ורשות המים ממשיכה בהקמת מערכי ניטור באזורי תעשייה נוספים".

     

    ממה נובע הזיהום

    זיהום מי התהום יכול להגיע ממגוון של מזהמים: זיהום שמקורו בדלקים, מאתרי הטמנת פסולת, דליפות ביוב, עודפי דשנים ועוד. באדם טבע ודין מציינים בדו"ח כי כ-60 מטמנות ישנות מופו על ידי המשרד להגנת הסביבה, כאשר חלקן במרכז הארץ, מעל אקוויפר החוף. מטמנות רבות נבנו ללא איטום ולכן עלולות להוות מקור לזיהום מי ים.

     

    זיהום מים בשרון. ארכיון

    זיהום מים בשרון. ארכיון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    באדם טבע ודין מסבירים כי כיום כמחצית מצריכת המים בישראל נשענת על מים מיוצרים - שפכים מטוהרים ומים מותפלים. למרות זאת, המים הטבעיים בכלל ומי התהום בפרט מהווים מקור משמעותי רב חשיבות במשק המים. לאור מצבם העגום של מקורות המים הטבעיים, והתמעטות המשקעים. למרות ההישענות ההולכת וגדלה על מים מותפלים כמקור מרכזי למי שתייה, למי התהום בישראל חשיבות רבה. חשיבות זו נובעת, בין השאר, מהגמישות התפעולית שמאפשר מאגר מי התהום. "מאגר מי תהום, שאיכות המים בו טובה, מאפשר להגביר את ביטחון אספקת המים. עובדה זו בולטת במיוחד אל מול הפגיעות של מתקני ההתפלה", אמרו בעמותה.

     

    אחד האקוויפרים החשובים בישראל הוא אקוויפר החוף. לפי תוכנית האב של משק המים שהוצגה לאחרונה, על אקוויפר החוף לספק למשק המים כ 250 מיליון מ"ק בשנה. כמות זו מהווה מעל לרבע מסך כל הצריכה הביתית והתעשייתית של מים שפירים (מתוקים). קרבתו של אקוויפר החוף למרכזי האוכלוסין הגדולים וקרבת מי התהום שבו לפני הקרקע הופכים אותו לנכס אסטרטגי ממעלה ראשונה. אך אותן תכונות בדיוק הן גם אלו שהופכות אותו לרגיש במיוחד לזיהומים שמקורם בפני הקרקע.

     

    "אבן שטיפש אחד זורק לבאר - אלף חכמים לא יוציאו: לזהם קל ופשוט. לאתר ולטהר זה תהליך ארוך מאוד ויקר" מסכמים ברשות המים. "זיהום מי תהום ממקורות תעשייתיים הינו בעיה מורכבת המחייבת פתרון ייעודי לכל אתר בהתאם לאופי הפעילות בו, בסוג החומרים הנמצאים בשימוש כיום או שהיו בעבר, בריכוזיהם בקרקע ו/או במי התהום, בפירוס הזיהום ובאופי האקוויפר. רשות המים פועלת על פי מתודולוגיה מסודרת לחקירת אתרים מזוהמים ולביצוע סקרי סיכונים על מנת להכין את תכניות השיקום לאתרים השונים. ביצוע פעולות אלו אורך שנים, לעיתים שנים רבות, בהתאם למורכבות האתר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים