עשרות מתנדבים שומרים על גוזל נשר בכרמל
לראשונה מאז 1952 תועד קינון ראשון של נשרים מחוץ לחי-בר כרמל. ההורים בחרו במצוק הסמוך לאזור בו חולפים מטיילים רבים וכדי להגן על הגוזל, ברשות הטבע והגנים הקימו את "משמר נשר בכרמל" בו לוקחים חלק כ-40 מתנדבים מכל הארץ שמגיעים לסייע בשמירה על הנשרים ובהסברה למטיילים עד שהגוזל יפרח מהקן
בתחילת השנה התקבל דיווח ברשות הטבע והגנים כי רועה צאן הבחין בפעילות של נשרים סמוך לאזור מתוייר בכרמל. החשד המשמח: קינון של נשרים, לראשונה מחוץ לשמורת החי בר כרמל.
הנשרים האחרונים שקיננו בכרמל במושבות גדולות שמנו עשרות פרטים, תועדו בתחילת שנות ה-50 על ידי החוקרים והזואולוגים ישראל אהרוני ופרופ' היינריך מנדלסון, כך שסבירות לקינון ראשון מזה כ-60 שנה בכרמל שאינו בשמורה המוגנת, גרמה לתכונה רבה בקרב אנשי הרשות.
לא תועד קינון נשרים מחוץ לחי-בר כרמל מאז 1952
"התחלנו בתצפית על זוג הנשרים. הזכר, היה עם תג כנף וטבעת זיהוי לאחר שנלכד וסומן על ידינו במסגרת פעולות לניטור ומעקב אחרי הנשרים באזור", מספר ל-ynet אוהד הצופה, אקולוג רשות הטבע והגנים.
"אין לנו מידע על כל קינון בנחל וערוץ בכרמל, כך שיתכן והיו קינונים בעבר, אך התיעוד האחרון והמקובל של מנדלסון היה ב-1952. עובדתית, מאז שברשות הטבע והגנים עוקבים אחרי הנעשה בכרמל, לא תועד קינון של נשרים באזור מחוץ לחי בר כרמל. אם נשרים מקננים סביב החי בר ובתוכו, באזור מצוק נחל גלים, אז התקווה שלנו היא שהם מרחיבים את תפוצתם בכרמל, גם באזורים הסמוכים לתנועה של בני אדם ולא רק במקומות נידחים יותר".
בסוף שנות ה-80 החלו ברשות הטבע והגנים להפעיל כלובי רבייה של נשרים בחי-בר כרמל כדי לנסות לאושש את אוכלוסיית הנשרים בישראל שסובלת מירידה במספרה ומצוייה בסכנת הכחדה.
מאז 1996 החלו לשחרר נשרים בכרמל שהצטרפו למושבות הנשרים בטבע. ב-2006 פרח גוזל הנשר הראשון שבקע וגודל על ידי הוריו בכרמל. ברשות העניקו לו את השם מנדלסון, כמחווה לחוקר ולזואולוג המנוח. במסגרת "פרויקט פורשים כנף" המשותף לרשות, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, מרבים את העופות הדורסים בשבי ומשחררים אותם לטבע כדי להגדיל את מספרם. כיום מוערך מספרם של הנשרים בכ-180 פרטים בלבד.
איך ישרדו הנשרים בקירבת מטיילים?
ברשות ציינו כי הקן של הנשרים ממוקם כ-200 מטר למרגלות שביל בו חולפים מטיילים רבים והיה חשש כי מטייל עלול לרדת מהשביל או שייגרם רעש שיפריע לקינון. העופות הדורסים רגישים מאוד במהלך תקופת הקינון ועלולים לנטוש את הקן או הגוזל במידה ויחושו מאויימים.
"בנינו תרחיש היפותטי בו בחנו אם הנשרים אכן יטילו שם, האם ניתן לקן להתנהל באופן טבעי או שנגלוש לפני ההטלה כדי לגרשם למקום מרוחק יותר וסגירת השביל למעבר", מפרט הצופה. "החלטנו לערוך ניסיון עם גישה חדשה ולחבר את המבקרים לנושא. בסופו של דבר, אנחנו צריכים את הציבור איתנו למאבקים למען הנשרים. אין לנו יכולת לשים תצפית על כל מקום של קינון של נשרים".
