ללמוד ברוגע

NLP - מצד אחד, לימודי תעודה. מצד שני, שימוש בשיטה להפחתת העומס הרגשי באקדמיה - ואיך זה קשור לחרדת הבחינות?

פורסם: 04.05.18 , 12:53

לימודי תעודה במכללות או במרכזי השתלמויות באוניברסיטאות השונות ברחבי הארץ, הם טרנד חם שהולך ומתגבר בשנים האחרונות. הצרכנים שלו מגוונים. החל מאקדמאים - שרוצים לעשות הסבה מקצועית, עבור לסטודנטים - המעוניינים לקבל תעודה מוסמכת במסלול קצר ומיידי כדי להיכנס למעגל העבודה, וכלה בכלל עם ישראל - שרוצים להעשיר את עצמם בקורסים.

בעולם הדיגיטלי והטכנולוגי העכשווי, אשר מתפתח בקצב מסחרר ופותח פערים משמעותיים בין העוסקים בתחום לבין מי שנמצאים מחוצה לו - הלחץ, המתח, החרדות והרגישויות מתגברים ומתעצמים בהתאם. כל אלו הופכים את לימודי שיטת ה-NLP - מקצוע מתחום הרפואה המשלימה, לאחד הקורסים המבוקשים בתחום. ראשי התיבות NLP מייצגים את המילים Neuro Linguistic Programming ובתרגום חופשי: "תיכנות מחדש".

מדובר בשיטת טיפול הבנויה על הקשר בין שלושה מימדים, אשר מוצאים את ביטויים בשלוש מילים: נוירולוגיה, שפה ותכנות. שני המימדים הראשונים: הנוירולוגי והשפתי - נקשרים יחדיו והם משפיעים על תחושת הביטחון, הריפוי, העוצמה אישית, הלמידה ובעיקר - על מצוינות, שהיא כלי חשוב מאוד בתקופה הסטודנטיאלית.

השיטה פותחה בשנות ה-70 על-ידי ד"ר ריצ'רד בנדלר - מומחה למתמטיקה ופסיכותרפיסט מבריטניה, ועל-ידי ג'ון גרינדר - בלשן. השניים שחקרו את מצויינותם של אנשים מוצלחים במיוחד - פיתחו מודל שנשען על טכניקת דיגום, המאפשרת להשתמש בשיטת ה-NLP כטכנולוגיה הכוללת כלים ומיומנויות ליצירת מצויינות.

רעיה גלפר מאסטר NLP

במסגרת התהליך, המטפל מוביל את המטופל לבחון את דפוסי החשיבה שלו, את דפוסי ההתנהגות שלו ואת דפוסי השפה - במטרה ליצור אצלו שינוי ולהחליף אותם באופן מובנה, בדפוסים חדשים רצויים.

כך הוא יוכל באמצעות הטיפול לעלות על המסלול שיוביל אותו להשיג את רצונותיו, את מטרותיו ואת חלומותיו. במסגרת זאת, ניתן להשיג מצוינות בתחומי חיים נרחבים: בלימודים, בחיי המשפחה, בעבודה ובעסקים, במערכות יחסים, בבריאות, בספורט ועוד.

שיטת ה-NLP נלמדת במגוון רמות וקורסים הן ללימודי תעודה והן ללימודים שנועדו להעשרה בלבד, עם אפשרויות להתקדם ולעלות בדרגות. אולם נראה כי הלימודים יעילים במיוחד בשילוב עם שיטות טיפול אחרות: אלטרנטיביות וגם קונבנציונליות. השיעורים עצמם הם חווייתיים ומעשיים.

במסגרת הקורסים הנלמדים ברמות השונות, ניתן למצוא נושאים מעניינים, כמו: שחזור זיכרונות, תקשורת עם התת-מודע, שינוי הרגלים ושחרור מתלות, טיפול מהיר בפוביות, רמזי עיניים ויצירת תהליכי שינוי.

הקורס הבסיסי כולל 160 שעות אקדמיות בסה"כ, המורכבות מכ-20 מפגשים ועוד 20 שעות תרגול בין המפגשים עם התנסות אישית מעשית מחוץ לכיתה.

בשורה התחתונה מדובר בשיטת טיפול, שמצליחה לעיתים קרובות ליצור אצל המטופל שינויים גדולים - בפרק זמן יחסית קצר. צריך להדגיש כי הטיפול אינו פסיכולוגי באופיו, אבל הוא בהחלט נושא אופי ענייני, מעשי, יעיל וממוקד. שיטת ה-NLP מסייעת במגוון רחב של מצבים רגשיים, נפשיים, התנהגותיים ואף עסקיים. מדובר בין היתר בטיפול במצבים של

תקיעות מקצועית או זוגית, פוביות, חרדות, דימוי עצמי נמוך, תלות, התמכרויות, ניהול זמן ועוד. השיטה רלוונטית הן לטיפול ביחידים אך גם לטיפולים בקבוצות.

חרדת הבחינות

בקרב מי שאינם לומדים את התחום אולם נחשפו לו ושמעו עליו, ישנם כך מסתבר, סטודנטים וסטודנטיות רבים אשר מגיעים לקבל טיפולים בשיטה ה-NLP.

למרבה האבסורד, זה קורה דווקא בתקופות העומס בלימודים. "מניסיוני כמטפלת NLP, מצאתי כי אחד התחומים העיקריים שמטרידים את הסטודנטים שמגיעים אליי לטיפול, הוא חרדת הבחינות", אומרת רעיה גלפר, מאסטר בטיפול NLP עם התמחות בטיפול בטראומה. גלפר, שהייתה עובדת סוציאלית בעברה ובעלת ותק עשיר בטיפולים, עוסקת בשמונה השנים האחרונות בטיפול בשיטת ה-NLP הן באופן פרטני והן באמצעות הנחיית סדנאות להפגת חרדת הבחינות. לדבריה, כ-15% מכלל הסטודנטים סובלים מתסמונת חרדת הבחינות.

מהו הגורם לתופעה?

"העומס בלימודים, קשיי ההסתגלות לחיי האקדמיה התובעניים, התחרותיות שקיימת בין הסטודנטים לבין עצמם והשאיפה שלהם למצוינות - כל אלה יחד, יוצרים לדעתי קרקע פורייה להתפתחותה של חרדת הבחינות.

בקרב חלק מהסטודנטים החרדה הזאת מופיעה לראשונה באקדמיה. אם כי לרובם היא מוכרת עוד מימיהם בבית ספר התיכון. מאחר והבעיה הזאת לא טופלה על ידם בעבר, היא צפה ועולה שוב ואף מתעצמת בהמשך. לכן אני ממליצה לטפל בתופעה הזאת מיידית ולא להזניח אותה".

תסבירי, מהי בעצם חרדת בחינות?

"בפועל מדובר בחרדת ביצוע. זאת תחושה סובייקטיבית, שבה האדם תופס את המצב שבו מעריכים את הביצועים שלו, או את היכולות שלו כשהוא נבחן - כאיום. הדבר הזה גורם לו לתחושת דחק (סטרס). כתוצאה מכך התפקוד שלו נפגע ונוצרת אצלו מצוקה וחרדה, הרגשת אי-נוחות והגברת החשש והדאגה לו. זה מתרחש בבחינות בכתב - כמו גם בבחינות בעל פה, במבחן נהיגה, בריאיון עבודה או במרכזי ההערכה".

כיצד יכולים מרצים לזהות סטודנט שעובר התקף חרדה?

"הסימפטומים לחרדת בחינות מופיעים בשלושה רבדים: ברמה הגופנית: דופק מואץ, מתח שרירים גבוה, הזעה, רעד, סחרחורת, כאבי בטן, בכי או כאבי ראש.

ברמה הרגשית: תחושת מתח, לחץ, דאגה, מועקה, פגיעה בהערכה העצמית, בדימוי העצמי שלו ובביטחון העצמי.

וברמה הקוגניטיבית: חוסר ריכוז, הסחות דעת וקשיים בשליפת חומר מהזיכרון, בארגון החומר ובהבנת הנקרא.

יחד עם זאת אני רוצה להדגיש, כי חרדת הבחינות לא תלויה ברמת האינטליגנציה של הנבחן. מה שקורה הוא שסטודנטים רבים, אולי רבים מדיי - אינם מצליחים להביא לידי ביטוי בזמן מבחן את היכולות ואת הידע שלהם. את הכאב ואת התסכול הרבים ביותר נמצא אצל הפרפקציוניסטים שבהם. זאת מאחר והציונים ורמת ההישגים שלהם אינם משקפים את רמת ההשקעה והלמידה - ומשום מה הם לא מצליחים להגיע לרף שהם הציבו לעצמם ומרגישים "שיתוק" בזמן-אמת".

