אתה לא "עוזר לה", אתה השותף שלה
התפקיד של בן זוג שהוא גם אבא הוא לחלוק, להשתתף, ליזום, לתת, להשקיע, להיות שם כשזה קורה. ואתה לא שם כשזה קורה. אתה אף פעם לא שם כשהיא צריכה אותך, כשהם זקוקים לך, ואם לא תתעשת ומהר - יום אחד זה יימאס עליה וזה יהיה הסוף
"אבא! אבא", הם רצים אליך. "אבא! אבא!", הם צוהלים לקראתך. ואתה מחייך חיוך גדול, כורע לעברם, פותח את זרועותיך ומחבק אותם בחום. איזה כיף. איזה אושר. הגעת הביתה אחרי יום עבודה ארוך. מאוחר עכשיו. 8 בערב. והם כבר מקולחים, עטופים בפיג'מות, אחרי ארוחת הערב, מוכנים לקבל אותך, מחכים לכמה דקות של אבא לפני שילכו לישון.
"רגע", אתה פונה אליה, "ומה איתך?". האישה שעומדת במטבח עוזבת לרגע את הכלים ופוסעת אליך לאט. היא נראית עייפה. "אני מעוכה", היא אומרת לך, "היה ערב ארוך". אבל אתה כבר לא שם. "סליחה", אתה מתנצל, "טלפון חשוב מהעבודה". היא לוקחת את הילדים לחדר. אתה נתקע עם השיחה. וכשאתה מסיים אותה, הם כבר ישנים.
אתה מנשק אותם על המצח. וחוזר לסלון. היא שרועה על הספה, בוהה בערוץ 12, או 13. "יש משהו לאכול?", אתה שואל. "כן", היא מפהקת, "תביט במקרר". עוד ערב בדירה הנעימה שלכם. עוד ערב נינוח בחיק המשפחה. עוד ערב שבו החמצת אותם. עוד ערב שבו בחרת להגיע מאוחר ולהשאיר את כל העבודה הקשה לאשתך. איך אתה לא מתבייש?
בוא, לשם שינוי, לא נעמיד פנים. לו היית רוצה, או מתעקש, היית מגיע הרבה יותר מוקדם וחולק איתה את ההורות. לו היית רוצה, או מתעקש, לא היית משאיר אותה לבד, עם ההסעות, הארוחה, המקלחות, ההלבשה, קריאת הסיפור לפני השינה, או הוויכוחים האינסופיים מי יהיה קודם ומתי מכבים את האור. כי זה התפקיד של בן זוג שהוא גם אבא: לחלוק, להשתתף, ליזום, לתת, להשקיע, להיות שם כשזה קורה.
ואתה לא שם כשזה קורה. אתה אף פעם לא שם כשהיא צריכה אותך, כשהם זקוקים לך, כשיש ויכוח, או משבר, או מריבה, הכל נופל עליה, רק עליה. כי זה מעייף אותך, כי לא בא לך על זה, כי הרבה יותר נוח לגנוב עוד שעה במשרד, לתרץ את זה במשהו שנפל עליך, או בישיבה פתאומית, או בפרויקט שצריך לגמור, מאשר להזיז את עצמך הביתה, או לסופר, או למאפיה, או לפארם, ולהיות שותף אמיתי, בן זוג אמיתי, אבא אמיתי.
תתחיל לקחת אחריות על המשפחה שלך
ושותף אמיתי, הבה נבהיר, לא עושה טובה לאיש, לא "עוזר" לה. את המילה הזאת אתה צריך למחוק מהלקסיקון שלך. כל גבר, גבר אמיתי, צריך למחוק אותה. זו מילה שוביניסטית, מיושנת, לא מכבדת, שמנסה לשמר את הסדר הקיים, לקבע את חלוקת התפקידים השמרנית, שמסרסת את האישה, שתוקעת אותה בעבודות הבית ושלא מאפשרת לה לפתח קריירה אמיתית לצד הקריירה המובנת מאליה של בעלה.
אז מתי בפעם האחרונה עשית כביסה בבית? מתי בפעם האחרונה הפעלת מייבש? מתי בפעם האחרונה רחצת כלים? מתי בפעם האחרונה לקחת את הילדים שלך לבית הספר או לגן? מתי בפעם האחרונה עזרת להם בשיעורים? מתי בפעם האחרונה שיחקת איתם באמצע השבוע? מתי בפעם האחרונה ישבת איתם לשיחת נפש על עצמם ועל חייהם?
מתי בפעם האחרונה הכנת לכולם ארוחת ערב? מתי בפעם האחרונה נשארת איתם בבית לבד והשכבת אותם לישון, כשהיא בסדנה, בקורס, בחוג, או סתם יצאה עם חברות? מתי בפעם האחרונה היית אבא אמיתי, השותף המשפחתי שלה, בן זוגה לכל דבר ועניין, ולא רק "המפרנס העיקרי" או "הבעל המצליחן"?
קח בחשבון שזה מתחיל להימאס עליה, שזה שוחק אותה, שזה מבזה אותה, שזה מרגיז אותה ממש. ויום אחד זה יעלה לה עד כאן והיא תתפוצץ. יום אחד יימאס לה והיא תשבור את הכלים. יום אחד היא תאמר לך שהיא רוצה להיפרד. ואז זה כבר יהיה מאוחר מדי.
אז עכשיו, לפני שהקשר ביניכם מתחיל להתפורר, יש לך הזדמנות כמעט אחרונה לקחת אחריות על המשפחה שלך ולחזור להיות אבא אמיתי. לשוב מוקדם מהעבודה, לבקש אחר צהריים חופשי אחד בשבוע, לייצר לעצמך ולהם זמן איכות, ולהשקיע את כל האנרגיה שלך במי שאתה אוהב יותר מכל, אפילו יותר מאשר את עצמך: אשתך והילדים שלך.
תאמין לי, מניסיון, זה שווה כל גרוש.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