המתנדבים יצאו מהפייסבוק לשטח
הצופה בדק באמצעות הפייסבוק האם קיים גרעין אקטיבי של מתנדבים שיסכימו ללוות את הליך הקינון מפברואר עד לבקיעה ופריחת הגוזל מהקן באמצע יולי.
"יש הבדל בין לייק בפייסבוק להגעה במציאות להתנדבות. התנאי הראשוני היה השתתפות בהשתלמות מקצועית כדי שהמתנדבים יהיו בעלי ידע ויכולת להסביר למטיילים על הקינון של הנשרים", הוא מציין. "לא מדובר כאן בשמירה על הנשרים שהמתנדב מונע מהמטיילים קירבה אליהם או מתן דו"ח, אלא הסברה למטיילים".
לדבריו, מאחר והטיול בשביל עובר בחלקו בשטח חקלאי, אחת ממטרות הפרויקט היתה גם להסביר למטיילים כיצד לטייל נכון בשביל וליהנות על הדרך מאוצרות הטבע סביבם. סער שירן, רכזת מתנדבים כרמל ברשות הטבע והגנים מסבירה כי ישנם כ-40 מתנדבים שמגיעים מכל רחבי הארץ ונרתמו למשימת "משמרנשר בכרמל".
"ישנן משפחות, פנסיונרים, הורים עם ילדים, חובבי טבע, צלמים, צפרים ואפילו עובדים של רשות הטבע והגנים שמגיעים להתנדב", היא אומרת.
לדבריה, חלקם מגיעים באופן תדיר וקבוע, אחרים בתדירות משתנה כדי להשתתף במשמרת של ארבע שעות, במהלך שעות הבוקר עד אחה"צ, במהלך סופי השבוע וחופשת החגים. "המתנדבים למעשה מצויידים בשני טלסקופים לתצפית בה מתאפשר לבקרים לצפות בנשר וכן באמצעי עזר שונים, תגי כנף, נוצות נשר, ביצת דמה ומשדר מעקב, כדי להסביר על עולמם של הנשרים".
משמר-נשר בכרמל: גם בני שבע מגיעים לעזור
עופר בריל, צלם טבע מקריית-אונו ופקח מתנדב ברשות הטבע והגנים, הצטרף לפרויקט מתחילתו ומשתדל להגיע בכל שישי או שבת לסייע לנשרים, כשהוא חמוש במצלמה עם עדשת טלה גדולה ומצב רוח טוב. הוא מספר כי למקום מגיע מגוון רחב של מטיילים בכל הגילאים, החל ממשפחות עם ילדים, תינוקות במנשא ובני עשרה, מטיילים צעירים ועד בני 60, מטיילים וקבוצות מודרכות.
"כמעט כולם עוצרים ומבקשים להסתכל בטלסקופ, נהנים מאוד לראות את האביזרים שיש בערכה שלנו ולקבל הסברים. הם שומעים על הרגישות של ציפורים מקננות להפרעות מסוגים שונים, על ההרעלות, על אוכלוסית הנשרים בארץ. הרוב המכריע שותה בצמא והרבה משבחים את הרשות על היוזמה. פשוט כיף לראות", הוא משתף.
ארי שטיין ונגה חרמוני, בני שבע ותלמידי כיתה א', הם חברים טובים המתגוררים באחד מיישובי חוף הכרמל. השניים נחשבים למתנדבים הצעירים ביותר ב"משמר נשר כרמל" והצטרפו למיזם בסיוע ההורים.