אילוסטרציה(צילום: shuttertock)

אולם אליה וקוץ בה. לדברי גלפר, עיסוק היתר בתחושת הכישלון והחשש ממנו בקרב נפגעי החרדה, פועלים כנבואה שמגשימה את עצמה. כך נוצר אצלם מעגל קסמים של כישלון, אשר מזין את עצמו, ומהווה עבור הנבחן את "ההוכחה" לכך שהחרדה שלו הייתה כביכול מוצדקת.

הקושי ללמוד

תקופת הלימודים באקדמיה מתוארת בספרות כרומנטית. כזאת המשופעת בתיאורים של חיי חברה תוססים, זוגיות וחיי אהבה שפורחת על כרי הדשא הנרחבים ויציאה לבגרות ולעצמאות.

בפועל, המצב אידיאלי פחות. לא כל הסטודנטים שנזרקו בבת אחת למים האקדמיים, יודעים לשחות או לשחות היטב. קחו לדוגמה את גלית, בת 26, סטודנטית למשפטים שנה ג'. כמו יתר עמיתיה גם היא חוותה על בשרה את יוקר המחייה, והתקשתה לממן לעצמה את שכר הדירה הגבוה במהלך הלימודים. הבעיה שהאפשרות הנוחה והיחידה שהייתה קיימת עבורה עדיין: החזרה למגורים בבית הוריה - לא הייתה רלוונטית עבורה וזאת בשל מערכת יחסים מורכבת וקשה שהייתה לה עם אמה. במצבה זה ובעקבות המלצה שקיבלה מחבר לספסל הלימודים, גלית הגיעה לטיפול NLP אצל מאסטר רעיה גלפר.

איך מטפלים בבעיה שורשית כמו זאת?

"מוקד העבודה עם גלית היה לשנות את האמונות ואת התפיסות שלה את עצמה כחלשה וכלא מספיק טובה. זה אפשרי באמצעות תהליכים שמעבירים אותה על קו הזמן ומאפשרים לחזור אחורה, לאירועי ילדות מעצבים שיצרו את האמונות האלה - מאחר והיה לגלית קשר תלותי עם אמה, המטרה שלי הייתה לשחרר אותה מהקשר הזה בתהליך שנקרא: 'שחרור מסבך רגש' ולשנות אותן".

למה הכוונה?

"כשמתקיים קשר סימביוטי כמו זה, המטופל חושש שמה ניתוקו יגרום לפגיעה רגשית ואף לנזק לצד השני. ההליך הטיפולי נותן מענה לחשש הזה בהיותו מאפשר יצירת חיבור ממקום חדש, טוב והולם יותר- אשר מחליף את הקשר הבעייתי".

הבעיה יצרה לה קושי גם בלימודים באוניברסיטה?

"במהלך הטיפול אבחנתי כי היא סובלת גם מחרדת בחינות. במסגרת לימודיה במשפטים ניסתה גלית להתקבל כמתמחה במשרדי עורכי דין, אולם לא הצליחה להתקבל לאף אחד מהם. בריאיונות העבודה היא לא הצליחה לבטא את היכולות והכישורים שלה הן לצורך התפקיד והן לצורך עבודת צוות במשרד והשתלבות חברתית בו. היה לי ברור שהיא בחורה מוכשרת אולם היה לה קושי להביא זאת לידי ביטוי".

אז איך מטפלים?

"הפעם נדרש שימוש בטכניקות הרגעה על-ידי נשימות ודמיון מודרך. במסגרת הטיפול יוצרים עוגנים לתחושת ביטחון ולמשאבים פנימיים והופכים את הכוחות הפנימיים - לנגישים ולזמינים. זה אפשרי במסגרת עבודה על תחושת הערך העצמי - באמצעות דמיון מודרך ועל ידי שינוי אודיטורי (שמיעתי) של הקולות הפנימיים בתוכה שמקטינים ומערערים אותה. כגון: 'יש מוצלחים ממך', 'את לא מספיק טובה', 'את אדם בינוני - והחלפתם בקולות מעצימים יותר: 'אני טובה', 'אני שווה', 'יש בי את כל אשר דרוש להצלחה'".