"הנשר זו חיה מאוד יפה וגדולה, אני אוהב לשמור שלא יפריעו לגוזל ולהורים שלו שהם לא יברחו מהקן", מספר ארי. נגה מציינת כי הנשר הוא "עוף דורס מקסים וחמוד. צורת הקינון שלו, היא לא כמו של כל הציפורים האחרות. הנשר לא מקנן על עצים, הוא מקנן על מצוקים. אני אוהבת מאוד ציפורים אחרות בלי קשר. בעיקר דורסים".
שרון שפרינג-שטיין, אימו של ארי אומרת כי "כתושבי חוף הכרמל הרגשנו שיש לנו הזדמנות נפלאה לשלב את הילדים בהתנדבות למשימה מעניינת ובלתי שגרתית". היא סבורה כי "אנחנו מקפידים על כך שהמוטיבציה תבוא מהילדים בעידוד ומתן רוח גבית ופלטפורמה לתעופה מההורים. ההתנדבות ברשות מעצימה את הילדים ומעניקה להם הזדמנות ללמידת עומק, מנהיגות, ולקיחת אחריות על הסביבה בה הם חיים ושאיבת הנאה להתבוננות חוקרת בעופות המלכותיים האלה".
לדבריה, "הילדים חשים תחושת שליחות לשמור על הגוזל שזקוק לזמן הגנה נוסף. במשמרת, הילדים מסבירים לעוברים ושבים על חיי הנשרים.
"כיף לראות ילד מביט בנשר בטלסקופ ומתרגש"
שחר אנג'ל, תושבת חיפה, מתנדבת ב"משמרנשר בכרמל", התוודעה לאחרונה לעולם הציפורים והנשרים במסגרת קורס לימודים. "התאהבתי במסתורין של הציפורים ובאחד המפגשים שמעתי מחלק מהמשתתפים על 'משמר הנשר' והחלטתי להצטרף. זה כיף לראות ילד תמים מביט בנשר בטלסקופ ומתרגש. זה עוזר לחבר את המטיילים לא רק לנוף, למערות מסביב, אלא גם לבעלי החיים".
באחת המשמרות בתחילת הליך הקינון, כשהזכר שמר על הקן במשך שמונה ימים ולא היה זכר לנקבה, היא משחזרת כי "ראו את הנשר תשוש ומקיא יממה קודם. נשר אחר הגיע לקן. הזכר למרות שהיה תשוש, נעמד במרפסת הקן ופרש כנפיים עצומות, הצליח לסלק את הנשר הפולש. אחריו נצפו עוד עשרות נשרים בשמיים. אני יושבת וצופה על הכל במשקפת ובקושי נושמת מרוב התרגשות", היא מגלה.
"היו באותו היום למעלה ממאה מטיילים שצפו באירוע ורק מאוחר יותר, קיבלנו הודעה שהנקבה שנעלמה, שבה בשלום והיה חילוף בינה לבין הזכר. מאז הגוזל כבר בקע בשלום וזה היה אחד המפגשים המרגשים שהיו לי עם ציפורים. הכי קרוב שאפשר".
מעקב צמוד על התנהגות ההורים
"אחת התרומות של המתנדבים השוהים במקום בסופי שבוע וחגים, הנחשבים למועדים המתויירים ביותר, היא ביצוע מעקב על ההורים, זמני ההתחלפות שלהם בדגירה על הביצה ובהאכלות של הגוזל", מוסיף הצופה. הגוזל בקע להורים ב-2 לאפריל לאחר 57 ימי דגירה וכעת כמעט בן חודשיים. צפוייה לו עוד דרך ארוכה עד שיפרח מהקן בשלום לקראת אמצע יולי.
לדבריו, התגובות הרבות שמגיעות מהמטיילים מחזקות ומעודדות. בתקווה שאם הקינון יצליח והזוג ישוב גם לקנן בשנה הבאה, תשודרג חוויית הביקור במקום. "יש כ-40 נשרים קבועים בכרמל ו-11 זוגות שהחלו קינון השנה בשני אתרי החי-בר כרמל ובמקום החדש. עד כה ישנם שבעה גוזלים. העונה עוד לא הסתיימה ואנחנו מאחלים להם בהצלחה", הוא מסכם.
לפנייה לכתב/ת 