וזה סייע לה בפועל?

"לראיונות הבאים גלית הגיעה כשהיא מצוידת בארגז כלים, והביאה את עצמה לידי ביטוי כצעירה חכמה, חרוצה, שאפתנית, חברותית ונעימת הליכות - בדיוק כפי שהיא. התשובות החיוביות שהיא קיבלה ממספר משרדים של עורכי דין גדולים - איפשרו לה לבחור את המקום המועדף עליה מביניהם".

העלאת הערך העצמי

השוני בין החממה וחיי החברה שהיו לסטודנטים בתקופת תיכון לבין חיי האקדמיה והעובדה שהם צריכים להתחיל את הכל מההתחלה, מקשה על רבים מהם את הקליטה. רעיה גלפר מזכירה לנו כי מרבית הסטודנטים האלה ובעיקר לתואר הראשון, נמצאים במחצית הראשונה של העשור השלישי לחייהם. מדובר בצעירים שזה עתה סיימו את שירותם הצבאי או בכאלה ששבו זה עתה מהטיול הגדול של אחרי הצבא - מחו"ל.

באופן טבעי כל אחד מתמודד עם הלימודים בדרך שונה. יש בהם מי שמשלבים עבודה - כדי לממן את מחייתם ואת שכר הלימוד, ויש מי שנסמכים על שולחן ההורים. יש מי שבוחרים את מסלול הלימודים ושלמים עם בחירתם, ויש מי שהשיקולים הרציונאליים (ביקוש בשוק העבודה, אורך מסלול ההכשרה, דרישות אקדמיות נלוות) מתנגשים עם נטיות לבם. יש אפילו מי שבוחרים במקצוע מסוים כפשרה מלכתחילה, משום שהם לא מאמינים ביכולתם להתקבל למה שהם באמת רוצים. יש הנמצאים בזוגיות ויש הכמהים לקשר. שאלת היחסים ותחושת ההשתייכות מעסיקה רבים מבין הסטודנטים. "כאשר אין זוגיות וגם חיי החברה דלים - מסבירה גלפר, "תיתכן תחושת בדידות שאף עלולה לגדול ולהעמיק עד לכדי דיכאון.

בדידות היא אחת התחושות הקשות להתמודדות בכל גיל ובכל שלב בחיים.

ומה המסקנה מכל זה?

"צריך להבין, שכל אחד מהמצבים הללו מציב להם אתגרים והתמודדויות רגשיות. לכך מתווספים לחצים ומתחים בשל העומס הלימודי והמטלות הנדרשות מהסטודנטים במהלך התואר, כשהשיא מגיע בתקופת הבחינות. לכן רבים חווים תקופה זו כעמוסה ומלחיצה, מאופיינת בתחרותיות ובעומס רגשי ואקדמי כאחת".

ישנן סיבות נוספות שבעטיין סטודנטים מגיעים אלייך לטיפול?

מניסיוני כמטפלת NLP מצאתי שיש שלושה תחומים עיקריים שבגינם סטודנטים מגיעים אליי לטיפול. האחד הוא חרדת הבחינות, השני הוא בעיות במערכת היחסים עם ההורים והבעיה השלישית ואולי הכי חשובה שמטרידה סטודנטים, נוגעת לגבי הזהות והדימוי העצמי שלהם.

בתהליך הטבעי של התגבשות הזהות העצמית, עולים ספקות, תהיות ומחשבות: מי אני? מה אני רוצה להיות? מה הייעוד שלי בחיים? מה מאוד חשוב לי בחיי? מה היכולות שלי? מה המגבלות שלי?

שאלות של זהות, ביטחון עצמי ודימוי עצמי - עולות ומקבלות משנה תוקף כאשר הצעיר או הצעירה בוחרים את מסלול הלימודים ומתייחסים לכך כקביעה גורלית למקצוע שיתווה את מסלול חייהם מכאן ואילך".

ליצירת קשר עם רעיה גלפר מאסטר NLP

054-4671035

הקליניקות: בנתיב העשרה ובבאר שבע

http://www.raayage.wix.com/nlp1